לדלג לתוכן

לינדזי הויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינדזי הארווי הויל
Lindsay Harvey Hoyle
לידה 10 ביוני 1957 (בן 68)
אדלינגטון, לנקשייר (אנ')
שם לידה Lindsay Harvey Hoyle עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה מפלגת הלייבור
בן או בת זוג
  • Lynda Anne Fowler
  • Catherine Swindley (1994 – ?) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Emma Hoyle, Natalie Hoyle עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש בית הנבחרים הבריטי
4 בנובמבר 2019 – הווה
(6 שנים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
תחת ראש ממשלת הממלכה המאוחדת בוריס ג'ונסון, ליז טראס, רישי סונאק, קיר סטארמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר לינדזי הארווי הויל (באנגלית: Lindsay Harvey Hoyle; נולד ב-10 ביוני 1957) הוא פוליטיקאי בריטי המכהן כיושב ראש בית הנבחרים מאז 2019 וכחבר הפרלמנט מטעם מחוז צ'ורלי מאז הבחירות הכלליות ב-1997. לפני בחירתו כיושב ראש הפרלמנט, הוא היה חבר במפלגת הלייבור.

כחבר פרלמנט מטעם הלייבור, הויל שימש כיו"ר דרכים ואמצעים (אנ') וכסגן יושב ראש של ג'ון ברקו בין השנים 2010 ל-2019, לפני שנבחר לתפקיד יושב הראש ב-4 בנובמבר 2019.[1] הויל נבחר מחדש פה אחד לאחר הבחירות הכלליות ב-2019 והבחירות הכלליות ב-2024.[2][3]

הויל קיבל תואר Knight Bachelor לקראת 2018 עבור שירותים פרלמנטריים ופוליטיים.[4]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדזי הויל נולד ב-10 ביוני 1957 באדלינגטון, לנקשייר (אנ'), בנם של חבר הפרלמנט לעתיד דאג הויל (אנ') (לימים לורד הויל) ופאולין ספנסר.[5] הוא למד בבית הספר המחוזי אדלינגטון ובמכללת לורדס בבולטון. לפני שנבחר לפרלמנט, הוא ניהל עסק להדפסות.[6]

בבחירות המקומיות של 1980 נבחר הויל כחבר מועצת הלייבור מטעם מחוז אדלינגטון במועצת מחוז צ'ורלי, והביס את נציג המפלגה השמרנית שכיהן בתפקיד.[5] הוא נבחר מחדש ארבע פעמים, ושימש כסגן המנהיג בין השנים 1994 ל-1997.[7] לאחר שנבחר כחבר פרלמנט בבחירות הכלליות של 1997, הוא סיים את כהונתו במועצה לפני שפרש בבחירות המקומיות ב-1998.[8]

הויל מתגורר באדלינגטון, לנקשייר. כיושב ראש בית הנבחרים יש לו מעון רשמי בבית היושב ראש, בפינה הצפון-מזרחית של ארמון וסטמינסטר, המשמש לאירועים רשמיים ולפגישות ובו מגורים פרטיים בדירת ארבעה חדרים בקומה העליונה.

הויל היה נשוי פעמיים ויש לו שתי בנות.[5] הוא היה נשוי משנת 1974 עד 1982 ללינדה אן פאולר. ביוני 1993 נשא הויל לאישה את קתרין סווינדלי, שירשה אותו כחברת מועצת הלייבור של אדלינגטון במאי 1998. הוא גם העסיק את אשתו כמזכירת מחוז הבחירה שלו במשרה חלקית.[9] בתו הבכורה של הויל, אמה פוקס, עבדה בעבר במשרד מחוז הבחירה שלו, ובתפקיד זה ייצגה אותו במועצת רובע צ'ורלי.[10] להויל הייתה גם בת מחברת מועצת מחוז מאלדון השמרנית מרים לואיס. הבת, נטלי לואיס-הויל, נמצאה תלויה בחדר השינה שלה בדצמבר 2017, בגיל 28. הויל אמר שהוא "הרוס באמת" ממותה.[11][12]

זמן קצר לפני הבחירות הכלליות של 2019, הוא חשף כי אובחן כחולה סוכרת מסוג 1.[13]

הוא אוהד של קבוצת הכדורגל בולטון וונדררס וקבוצת הרוגבי וורינגטון וולבס (אנ').[14] הוא חובב בעלי חיים ויש לו מספר חיות מחמד, להן הוא קרא על שם דמויות בולטות בהיסטוריה הפוליטית הבריטית.[15] ב-15 בפברואר 2024 העניק הויל תעודת שיא גינס לצב הענק בן ה-192 ג'ונתן, חיית היבשה המבוגרת ביותר בעולם, במהלך ביקור באי סנט הלנה.[16]

הוא זכה לתואר "המכובד הנכון" כאשר הושבע למועצה המלכותית ב-12 בפברואר 2013. הוא מונה לכהן כנשיא אוניברסיטת גיברלטר (אנ') בשנת 2020.[17][18]

בינואר 2025 הופיע הויל בהופעת אורח באופרת הסבון אמרדייל (אנ') של ITV, כדי לחגוג את הפרק ה-10,000 שלה.[19]

קריירה פרלמנטרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הויל בהכתרת המלך צ'ארלס השלישי

בפברואר 1996 נבחר הויל כמועמד הלייבור מטעם מחוז צ'ורלי בבחירות הכלליות של 1997 עם 53% מהקולות ורוב של 9,870 קולות.[20] הויל כיהן כחבר בוועדת המסחר והתעשייה מ-1998 עד 2010 וכחבר בוועדת הבדיקה האירופית מ-2005 עד 2010. הוא היה נשיא הכבוד של קבוצת גיברלטר הבריטית בפרלמנט (שאביו היה הגזבר שלה) וסגן יושב ראש קבוצת איי הבתולה הבריטיים.[21][22]

הויל נבחר מחדש כחבר פרלמנט מטעם צ'ורלי בבחירות הכלליות של 2001 עם שיעור הצבעה נמוך של 52.3% ורוב של 8,444 קולות.[23] הוא נבחר שוב בבחירות הכלליות של 2005 עם שיעור הצבעה של 50.7% ורוב של 7,625.[24]

הויל התעמת עם ראש הממשלה דאז טוני בלייר בנושאים כמו גיברלטר ושכר הלימוד, כשהוא מסביר: "אני לא אנטי טוני. הוא הפך אותנו לנבחרים וניצח שלוש פעמים. אבל יש עקרונות והבטחות שאתה לא מפר".[5] הויל הצביע נגד אמנת ליסבון ב-2008.[25] הוא אחד מחברי הפרלמנט הבודדים שלא חשפו אם הצביעו בעד עזיבה או הישארות של בריטניה באיחוד האירופי במשאל העם ב-2016.[26]

בבחירות הכלליות של 2010 נבחר הויל שוב עם שיעור הצבעה של 43.2% ורוב של 2,593 קולות.[27][28] הויל נבחר לכהן כסגן יושב ראש בית הנבחרים וליושב ראש ועדת הדרכים והאמצעים ב-8 ביוני 2010, הפעם הראשונה שמינוי זה נעשה בהצבעה של חברי הפרלמנט, ולא על ידי מינוי של מנהיג הבית.[1] הוא מונה למועצה המלכותית בינואר 2013.[29] ב-20 במרץ 2013 זכה הויל לשבחים על טיפולו בתקציב.[30]

הויל נבחר שוב בבחירות הכלליות של 2015, עם שיעור הצבעה של 45.1% ורוב של 4,530 קולות.[31][32] בפברואר 2017, הויל נזף בחברי הפרלמנט של המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) על ששרו את ההמנון האירופי (אנ') במהלך ההצבעה על חוק הברקזיט בבית הנבחרים.[33] הויל ישב בכיסא יושב ראש הפרלמנט במהלך מתקפת הטרור בווסטמינסטר ב-22 במרץ 2017, וההשעיה והסגירה של בית הנבחרים לאחר מכן.[34]

בבחירות הכלליות ב-2017, הויל נבחר שוב עם שיעור הצבעה של 55.3% ורוב של 7,512 קולות.[32] בתום השנה, הוא קיבל את תואר Knight Bachelor עבור שירותים פרלמנטריים ופוליטיים.[4]

יושב ראש בית הנבחרים (2019 – הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 2019 התמודד הויל בבחירות לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים במקומו של ג'ון ברקו. בימים שקדמו לבחירות, הויל נתפס באופן עקבי כמועמד המוביל. הוא שמר על יתרון משמעותי בסיבוב הראשון, השני והשלישי של הבחירות, אך לא הגיע ל-50% הנדרשים כדי לנצח.[35] לבסוף, בסיבוב הרביעי, הויל ניצח את כריס בראיינט (אנ') וזכה ב-325 קולות מתוך 540. בהתאם למוסכמה שתפקיד היו"ר הוא בלתי מפלגתי, ביטל הויל לאחר הבחירות את חברותו בלייבור.[36]

בבחירות הכלליות של 2019, הויל נבחר שוב עם שיעור הצבעה של 67.3% ורוב של 17,392 קולות.[32]

ב-16 באוקטובר 2021, הויל ליווה את בוריס ג'ונסון, קיר סטארמר ופריטי פאטל בהנחת זרים בכנסייה בלי-און-סי, אסקס, שם נרצח חבר הפרלמנט דייוויד איימס יום קודם לכן.[37] בספטמבר 2022, הויל תיאר את ההלוויה הממלכתית של המלכה אליזבת השנייה כ"אירוע החשוב ביותר שהעולם יראה אי פעם".[38][39]

בדצמבר 2022, הויל הביע התנגדות לתוכנית מפלגתו לשעבר להחליף את בית הלורדים בבית עליון נבחר.[40]

הויל נבחר שוב בבחירות הכלליות של 2024, עם שיעור הצבעה של 74.3% ורוב של 20,575 קולות.[41] ב-9 ביולי 2024 הוא נבחר מחדש ללא התנגדות לתפקיד יושב ראש הפרלמנט.[42]

ההצבעה על חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הויל בכיסא היו"ר, פברואר 2024

ב-21 בפברואר 2024, חבר הפרלמנט השמרני וויליאם ראג (אנ') הגיש הצעה (EDM) בבית הנבחרים הקובעת כי "לבית זה אין אמון באדוני היושב ראש". ב-20 במרץ זכתה ההצעה בתמיכתם של 92 חברי פרלמנט,[43] כולל מנהיג ה-SNP סטיבן פלין (אנ').[44][45] ההצעה מבקשת למעשה מיושב ראש הפרלמנט להתפטר מתפקידו.[46][47] הצעה של ה-SNP הקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה הוגשה באחד מימי האופוזיציה (אנ') שהוקצבו להם. נגד הויל נטען כי הוא הפר את כללי בית הנבחרים בכך שאיפשר הצבעה על כל אחד מהתיקונים של הממשלה והאופוזיציה הרשמית, בבחירת תיקונים שנתפסה כמפלגתית לטובת הלייבור. הממשלה משכה את התיקון ברגע האחרון, והבטיחה שההצבעה לא תתקיים, ובמקום זאת התיקון הלא מחייב של הלייבור עבר כברירת מחדל וללא הצבעה. מאוחר יותר הביע הויל את צערו, התנצל בפני בית הנבחרים והצהיר על כוונתו להיפגש עם מנהיגי המפלגה "כדי לדון בדרך קדימה".[48][49][50]

הדיילי טלגרף מתח ביקורת על הויל ורמז שהלייבור תמשוך את תמיכתה בבחירתו מחדש של הויל לתפקידו, אם התיקון המועדף עליהם להפסקת אש הומניטרית יידחה.[51] הויל הודה כי נפגש עם קיר סטארמר לפני החלטתו על התיקון. סטארמר אמר כי הוא "פשוט דחק" ביו"ר הפרלמנט להבטיח שיהיה "דיון רחב ככל האפשר" על הקריאות להפסקת אש בעזה. למחרת הדיון, הויל ניסה לפייס את סטיבן פלין, והציע ל-SNP דיון חירום,[52] אבל פלין השיב כי לו ולמפלגתו "אין אמון" ביושב ראש הפרלמנט ולאחר מכן הוסיף את חתימתו ל-EDM של ראג.[53]

ה-SNP הגישה הצעה חדשה לדיון חירום על הפסקת אש מיידית במלחמת חרבות ברזל, וקראה לממשלת בריטניה לנקוט "צעדים קונקרטיים" כדי לדחוף להפסקת אש. הויל דחה את ההצעה החדשה ב-26 בפברואר ופלין חידש את קריאתו להויל להתפטר באופן מיידי. פלין אמר לסוכנות הידיעות הפלסטינית: "בשבוע שעבר יו"ר בית הנבחרים הפר את הכללים, השבוע הוא הפר את הבטחתו".[54][55] ב-27 בפברואר, שלושה חברי פרלמנט ממפלגת פלייד קמרי הצטרפו ל"הצעת אי האמון", במרץ הצטרף גם חבר הפרלמנט העצמאי קריספין בלאנט (אנ').[56] במקביל, לי אנדרסון (אנ') הסיר את תמיכתו בהצעה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינדזי הויל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Deputy Speakers: Hoyle, Primarolo and Evans elected". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-06-07. נבדק ב-2025-10-05.
  2. ^ "Hoyle re-elected Commons Speaker as MPs return" (באנגלית בריטית). 2019-12-17. נבדק ב-2025-10-05.
  3. ^ UK politics live: Keir Starmer departs for Nato summit after making first speech to Parliament as PM, BBC News (באנגלית בריטית)
  4. ^ 1 2 The London Gazette, ‏30.12.2017
  5. ^ 1 2 3 4 White, Michael (2013-03-22). "Lindsay Hoyle, deputy speaker and budget star: 'Once a year, it's my day'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-05.
  6. ^ "Women shortlist veto". Lancashire Telegraph (באנגלית בריטית). 1996-01-04. ISSN 0307-1235. נבדק ב-2025-10-05.
  7. ^ Chorley Borough Council Election Results 1973-2012
  8. ^ Lindsay Hoyle, politics.co.uk (באנגלית)
  9. ^ One in five MPs employs a family member: the full list revealed | Ghostarchive, ghostarchive.org
  10. ^ General election 2017: Chorley holds onto Labour's Lindsay Hoyle, Lancashire Evening Post, ‏2017-06-09 (באנגלית)
  11. ^ Association, Press (2017-12-16). "Commons deputy speaker Lindsay Hoyle 'devastated' by daughter's death". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-05.
  12. ^ Philip Whiteside, News Reporter, Deputy speaker Lindsay Hoyle's daughter found hanged in bedroom, inquest hears, Sky News (באנגלית)
  13. ^ "Speaker Sir Lindsay Hoyle reveals diabetes diagnosis" (באנגלית בריטית). 2019-12-20. נבדק ב-2025-10-05.
  14. ^ Sir Lindsay Hoyle: The new Speaker is a world away from Bercow - in more ways than one, Sky News (באנגלית)
  15. ^ We should have more Commons cats to take care of rodents, suggests Hoyle, The Independent, ‏2024-07-16 (באנגלית)
  16. ^ "World's oldest living land animal meets Commons Speaker" (באנגלית בריטית). 2024-02-15. נבדק ב-2025-10-05.
  17. ^ Chancellor, University of Gibraltar (באנגלית בריטית)
  18. ^ Sir Lindsay Hoyle MP is Appointed Chancellor of the University of Gibraltar - 122/2020, Government of Gibraltar (באנגלית)
  19. ^ Speaker Sir Lindsay Hoyle makes guest appearance in Emmerdale, www.bbc.com, ‏2025-01-27 (באנגלית בריטית)
  20. ^ תוצאות הבחירות לפי מחוז (באנגלית), באתר www.electoralcalculus.co.uk
  21. ^ Gibraltar APPG, www.parallelparliament.co.uk
  22. ^ House of Commons - Register Of All-Party Parliamentary Groups as at 2 January 2019: Contents, publications.parliament.uk
  23. ^ תוצאות הבחירות לפי מחוזות (באנגלית), באתר www.electoralcalculus.co.uk
  24. ^ תוצאות הבחירות לפי מחוזות (באנגלית), באתר www.electoralcalculus.co.uk
  25. ^ The Public Whip — Lisbon Treaty — Second Reading - 21 Jan 2008 at 21:45, www.publicwhip.org.uk
  26. ^ Profile of Sir Lindsay Hoyle: Pet Loving Bolton Fan Commons Speaker, Politics.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ תוצאות הבחירות לפי מחוזות (באנגלית), באתר www.electoralcalculus.co.uk
  28. ^ BBC News | Election 2010 | Constituency | Chorley, news.bbc.co.uk
  29. ^ Privy Council appointment, GOV.UK (באנגלית)
  30. ^ Outspoken Deputy Speaker wins public acclaim - Telegraph (באנגלית), נבדק ב-2025-10-08
  31. ^ תוצאות הבחירות לפי מחוזות (באנגלית), באתר www.electoralcalculus.co.uk
  32. ^ 1 2 3 "Chorley parliamentary constituency - Election 2019 - BBC News" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-10-08.
  33. ^ SNP MPs told off for singing Ode To Joy during Brexit Bill vote | Ghostarchive, ghostarchive.org
  34. ^ Pension Schemes Bill [Lords - Hansard - UK Parliament], hansard.parliament.uk, ‏2025-08-10 (באנגלית)
  35. ^ Sparrow, Andrew; Rawlinson, Kevin (2019-11-05). "Lindsay Hoyle elected new Speaker of the House of Commons – as it happened". the Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-08.
  36. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  37. ^ John Simpson, Oliver Wright, David Brown, Fiona Hamilton, Billy Kenber, Tony Allen-Mills, Sir David Amess killing: Keir Starmer and Boris Johnson lay wreaths at scene, www.thetimes.com, ‏2021-10-16 (באנגלית)
  38. ^ Lindsay Hoyle says Queen's funeral is 'the most important event the world will ever see', The National, ‏2022-09-18 (באנגלית)
  39. ^ Alexandra Rogers, Lindsay Hoyle Says Queen's Funeral Is 'The Most Important Event The World Will Ever See', HuffPost UK, ‏2022-09-18 (באנגלית)
  40. ^ LBC, Source: (2022-12-20). "'Who's got supremacy?': Commons speaker criticises Labour plan for an elected upper house – video". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-08.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  41. ^ "Chorley - General election results 2024". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-10-08.
  42. ^ "Speaker Sir Lindsay Hoyle dragged to Commons chair after re-election" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-10-08.
  43. ^ No confidence in the Speaker - Early Day Motions - UK Parliament, edm.parliament.uk (באנגלית)
  44. ^ Singh, Namita (2024-02-23). "Lindsay Hoyle under pressure over Gaza vote as No 10 brands MP threats 'attack on democracy' - live". The Independent (באנגלית). נבדק ב-2025-10-08.
  45. ^ Starmer forced to deny threatening speaker Hoyle as Sunak piles on the pressure, The Independent, ‏2024-02-22 (באנגלית)
  46. ^ Sir Lindsay Hoyle: Under-fire Speaker who sought to return ‘respect’ to Commons, Bracknell News, ‏2024-02-22 (באנגלית)
  47. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  48. ^ FactCheck: the Lindsay Hoyle Gaza ceasefire vote row between SNP, Conservatives and Labour explained, Channel 4 News, ‏2024-02-21 (באנגלית בריטית)
  49. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  50. ^ SNP and Tories 'look to oust Lindsay Hoyle as Speaker' amid Gaza motion anger, The National, ‏2024-02-21 (באנגלית)
  51. ^ Quinn, Ben (2024-02-21). "Sir Lindsay Hoyle vowed to restore calm but now faces Brexit-like chaos". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-08.
  52. ^ Motions under Standing Order No 24 - Erskine May - UK Parliament, erskinemay.parliament.uk (באנגלית)
  53. ^ "Lindsay Hoyle latest: Sunak says Speaker's actions on Gaza ceasefire vote 'concerning'". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-10-08.
  54. ^ P. A. Media, Stephen Flynn says speaker has 'broken his word' on fresh Gaza debate, STV News, ‏2024-02-26 (באנגלית בריטית)
  55. ^ Emma Soteriou, 'He's not fit to stay in the role': SNP Westminster leader calls for Sir Lindsay Hoyle to step down over ceasefire row, LBC, ‏2024-02-26 (באנגלית)
  56. ^ "Conservative MP Crispin Blunt to stand down at next election" (באנגלית בריטית). 2022-05-02. נבדק ב-2025-10-08.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לינדזי_הויל&oldid=42120412"