לימוזה חומת-בטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןלימוזה חומת-בטן
Bar-tailed Godwit.jpg
ניצוי בעונת הרבייה
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: חרטומניים
סוג: לימוזה
מין: לימוזה חומת-בטן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Limosa lapponica
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Limosa-lapponica-distribution-map.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לימוזה חומת-בטן (שם מדעיLimosa lapponica) היא ציפור גדולה מהסוג לימוזה שבמשפחת החרטומניים. מקור השם המדעי של הסוג, Limosa, מגיע מלטינית ופירושו "בוצי". שם המין, lapponica, מתייחס ללפלנד.[2]

לימוזה חומת-הבטן מקננת בחופים הארקטיים ובטונדרה בעיקר בעולם הישן, וחורפים על חופים באזורים טרופיים ממוזגים של העולם הישן של אוסטרליה וניו זילנד.[3] נדידתה כוללת את המסע הידוע הארוך ביותר של תעופה ללא הפסקה מבין כל הציפורים והמסע הארוך ביותר מבלי לעצור כדי לאכול מבין כל בעלי החיים.[4]

בישראל היא חולפת נדירה באזורי החוף, גם בים התיכון וגם באילת. היא נדירה ביותר במהלך החורף.[5]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוצות מחוץ לעונת הרבייה, קיירנס, אוסטרליה

לימוזה חומת-בטן היא בעלת רגליים קצרות יחסים לרגליהם של מינים אחרים של לימוזה. אורכה מהזנב עד המקור הוא 37–41 ס"מ ומוטת כנפיה 70–80 ס"מ. זכרים קטנים בממוצע מנקבות; זכרים שוקלים 190–400 גרם ואילו נקבות שוקלות 260–630 גרם. לציפורים בוגרות יש רגליים כחולות-אפורות רגליים ומקור ורוד בבסיסו ושחור לקראת קצהו, המקור מעוקל מעט מטה. נוצות הצוואר, החזה והבטן הן אדומות באופן רציף בעונת ברבייה, ובצבע לבן קרמי בחורף. הגב הוא בצבע אפור עם כתמים.[3][6]

מין זה נבדל מלימוזה מצויה בפסים שעל זנבו, בשונה מזנב שחור לגמרי, ובהיעדר פסים לבנים על כנפיו. המין הדומה ביותר הוא דוויצ'ר אסייתי.

ישנם שלושה תת-מינים, הנפוצים באזורי תפוצה שונים (מופיעים ברשימה ממערב למזרח):[3][6]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוזה חומת-הבטן מחפשת מזון על גישוש בעזרת מקורה באדמות בוציות וביצות. היא עשויה למצוא חרקים על ידי ראייה בצמחייה נמוכה. היא ניזונה בעיקר מחרקים וסרטנים, אך גם מצמחי מים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוזה חומת-בטן מקננת בסקנדינביה, מזרח אסיה ואלסקה. הקן הוא בצורת כוס חלולה בטחב או לעיתים בצמחייה. שני המינים דוגרים על הביצים ושומרים על הגוזלים.

נדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולי הנדידה של לימוזה חומת-הבטן מניו זילנד עד קוריאה וסין, תצלום לווייני 

לימוזה חומת-הבטן נודדת בלהקות לחופי מזרח אסיה, אלסקה, אוסטרליה, אפריקה, מערב אירופה וניו זילנד.[8][7]

בשנת 2007 הוכח כי לימוזה חומת-הבטן היא הציפור העפה את המסלול הארוך ביותר ללא הפסקה. ציפורים בניו זילנד סומנו ונעקבו על ידי לווין עד הים הצהוב בסין. לדברי ד"ר קלייב מינטון (מקבוצת המחקר של אוסטרלאסיה לחופמאים): "המרחק בין שני המקומות הוא 9,575 ק"מ, אך בפועל המסלול שהציפור עפה הוא 11,026 ק"מ. זה הוא המסלול הידוע הארוך ביותר שציפור עפה ללא הפסקה. התעופה לקחה כתשעה ימים."[9]

נקבה אחת מהלהקה, הכונתה "E7", עפה הלאה מסין לאלסקה ונשארה שם במשך עונת הרבייה. ב-29 באוגוסט 2007 היא חזרה בתעופה ללא הפסקה, טיסה מחצי האי אבינוף במערב אלסקה עד נהר פיאקו ליד התמזה, ניו זילנד, ושברה שיא חדש 11,680 ק"מ של תעופה ללא הפסקה שעברה ציפור.[4]

מאמצי שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוזה חומת-הבטן היא אחת העופות שהסכם השימור על עופות המים האפריקאים-אירואסיים הנודדים תקף לגביו.  

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לימוזה חומת-בטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימוזה חומת-בטן באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jobling, James A., The Helm dictionary of scientific bird names : from aalge to zusii, London:Christopher Helm, 2010
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Handbook of the birds of the world, Barcelona:Lynx Edicions, ©1992-©2013
  4. ^ 4.0 4.1 Robert E. Gill, T. Lee Tibbitts, David C. Douglas, Colleen M. Handel, Extreme endurance flights by landbirds crossing the Pacific Ocean: ecological corridor rather than barrier?, Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 276, 2009-02-07, עמ' 447–457 doi: 10.1098/rspb.2008.1142
  5. ^ מגדיר הציפורים של ישראל - לימוזה חומת-בטן, פורטל צפרות
  6. ^ 6.0 6.1 Snow, David (David William), The birds of the western Palearctic, Oxford:Oxford University Press, Concise ed, 1998
  7. ^ 7.0 7.1 "Flight of the Kuaka: A Godwit Makes the Longest Nonstop Flight Ever Recorded". All About Birds (באנגלית). 15 באוקטובר 2009. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2017. 
  8. ^ Heather, B. D. (Barrie D.), The field guide to the birds of New Zealand, Auckland, N.Z.:Viking, Rev. ed, 2005
  9. ^ Western Ecological Research Center (WERC), www.werc.usgs.gov (באנגלית)