לין מרגוליס

לין מרגוליס
Lynn Margulis
	לין מרגוליס
לידה	5 במרץ 1938; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	22 בנובמבר 2011 (בגיל 73); אמהרסט, ארצות הברית
ענף מדעי	ביולוגיה של התא
מקום לימודים	אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון; אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת הרווארד; בתי הספר המעבדתיים של אוניברסיטת שיקגו ;
מוסדות	אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט; אוניברסיטת בוסטון ;
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1978); פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (1999); מדליית אדינבורו (2000); מדליית דרווין-וולאס (2008); המדליה הלאומית למדעים (1999); מדליית נבאדה ;
בן או בת זוג	קרל סייגן (16 ביוני 1957–1965)
צאצאים	דוריון סייגן, ג'רמי סייגן
	האתר הרשמי

לין מרגוליס (באנגלית: Lynn Margulis‏; 5 במרץ 1938 – 22 בנובמבר 2011) הייתה ביולוגית יהודייה-אמריקאית ופרופסור במחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. מרגוליס נודעת בעיקר בזכות התאוריה שפיתחה על מקור אברוני התא האיקריוטיים הקרויה אנדוסימביוזה. היא מזוהה גם עם השערת גאיה המבוססת על רעיונות של ד"ר ג'יימס לאבלוק, והייתה אשתו הראשונה של קרל סייגן.

לאורך הקריירה שלה, עבודתה של מרגוליס עוררה התנגדות עזה. בקשת מענק אחת שלה זכתה לתגובה "המחקר שלך הוא חרא. אל תטרחי להגיש מועמדות שוב",^[1] והמאמר המעצב שלה, "על מקור תאי המיטוזה" ("On the Origin of Mitosing Cells") הופיע ב-1967 לאחר שנדחה על ידי כ-15 כתבי עת,^[2] וכיום מקוטלג כמאמר מדעי קלאסי במכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית.^[3]

בשנת פרסום המאמר, 1967, עדיין הייתה מרגוליס חברת סגל זוטר באוניברסיטת בוסטון. התיאוריה שלה, שאברוני תאים כמו מיטוכונדריה וכלורופלסטים היו פעם חיידקים עצמאיים, זכתה להתעלמות במשך עשור נוסף, והפכה למקובלת רק לאחר שהוכחה באמצעות ראיות גנטיות.

מרגוליס נבחרה לחברה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית בשנת 1983. הנשיא ביל קלינטון העניק לה את המדליה הלאומית למדעים בשנת 1999. האגודה הליניאית של לונדון העניקה לה את מדליית דרווין-ואלאס (אנ') בשנת 2008. ההיסטוריון יאן סאפ אמר כי "שמה הוא שם נרדף לסימביוזה כמו שמו של צ'ארלס דרווין לאבולוציה."^[4] מרגוליס שינתה את הבנת האבולוציה של תאים בעלי גרעין – אירוע שארנסט מאייר כינה "אולי האירוע החשוב והדרמטי ביותר בתולדות החיים"^[5] – בכך שהציעה שאירוע זה היה תוצאה של מיזוגים סימביוטיים של חיידקים.

בשנת 2002, מגזין Discover (אנ') קבע שמרגוליס היא אחת מ-50 הנשים החשובות ביותר במדע.^[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לין מרגוליס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לין מרגוליס (באנגלית)
לין מרגוליס, באתר ResearchGate
לין מרגוליס, באתר Semantic Scholar
לין מרגוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לין מרגוליס (1938-2011), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Lynn Margulis (Obituary), The Telegraph, 13 December 2011
^ Margulis, Lynn, Gaia Is a Tough Bitch (אורכב 22.11.2017 בארכיון Wayback Machine). Chapter 7 in The Third Culture: Beyond the Scientific Revolution by John Brockman (Simon & Schuster, 1995)(הקישור אינו פעיל)
^ On the Origin of Mitosing Cells
^ Sagan, Dorion, ed. (2012). Lynn Margulis: The Life and Legacy of a Scientific Rebel. White River Junction: Chelsea Green. ISBN 978-1603584470.
^ Mayr, Ernst (2001). What Evolution Is. New York, NY: Basic Books. pp. 48. ISBN 978-0-465-04426-9.
^ Svitil, Kathy (13 בנובמבר 2002). "The 50 Most Important Women in Science". Discover Magazine. נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Lynn Margulis (Obituary), The Telegraph, 13 December 2011

[BrockmanInterview-2] Margulis, Lynn, Gaia Is a Tough Bitch (אורכב 22.11.2017 בארכיון Wayback Machine). Chapter 7 in The Third Culture: Beyond the Scientific Revolution by John Brockman (Simon & Schuster, 1995)(הקישור אינו פעיל)

[3] On the Origin of Mitosing Cells

[4] Sagan, Dorion, ed. (2012). Lynn Margulis: The Life and Legacy of a Scientific Rebel. White River Junction: Chelsea Green. ISBN 978-1603584470.

[5] Mayr, Ernst (2001). What Evolution Is. New York, NY: Basic Books. pp. 48. ISBN 978-0-465-04426-9.

[Svitil-6] Svitil, Kathy (13 בנובמבר 2002). "The 50 Most Important Women in Science". Discover Magazine. נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]