לימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטע בלימס הגרמאני
הלימס הגרמאני, מהמאה השנייה לספירה

לִימֶסלטינית: limes - במקור - דרך צבאית[1]) היו מערכות להגנת גבולותיה של הקיסרות הרומית. היו אלו חומות, מצודות, דרכים, ביצורים ומכשולים אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים. בתקופת הרפובליקה לא היו גבולות שלטונה של רומא ברורים[2]. החל מהמאה הראשונה לספירה הוקמו בהדרגה מערכות ביצורים דרכים ומכשולים על גבולה היבשתי של האימפריה הרומית[2][3]. הדוגמאות המוכרות ביותר ללימס הן חומת אדריאנוס וחומת אנטונינוס, תלם נובאק, הלימס הגרמאני (הלימס הראיטיאני), הלימס הערבי והלימס הטריפוליטאי.

בארץ ישראל מוכר לימס פלשתינה, אשר חצה את הנגב מחוף הים התיכון, באזור צפון חצי האי סיני עד לחוף ים המלח והערבה. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד היום בקרבת היישובים הבאים: עין בוקק, חצבה, "חתרתורים", "מוחילה", עבדת ומצד תמר בכביש דימונה-סדום.[4] הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Kennedy & Derrick Riley, Rome's Desert Frontier from the Air, University of Texas Press, Austin, 1990, 256 pp[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לימס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Benjamin Isaac, The Meaning of the Terms Limes and Limitanei, The Journal Of Roman Studies 78
  2. ^ 1 2 Jones Henry Stuart, Companion to Roman history, Oxford: Oxford Clarendon Press, 1912, פרק III. War - Frontier defences
  3. ^ ד"ר שמעון אפלבוים, כיצד התפתח הספר המוגן הרומאי, מערכות קל"ב, תשכ"א
  4. ^ בתוך: זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, 1978 (הדפסה שלישית), עמ' 4037–4038.
  5. ^ ביקורת: ריכב רובין, ‏הספר המדברי של האימפריה הרומית-הביזנטית ממעוף ציפור, קתדרה 72, יוני 1994, עמ' 172-169
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.