לינדה קרטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינדה קרטר
Lynda Carter
קרטר, 2012
קרטר, 2012
לידה 24 ביולי 1951 (בת 71)
פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
שם לידה לינדה ג'ין קורדובה קרטר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־54 שנים)
עיסוק זמרת ומלחינה
מקום לימודים
בן או בת זוג Robert A. Altman (29 בינואר 198419 במאי 2021)
Ron Samuels (28 במאי 19771982) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.LyndaCarter.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לינדה קרטראנגלית: Lynda Carter; נולדה ב־24 ביולי 1951) היא שחקנית, זמרת, מלחינה ומלכת יופי אמריקאית. היא הוכתרה כמיס עולם אמריקה (Miss World America) ב-1972, וידועה בשל תפקיד וונדר וומן בסדרה אשת חיל ששודרה בין 1975 ל-1979.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם לינדה ג'ין קורדובה קרטר (באנגלית: Linda Jean Córdova Carter) בפיניקס, אריזונה שבארצות הברית. הוריה הם חואניטה (לבית קורדובה) וקולבי קרטר.[2] הופעתה הראשונה של קרטר בטלוויזיה הייתה בגיל חמש בתוכנית כישרונות.

בתיכון הייתה קרטר בלהקה, שהוחתמה כאקט פותח במלון-קזינו סהרה בלאס וגאס. למדה באוניברסיטת אריזונה סטייט, אך עזבה את הלימודים כדי לפתח קריירה מוזיקלית. לאחר שלא נחלה הצלחה מרובה בסן פרנסיסקו, שם שרה עם להקתה, היא חזרה לאריזונה ב-1972.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 קרטר זכתה בתחרות יופי מקומית, ובעקבות זאת לפרסום כלל ארצי כאשר המשיכה וזכתה בתואר מיס עולם אמריקה וייצגה את ארצות הברית בתחרות מיס עולם שבה הגיעה לשלב חצי הגמר.[3]

לאחר שלמדה מספר קורסים במשחק בניו יורק, שיחקה בהופעת הבכורה המקצועית שלה בתפקיד אורחת בסדרת בלשים ב-1974, דבר שהוביל לשורת תפקידים בסדרות המוכרות של התקופה, כמו "סטארסקי והאץ'" וכן בתפקידים בבי מוביז.

קרטר בתפקיד וונדר וומן, 1976

וונדר וומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של קרטר התרוממה בשנות השבעים כאשר קיבלה את התפקיד הראשי בסדרה הטלוויזיונית "אשת חיל" שרצה בין השנים 1975–1979, במשך שלוש עונות. ההזדמנות הגיעה בדיוק בזמן, שכן כספה אזל והיה בכוונתה לחזור לאריזונה. הופעתה בסדרה זכתה לאהדה מצד מבקרים והקהל ועם הזמן הדמות בגילומה הפכה לאיקונית.

הסדרה שודרה במשך שלוש עונות. לקראת סופה של העונה השלישית סיפרה קרטר בריאיון ל-"US Magazine" שהיא לא אהבה את האופן שבו היא שווקה על ידי חברת ההפקה כסמל מין:

מעולם לא התכוונתי להיות אובייקט מיני [...] לא תיארתי כיצד תמונות שלי יתלו בשירותי גברים. אני שונאת איך שגברים מסתכלים עלי וכשהם חושבים את מה שהם חושבים. ואני יודעת מה הם חושבים. הם כותבים לי ומספרים לי.[4][5]

היה לה מה לומר גם על שיווק המוצרים הנלווים לסדרה, בעיקר בובת וונדר וומן שהוציאה חברת האחים וורנר בשיתוף עם יצרנית הצעצועים Mego. בהופעה בתוכנית האירוח של ג'ואן ריברס, ב-1987, היא אמרה:

אני חושבת שאת מכירה את הבעיה שקיימת בהוליווד, כיצד משווקים אותך, ומנצלים אותך. יצקו מסכה מהפנים שלי, והדביקו אותה על הבובה, ושווקו אותה עם שמי בתחילת הדרך. ואז, פשוט הורידו את שמי, ואז אמרו לי שהם לא חייבים לי פרוטה. זה מסוג הדברים האלה, שיכולים כל כך לנצל אותך בתעשייה הזו. אני לא מרוויחה דבר. אפילו לא מהשידורים החוזרים של הסדרה. אף פעם אל תסתפקי ברווחים נטו. קוראים לזה "הנהלת חשבונות יצירתית".

ב-1985,‏ DC קומיקס חלקו לה כבוד במהדורת ציון 50 שנה לחברה, כאחת מ"החמישים שעשו את DC לגדולה".[6] ב-2007 חברת הצעצועים DC Direct יצאה במהדורה מוגבלת של בובת הדמות וונדר וומן של לינדה קרטר, שיצאה במהדורה שנייה ב-2010. באותה שנה גם יצאה מהדורת פסלון של לינדה קרטר כוונדר וומן לחגיגות ה-75 ל-DC קומיקס.[7]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים המאוחרות, קרטר הקליטה אלבום, Portrait, והיא הייתה שותפה לכתיבת חלק משיריו. בנוסף, היו לה הופעות רבות בתוכניות אירוח כזמרת. גם בסדרה "וונדר וומן" היא שרה שניים משיריה. פוסטר שלה שהופץ על פי הצעתו של רון סמואלס, שהיה בעלה ואמרגנה, נמכר ביותר ממיליון עותקים.

ב-2005, קרטר הופיעה על במת התיאטרון בווסט אנד בלונדון, במחזמר שיקגו, וב-2006 השיר מהמופע בביצועה, "When You're Good to Mama", יצא במהדורת פסקול מיוחדת במלואת 10 שנים למופע.[8]

ב-2007 עשתה קרטר מסע הופעות יחידה בסגנון קברט, וב-2009 יצא אלבומה השני, At Last, והגיע למספר 10 במצעד הג'אז של בילבורד.[9] ב-2011 יצאה באלבומה השלישי, Crazy Little Things, שהיא מתארת כתערובת מקסימה של שירי סטנדרט, קאנטרי ופופ.[10]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטר הייתה אמורה להופיע בסרט משנת 1979 אפוקליפסה עכשיו, בתפקיד פלייבוי פליימייט, ואף צילמה מספר סצנות. אך הסערה שהרסה את סט הצילומים עכבה את הפקת הסרט במספר חודשים, ועד שפרנסיס פורד קופולה היה מוכן להמשיך בצילומים, קרטר הייתה מחויבת חוזית לחזור לארצות הברית לצילומי וונדר וומן. היא הוחלפה על ידי קולין קאמפ, והזכר היחיד להשתתפותה הם צילומי סנטרפולד מזויפים שצולמו כתפאורה לסרט. ניתן לראות בקצרה את דפי הסנטרפולד התלויים בגרסת ה-Redux של הסרט.

הופעות אחרות שלה כוללות את התפקיד הראשי בסרט ביוגרפי על ריטה הייוורת', ואירוח מספר תוכניות ספיישל מוזיקליות בין 1980–1984.

בשנות השמונים הייתה קרטר דוגמנית-דוברת של חברת האיפור מייבלין, וכיכבה בתוכנית הבלשות Partners in Crime לצד לוני אנדרסון.

בשנות התשעים הקימה חברת הפקות משלה, הפקות פוטומקס. היא גם הופיעה במספר קמפיינים פרסומיים בינלאומיים, והתחילה לעבוד בדיבוב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטר מובילה את מצעד הגאווה בוושינגטון די. סי. 2013

ב-1978 קרטר נבחרה לתואר "האישה היפה בעולם" על ידי האקדמיה הבינלאומית ליופי וארגון העיתונות הבריטית.[11]

קרטר הייתה נשואה פעמיים. בפעם הראשונה למפיק האמריקאי-יהודי רון סמואלס, שהיה גם האמרגן שלה, משנת 1977 ועד 1982. בינואר 1984 נישאה קרטר לעורך הדין האמריקאי-יהודי רוברט א. אלטמן, מנכ"לה של חברת המדיה Zenimex. לזוג שני ילדים - ג'יימס (1988) וג'סיקה (1990), והם מתגוררים בפוטומק, מרילנד.

ב-2003 קרטר חשפה שאמה סובלת מזה 30 שנה מתסמונת המעי הרגיז, ויצאה למסע הסברה כדוברת. היא תומכת גם במטרות אחרות, כולל פעילות למען מודעות ומניעת סרטן השד, הזכות להפלות, וזכויות להט"ב. היא הובילה מספר צעדות גאווה בערים פיניקס, ניו יורק ווושינגטון הבירה.

ב-2008 קרטר גילתה בריאיון ל-People Magazine שהיא הייתה בטיפול בקליניקת גמילה מאלכוהול, וכי היא פיכחת מזה עשר שנים.[12]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע
שנה סרט תפקיד הערות
1976 Bobbie Jo and the Outlaw בובי ג'ו בייקר
1993 Lightning in a Bottle שארלוט פורבר
2001 המשטרה נפלה על הראש המושלת ג'סמן
2004 The Creature of the Sunny Side Up Trailer Park לינט
2005 תיכון בהיי המנהלת
פאולינה סרט קצר
2006 Tempbot מארי אליס
2007 Tattered Angel הייזל אנדרסון
2018 המשטרה נפלה על הראש 2 המושלת ג'סמן
2020 וונדר וומן 1984 אסטריה הופעת קמע בסצנה שאחרי הקרדיטים
2021 The Cleaner‏ קארלין בריגס
טלוויזיה
שנים תוכנית תפקיד הערות
1976 A Matter of Wife... And Death זלדה סרט טלוויזיה
1975–1979 אשת חיל דיאנה פרינס / וונדר וומן התפקיד הראשי
1980 The Last Song ברוק ניומן סרט טלוויזיה
1981 Born to Be Sold קייט קרלין סרט טלוויזיה
1982 Hotline בריאנה אוניל סרט טלוויזיה
1983 Rita Hayworth: The Love Goddess ריטה הייוורת' סרט טלוויזיה
1984 Partners in Crime קרול סטנוויק 13 פרקים
1987 Stillwatch פטרישה טריימור סרט טלוויזיה
1989 מייק האמר: הרצח לוקח הכול הלן דוראנט סרט טלוויזיה
1991 Daddy שארלוט סמפסון סרט טלוויזיה
1994–1995 הוקאיי אליזבת' שילדס 22 פרקים
1996 כשידידות הורגת קתרין ארצ'ר סרט טלוויזיה
She Woke Up Pregnant סוזן סארויאן סרט טלוויזיה
1997 A Prayer in the Dark אמלי הייוורת' סרט טלוויזיה
1998 Someone to Love Me דיאן יאנג סרט טלוויזיה
1999 Family Blessings לי רסטון סרט טלוויזיה
2003 Terror Peak ד"ר ג'נט פרייז'ר סרט טלוויזיה
2006 Slayer קולונל ג'סיקה ויבר סרט טלוויזיה
2016 סופרגירל הנשיאה אוליביה מרסדן
משחקי וידאו
שנה משחק תפקיד
2002 The Elder Scrolls III: Morrowind נורדיות
2005 The Elder Scrolls IV: Oblivion נורדיות ואורקיות
2011 The Elder Scrolls V: Skyrim אזורה
2014 The Elder Scrolls Online אזורה[13]
2015 Fallout 4 מגנוליה

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978: Portrait
  • 2009: At Last
  • 2011: Crazy Little Things
  • 2015: Fallout 4 (Original Game Soundtrack) - EP

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינדה קרטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wonder Woman's origin story, CBS News (בAmerican English)
  2. ^ "Lynda Carter". TV Guide.
  3. ^ "Lynda Jean Cardoba". Wonderland.
  4. ^ "What People Are Saying". The Tuscaloosa News. 1980-02-26.
  5. ^ ארז עמירן, אייקון מאויר בשבוע: לינדה קרטר תמיד אשת חיל ואף פעם לא נהנתה מגברים שפנטזו עליה, באתר ynet, 22 בינואר 2021
  6. ^ Barry Max, Cavalieri, , Joey and Hill, Thomas, Fifty Who Made DC Great, עריכה: Barry Max, 1985. (באנגלית)Cavalieri, Joey and Hill, Thomas (w), Petruccio, Steven (a), Marx, Barry (ed).
  7. ^ "DC Direct product page". DC Comics. אורכב מ-המקור ב-2011-06-08. נבדק ב-2016-01-12.
  8. ^ Theatre news, British Theatre Guide (בBritish English)
  9. ^ "Chart Beat: The Black Eyed Peas, Lynda Carter, Paulina Rubio". Billboard. 18 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Wonderful Woman: Lynda Carter's Bulletproof Life, GuySpy
  11. ^ Most beautiful woman in the world « BestOfBothWorldsAZ.com (בAmerican English)
  12. ^ Wonder Woman Lynda Carter: 'I'm an Alcoholic', PEOPLE.com (באנגלית)
  13. ^ Makuch, Eddie (23 בינואר 2014). "Elder Scrolls Online voice cast is seriously impressive". GameSpot. נבדק ב-29 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)