לינה מאגול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינה מאגול
Lina Magull
מאגול במדי נבחרת גרמניה ב-2021
מאגול במדי נבחרת גרמניה ב-2021
מידע אישי
לידה 15 באוגוסט 1994 (בת 29)
גרמניהגרמניה דורטמונד, גרמניה
שם מלא לינה מריה מאגול
גובה 1.66 מטר
עמדה קשרית
מועדוני נוער
1999-2022
2002-2007
2008-2009
Hörder SC
Hombrucher SV
SuS Kaiserau
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009-2012
2012-2015
2015-2018
2018-2024
2024-
גוטרסלוה(אנ')
וולפסבורג
פרייבורג(אנ')
באיירן מינכן
אינטר מילאנו(אנ')
38 (23)
42 (9)
62 (29)
104 (26)
3 (3)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2008-2009
2010-2011
2011-2013
2012-2014
2015-
גרמניה עד גיל 15
גרמניה עד גיל 17(אנ')
גרמניה עד גיל 19(אנ')
גרמניה עד גיל 20(אנ')
גרמניה
8 (2)
17 (7)
17 (11)
17 (3)
65 (22)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-7 בפברואר 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-17 באוגוסט 2022

לינה מאגולגרמנית: Lina Maria Magull; נולדה ב-15 באוגוסט 1994) היא כדורגלנית גרמנייה, המשחקת בעמדת הקשרית באינטר מילאנו(אנ') מליגת העל האיטלקית(אנ') ובנבחרת גרמניה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגול החלה את קריירת הנוער במועדון Hörder SC, בו שיחקה בין השנים 19992002. לאחר מכן עברה למועדון Hombrucher SV בו שיחקה שש שנים בסגל המורכב כמעט כולו מבנים. ב-2008 עברה לשחק בקבוצת SuS Kaiserau's C בבית הספר של ההתאחדות לכדורגל ואתלטיקה בוסטפאליה.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 עברה למועדון גוטרסלוה(אנ') מהבונדסליגה השנייה לנשים. מאגול סייעה למועדון לעלות לבונדסליגה לנשים.

וולפסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2012/13(אנ') חתמה מאגול בוולפסבורג מהבונדסליגה. את הופעת הבכורה שלה בבונדסליגה היא עשתה ב-23 בספטמבר 2012 בניצחון 6:0 על סינדלפינגן(אנ'). 4 ימים מאוחר יותר היא שיחקה לראשונה בליגת האלופות בניצחון החוץ 5:1 על אוניה ראצ'יבורז(אנ'). ב-14 בנובמבר הבקיעה את שער הליגה הראשון שלה בניצחון 10:0 על קבוצתה הקודמת גוטרסלוה.

בעונת 13–2012 היא זכתה יחד עם וולפסבורג בטרבל, כשהיא זוכה בבונדסליגה, הגביע הגרמני וליגת האלופות.

ב-21 במאי 2015 מאגול הושאלה לפרייבורג(אנ') מהבונדסליגה[1], שם שיחקה במשך 3 עונות[2].

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 19–2019 עברה מאגול לקבוצת באיירן מינכן מהבונדסליגה[3]. בהופעת הבכורה שלה שהתקיימה ב-16 בספטמבר 2018 היא הבקיעה שער בניצחון 10:1 על באייר לברקוזן.

בעונת 21–2020 זכתה יחד עם באיירן באליפות גרמניה בהפרש של 2 נקודות מיריבתה המושבעת של באיירן, וולפסבורג. החל מעונה זו משמשת מאגול כקפטנית של הקבוצה.

אינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בינואר 2024 עברה מאגול לאינטר מילאנו(אנ') מליגת העל האיטלקית(אנ')[4].

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות צעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגול החלה לייצג את גרמניה ב-2008. ב-2010 ו-2011 השתתפה באליפות אירופה עד גיל 17(אנ') שם סיימה במקום השלישי בטורניר יחד עם נבחרתה. בגביע העולם לנשים עד גיל 20(אנ') 2012 ביפן, הבקיעה מאגול בתוספת הזמן את השער היחיד בניצחון 0:1 על גאנה, מה שהבטיח את מקומה של גרמניה ברבע-הגמר. בסופו של דבר הגיעה גרמניה לגמר שם הפסידה 1:0 לארצות הברית(אנ').

ב-2013 מאגול זומנה לאליפות אירופה עד גיל 19(אנ') בוויילס והגיעה לחצי הגמר שם הודחה על ידי נבחרת צרפת(אנ') אחרי הפסד 2:1.

ב-2014, מאגול שימשה כקפטנית נבחרת גרמניה, והובילה את נבחרתה לזכייה בגביע העולם לנשים עד גיל 20(אנ'), אחרי ניצחון 1:0 על ניגריה(אנ').

נבחרות בוגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוקטובר 2015 זומנה מאגול לנבחרת גרמניה לקראת מוקדמות יורו 2017(אנ') נגד רוסיה וטורקיה(אנ').

בגביע העולם בכדורגל נשים 2019 מאגול כבשה בניצחון 4:0 על דרום אפריקה. היא כבשה את השער הבודד של גרמניה בהפסד 2:1 לשוודיה ברבע הגמר.

ביורו 2022 לקחה מאגול חלק משמעותי כשהגיעה יחד עם נבחרתה לגמר הטורניר בו הפסידה בתוצאה 2:1 לאנגליה לאחר הארכה. מאגול הופיעה ב-5 משחקים במהלך הטורניר בהם כבשה 3 שערים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגול עבדה בעבר כפקידה במשרד פרסום. יש לה תעודת תזונאית והיא למדה שיווק ספורט ועיתונאות ספורט באוניברסיטה ללמידה מרחוק ב-2022[5].

ב-17 במרץ 2016, השתתפה מאגול בהגרלת שלב הבתים של גביע העולם עד גיל 20(אנ'), כזוכת גביע העולם עד גיל 20 ב-2014[6].

מאגול בזוגיות עם לוקה שוסטר, מאמן כושר במועדון אינגולשטאדט מהליגה השלישית בגרמניה.

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולפסבורג

באיירן מינכן

  • בונדסליגה: 2020-21

גרמניה

גרמניה עד גיל 20

  • גביע העולם בכדורגל נשים עד גיל 20(אנ'): 2014; מקום שני: 2012

תארים אישיים

  • מדליית הכסף של פריץ וואלטר(אנ'): 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינה מאגול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]