לינדה קרטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינדה קרטר
Lynda Carter
Lynda Carter2.jpg
קרטר, 2012
לידה 24 ביולי 1951 (בת 69)
ארצות הבריתארצות הברית פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
שם לידה לינדה ג'ין קורדובה קרטר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1968–הווה (כ־52 שנים)
דמות ידועה וונדר וומן/דיאנה פרינס
עיסוק זמרת ומלחינה
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של אריזונה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Robert A. Altman (29 בינואר 1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.LyndaCarter.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לינדה קרטראנגלית: Lynda Carter; נולדה ב־24 ביולי 1951) היא שחקנית, זמרת, מלחינה ומלכת יופי אמריקאית. היא הוכתרה כמיס עולם אמריקה (Miss World America) ב-1972, וידועה בשל תפקיד וונדר וומן בסדרה אשת חיל ששודרה בין 1975 ל-1979.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם לינדה ג'ין קורדובה קרטר (Linda Jean Córdova Carter) בפיניקס, אריזונה שבארצות הברית. הוריה הם חואניטה (לבית קורדובה) וקולבי קרטר.[1] הופעתה הראשונה של קרטר בטלוויזיה הייתה בגיל חמש בתוכנית כישרונות.

בתיכון הייתה קרטר בלהקה, שהוחתמה כאקט פותח במלון-קזינו סהרה בלאס וגאס. למדה באוניברסיטת אריזונה סטייט, אך עזבה את הלימודים כדי לפתח קריירה מוזיקלית. לאחר שלא נחלה הצלחה מרובה בסן פרנסיסקו, שם שרה עם להקתה, היא חזרה לאריזונה ב-1972.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 קרטר זכתה בתחרות יופי מקומית, ובעקבות זאת לפרסום כלל ארצי כאשר המשיכה וזכתה בתואר מיס עולם אמריקה וייצגה את ארצות הברית בתחרות מיס עולם שבה הגיעה לשלב חצי הגמר.[2]

לאחר שלמדה מספר קורסים במשחק בניו יורק, שיחקה בהופעת הבכורה המקצועית שלה בתפקיד אורחת בסדרת בלשים ב-1974, דבר שהוביל לשורת תפקידים בסדרות המוכרות של התקופה, כמו "סטארסקי והאץ'" וכן בתפקידים בבי מוביז.

קרטר בתפקיד וונדר וומן, 1976

וונדר וומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של קרטר התרוממה בשנות השבעים כאשר קיבלה את התפקיד הראשי בסדרה הטלוויזיונית "אשת חיל" שרצה בין השנים 1975–1979, במשך שלוש עונות. ההזדמנות הגיעה בדיוק בזמן, שכן כספה אזל והיה בכוונתה לחזור לאריזונה. הופעתה בסדרה זכתה לאהדה מצד מבקרים והקהל ועם הזמן הדמות בגילומה הפכה לאיקונית.

הסדרה שודרה במשך שלוש עונות. לקראת סופה של העונה השלישית סיפרה קרטר בריאיון ל-"US Magazine" שהיא לא אהבה את האופן שבו היא שווקה על ידי חברת ההפקה כסמל מין:[3]

מעולם לא התכוונתי להיות אובייקט מיני עבור אף אחד חוץ מבעלי. לא תיארתי כיצד תמונות שלי יתלו בשירותי גברים. אני שונאת איך שגברים מסתכלים עלי וכשהם חושבים את מה שהם חושבים. ואני יודעת מה הם חושבים. הם כותבים לי ומספרים לי.

היה לה מה לומר גם על שיווק המוצרים הנלווים לסדרה, בעיקר בובת וונדר וומן שהוציאה חברת האחים וורנר עם יצרן הצעצועים Mego. בהופעה בתוכנית האירוח של ג'ואן ריברס, ב-1987, היא אמרה:

אני חושבת שאת מכירה את הבעיה שקיימת בהוליווד, כיצד משווקים אותך, ומנצלים אותך. הם יצקו מסכה מהפנים שלי, והדביקו אותה על הבובה, ושווקו אותה עם שמי בתחילת הדרך. ואז, הם פשוט הורידו את שמי, ואז אמרו לי שאין הם חייבים לי פרוטה. זה מסוג הדברים, שהם יכולים כל כך לנצל אותך בתעשייה הזו. אני לא מרוויחה דבר. אפילו לא מהשידורים החוזרים של הסדרה. אף פעם אל תסתפקי ברווחים נטו. קוראים לזה הנהלת חשבונות יצירתית.

ב-1985,‏ DC קומיקס חלקו לה כבוד במהדורת ציון 50 שנה לחברה, כאחת מ"החמישים שעשו את DC לגדולה".[4] ב-2007 חברת הצעצועים DC Direct יצאה במהדורה מוגבלת של בובת הדמות וונדר וומן של לינדה קרטר, שיצאה במהדורה שנייה ב-2010. באותה שנה גם יצאה מהדורת פסלון של לינדה קרטר כוונדר וומן לחגיגות ה-75 ל-DC קומיקס.[5]

עבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 קרטר נבחרה כ"האישה היפה בעולם" על ידי האקדמיה הבינלאומית ליופי וארגון העיתונות הבריטית.[6] בשנות השבעים המאוחרות, קרטר הקליטה אלבום, Portrait, והיא הייתה שותפה לכתיבת חלק משיריו. בנוסף, היו לה הופעות רבות בתוכניות אירוח כזמרת. גם בסדרה "וונדר וומן" היא שרה שניים משיריה. פוסטר שלה שהופץ על פי הצעתו של רון סמואלס, שהיה בעלה ואמרגנה, נמכר ביותר ממיליון עותקים.

קרטר הייתה אמורה להופיע בסרט משנת 1979 אפוקליפסה עכשיו, בתפקיד פלייבוי פליימייט, ואף צילמה מספר סצנות. אך הסערה שהרסה את סט הצילומים עכבה את הפקת הסרט במספר חודשים, ועד שפרנסיס פורד קופולה היה מוכן להמשיך בצילומים, קרטר הייתה מחויבת חוזית לחזור לארצות הברית לצילומי וונדר וומן. היא הוחלפה על ידי קולין קאמפ, והזכר היחיד להשתתפותה הם צילומי סנטרפולד מזויפים שצולמו כתפאורה לסרט. ניתן לראות בקצרה את דפי הסנטרפולד התלויים בגרסת ה-Redux של הסרט.

הופעות אחרות שלה כוללות את תפקיד הכותרת בסרט ביוגרפי על ריטה הייוורת', ואירוח מספר תוכניות ספיישל מוזיקליות בין 1980–1984. היא הפכה לדוגמנית-דוברת של חברת האיפור מייבלין, ואף כיכבה בתוכנית בלשות משלה לצד לוני אנדרסון, "Partners in Crime". היו לה תפקידים בשורת סרטים טלוויזיוניים בשנות התשעים, ובאותה תקופה אף הקימה חברת הפקות משלה, הפקות פוטומקס. היא גם הופיעה במספר קמפיינים פרסומיים בינלאומיים, והתחילה לעבוד בדיבוב.

גם בשנות ה-2000 המשיכה קרטר להופיע בתוכניות בידור, סרטים וסדרות, כולל סרט הקולנוע הראשון בו השתתפה, "הדיוק'ס קורעים את האזרד" (2005), וסרט של דיסני "תיכון בהיי", ואף חזרה לעולם הקומיקס של DC בהופעת אורחת בסדרה "סמולוויל". עבודת הדיבוב שלה כללה מספר משחקי וידאו.

בהמשך 2005, קרטר הופיעה על במת התיאטרון בווסט אנד בלונדון, במחזמר שיקגו, וב-2006 השיר מהמופע בביצועה, "When You're Good to Mama", יצא במהדורת הפסקול המיוחדת לכבוד 10 שנים למופע[7] ב-2007 עשתה קרטר מסע הופעות יחידה בסגנון קברט, וב-2009 יצא אלבומה השני, At Last, והגיע למספר 10 במצעד הג'אז של בילבורד.[8] ב-2011 יצאה באלבומה השלישי, Crazy Little Things, שהיא מתארת כתערובת מקסימה של שירי סטנדרט, קאנטרי, ופופ.[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטר מובילה את מצעד הגאווה בוושינגטון די. סי. 2013

קרטר הייתה נשואה פעמיים. בפעם הראשונה למפיק האמריקאי-יהודי רון סמואלס, שהיה גם האמרגן שלה, משנת 1977 ועד 1982. בינואר 1984 נישאה קרטר לעורך הדין האמריקאי-יהודי רוברט א. אלטמן, מנכ"לה של חברת המדיה Zenimex. לזוג שני ילדים - ג'יימס (1988) וג'סיקה (1990), והם מתגוררים בפוטומק, מרילנד.

ב-2003 קרטר חשפה שאמה סובלת מזה 30 שנה מתסמונת המעי הרגיז, ויצאה למסע הסברה כדוברת. היא תומכת גם במטרות אחרות, כולל פעילות למען מודעות ומניעת סרטן השד, הזכות להפלות, וזכויות להט"ב. היא הובילה מספר צעדות גאווה בפיניקס, ניו יורק, וושינגטון הבירה.

ב-2008 קרטר גילתה בריאיון ל-People Magazine שהיא הייתה בטיפול בקליניקת גמילה מאלכוהול, וכי היא פיכחת מזה עשר שנים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים
שנה סרט תפקיד
1976 Bobbie Jo and the Outlaw בובי ג'ו בייקר
1993 Lightning in a Bottle שרלוט פורבר
2001 Super Troopers / Broken Lizard's Super Troopers גברת ג'סמן
2004 The Creature of the Sunny Side Up Trailer Park / Creature לינט
2005 תיכון בהיי המנהלת
פאולינה
2006 Tempbot (סרט קצר) מארי אליס
2007 Tattered Angel הייזל אנדרסון
טלוויזיה
שנים תוכנית תפקיד הערות
1974 Nakia הלן צ'ייס
1975 Matt Helm בובי די
1976 A Matter of Wife... And Death זלדה סרט טלוויזיה
סטארסקי והאץ' ויקי
1975–79 אשת חיל דיאנה פרינס / וונדר וומן התפקיד הראשי
1980 The Last Song ברוק ניומן סרט טלוויזיה
החבובות עצמה
1981 Born to Be Sold קייט קרלין סרט טלוויזיה
1982 Hotline בריאנה אוניל סרט טלוויזיה
1983 Rita Hayworth: The Love Goddess ריטה הייוורת' סרט טלוויזיה
1984 Partners in Crime קרול סטנוויק 13 פרקים
1987 Stillwatch פטרישה טריימור סרט טלוויזיה
1989 Mike Hammer: Murder Takes All הלן דוראנט סרט טלוויזיה
1991 Daddy שארלוט סמפסון סרט טלוויזיה
Posing: Inspired by Three Real Stories מרידית' לאנהן סרט טלוויזיה
1994–95 Hawkeye אליזבת' שילדס 22 פרקים
1996 כשידידות הורגת קתרין ארצ'ר סרט טלוויזיה
She Woke Up Pregnant סוזן סארויאן סרט טלוויזיה
1997 A Prayer in the Dark אמלי הייוורת' סרט טלוויזיה
1998 Someone to Love Me דיאן יאנג סרט טלוויזיה
1999 Family Blessings לי רסטון סרט טלוויזיה
2003 Terror Peak ד"ר ג'נט פרייז'ר סרט טלוויזיה
Hope & Faith סאמר קרקלנד
2005 חוק וסדר: מדור מיוחד לוריין דילון
חוק וסדר
2006 Slayer קולונל ג'סיקה ויבר סרט טלוויזיה
2007 סמולוויל מוירה סאליבן
2013 שני גברים וחצי עצמה
2014 Skin Wars שופטת אורחת
2016 סופרגירל הנשיאה אוליביה מרסדן
משחקי וידאו
שנה משחק תפקיד
2002 The Elder Scrolls III: Morrowind נורדיות
2005 The Elder Scrolls IV: Oblivion נורדיות ואורקיות
2011 The Elder Scrolls V: Skyrim אזורה
2014 The Elder Scrolls Online אזורה[10]
2015 Fallout 4 מגנוליה

Studio albums[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978: Portrait
  • 2009: At Last
  • 2011: Crazy Little Things
  • 2015: Fallout 4 (Original Game Soundtrack) - EP

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינדה קרטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Lynda Carter". TV Guide. 
  2. ^ "Lynda Jean Cardoba". Wonderland. 
  3. ^ "What People Are Saying". The Tuscaloosa News. 26 בפברואר 1980. 
  4. ^ Barry Max, Cavalieri, , Joey and Hill, Thomas, Fifty Who Made DC Great, עריכה: Barry Max, 1985. (באנגלית)Cavalieri, Joey and Hill, Thomas (w), Petruccio, Steven (a), Marx, Barry (ed). 
  5. ^ "DC Direct product page". DC Comics. אורכב מ-המקור ב-2011-06-08. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2016. 
  6. ^ "Most beautiful woman in the world « BestOfBothWorldsAZ.com". Bestofbothworldsaz.com. 
  7. ^ "The British Theater Guide". 
  8. ^ "Chart Beat: The Black Eyed Peas, Lynda Carter, Paulina Rubio". Billboard. 18 ביוני 2009. 
  9. ^ "Wonderful Woman: Lynda Carter's Bulletproof Life". 
  10. ^ Makuch, Eddie (23 בינואר 2014). "Elder Scrolls Online voice cast is seriously impressive". GameSpot. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2014.