ליקה מרטנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליקה מרטנס
Lieke Martens
מרטנס במדי ברצלונה בשנת 2021
מרטנס במדי ברצלונה בשנת 2021
מידע אישי
לידה 16 בדצמבר 1992 (בת 31)
ניו-ברחן, לימבורג, הולנד
שם מלא ליקה אליזבת פתרונלה מרטנס
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2010–2009
2011–2010
2012–2011
2014–2012
2015–2014
2016–2017
2017–2022
2022–
הירנפיין
פנלו
סטנדרד לייז'
דיסבורג
גטבורג
רוזנגרד
ברצלונה
פריז סן-ז'רמן
18 (2)
20 (9)
25 (17)
30 (7)
37 (12)
29 (20)
110 (54)
16 (3)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2011– הולנדהולנד הולנד 147 (59)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-27 במאי 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-27 ביולי 2023

ליקה מרטנסהולנדית: Lieke Martens; נולדה ב-16 בדצמבר 1992 בניו-ברחן (אנ') שבהולנד) היא כדורגלנית הולנדית, המשחקת בעמדת הקשר ההתקפי בקבוצת פריז סן-ז'רמן. בשנת 2017 נבחרה לכדורגלנית השנה של אופ"א ולשחקנית השנה של פיפ"א.[1]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטנס ייצגה את הירנפיין (2009–2010) ואת ונלו (2010–2011) בליגה ההולנדית לנשים וכן את סטנדרד לייז' בליגה הראשונה בבלגיה. במשחק הרשמי הראשון שלה במדי סטנדרט ליאז' כבשה שני שערים שעזרו לה לזכות בתואר הראשון שלה, גביע הסופרקאפ הבלגי. בסוף עונת 2011/2012 עזבה מרטנס את סטנדרט ליאז' שם שיחקה 25 משחקים וכבשה 17 שערים.

מרטנס עברה למועדון דיסבורג מליגת הבונדסליגה הגרמנית לאחר שעזבה את סטנדרט ליאז'. בדיסבורג שיחקה מרטנס 30 משחקים וכבשה 7 שערים עד שעזבה ב–2014.

ב–2014 הגיעה מרטנס לגטבורג שם ערכה את הופעת הבכורה שלה נגד Vittsjo GIK.[דרוש תעתוק] מאמנה אז שיבח אותה על טכניקת המשחק הגבוהה שלה. מרטנס עזבה את גטבורג לאחר שנה אחת ועברה לשנה ל-פ. צ. רוזנגארד.

ביולי 2017 חתמה מרטנס בברצלונה. את הופעת הבכורה שלה עשתה כשנכנסה כמחליפה בניצחון 0–9 נגד סראגוסה. מרטנס כבשה את שערה הראשון בניצחון 0–10 על סנטה תרזה. היא עזרה לקבוצה להגיע עד לגמר ליגת האלופות בעונתה השנייה במועדון, אך הפסידו בגמר 1–4 נגד אולימפיק ליון ב-18 במאי בבודפשט. השער היחיד של ברצלונה נכבש על ידי אסיסאט אושואלה לאחר בישול של מרטנס.

מרטנס לקחה חלק עיקרי בזכייתה ההיסטורית של ברצלונה בליגת האלופות לנשים בעונת 2020/21. בשלב ה-32 האחרונות כבשה שער מרהיב בנגיעה מהאוויר בניצחון חוץ 1–4 על פ.ס.וו איינדהובן, ובמשחק הבית אותה ברצלונה ניצחה בתוצאה זהה מרטנס כבשה צמד. גם במשחק הבית של חצי הגמר נגד פריז סן-ז'רמן כבשה צמד שהעלה אותם לגמר שני בהיסטוריה. במשחק הגמר נגד צ'לסי אותו ברצלונה ניצחה 0–4 מרטנס בישלה את השער הרביעי אותו כבשה קרולין הנסן. במשחק הגמר של גביע המלכה הם ניצחו 2–4 את לבאנטה ומרטנס בישלה שלושה שערים.

מרטנס סיימה את עונת 2020/2021 עם 20 שערים ו-16 בישולים בכל המסגרות. באוגוסט 2021, היא נבחרה לאחת המועמדות לפרס חלוצת השנה של אופ"א בליגת האלופות. באותו החודש אף זכתה במקום השלישי בפרס כדורגלנית השנה של אופ"א, אחרי חברותיה לקבוצה אלכסיה פוטיאס וג'ניפר הרמוסו.[2]

ב-16 ביוני 2022, חתמה מרטנס חוזה לשלוש שנים בקבוצה פריז סן-ז'רמן.

קריירת נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטנס במהלך משחק ביורו 2017

בין השנים 2011–2010 שיחקה מרטנס בנבחרת הולנד עד גיל 19, שם זכתה בנעל הזהב של יורו 2010 עד גיל 19 בצוותא עם טוריד קנאק כשלשתיהן 4 שערים.

משחקה הראשון שלה בנבחרת הבוגרת הגיע במשחק ידידות נגד סין, ושנה אחר כך הגיע שערה הראשון שהיה למכריע במשחק נגד איטליה שנגמר בתוצאה 1–2. מרטנס גם השתתפה ביורו 2013 ובמונדיאל 2015, הראשון של הולנד, בו כבשה עבורה גם את שערה הראשון בהיסטוריה בטורניר זה בניצחון 0–1 על ניו זילנד בשלב הבתים עם בעיטה ממרחק רב. הולנד סיימה את דרכה בשמינית הגמר כשהפסידה ליפן.

ביורו 2017 כבשה מרטנס שלושה שערים לנבחרת הולנד, שזכתה באותו טורניר עם ניצחון 2–4 על דנמרק בגמר, כשמרטנס אחד הכובשות. על הופעותיה בטורניר מרטנס נכללה בנבחרת המצטיינת, הגיעה מקום שלישי בנעל הזהב וזכתה בכדור הזהב לשחקנית המצטיינת של הטורניר. עם סיומו, מרטנס וכלל חברות הנבחרת זכו לכבוד על ידי ראש הממשלה מארק רוטה ושרת הספורט אדית שיפרס, וקיבלו אות אבירות מבית אוראניה-נסאו.[3]

במונדיאל 2019 שנערך בצרפת מרטנס נפצעה ברגלה. למרות זאת כבשה את שני השערים להולנד בשמינית הגמר נגד יפן בניצחון 1–2. נבחרת הולנד סיימה מקום שני בטורניר עם הפסד 2–0 בגמר לארצות הברית. מרטנס נבחרה בסיום הטורניר להיות בנבחרת המצטיינת.

מרטנס נכללה ב-16 ביוני 2021 להיות בהרכב הנבחרת לקראת אולימפיאדת 2020 שבטוקיו. במשחק הראשון של שלב הבתים, מרטנס כבשה את שערה ה-50 במדים הלאומיים נגד זמביה. היא כבשה פעם נוספת בניצחון 3–10 עליהם, התוצאה הגבוהה ביותר בכדורגל נשים של המשחקים האולימפיים. גם במשחק האחרון של שלב הבתים כבשה צמד בניצחון 2–8 על סין. הולנד הודחה ברבע הגמר על ידי ארצות הברית לאחר דו-קרב פנדלים, ובמצב של תיקו 2–2 מרטנס החטיאה פנדל גורלי שיכל לעלות אותם לחצי הגמר.

שנה לאחר מכן, מרטנס נכללה בסגל הנבחרת ליורו 2022, בו פתחה בכל משחקי שלב הבתים. במשחק נגד פורטוגל בישלה לואן דה דונק את שער הניצחון ב-2–3. מרטנס נפצעה משחק אחר כך נגד שווייץ, פציעה שסיימה את דרכה בטורניר.

ב-31 במאי 2023, נכללה מרטנס בסגל נבחרת הולנד לטורניר מונדיאל 2023.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטנס גדלה כאוהדת אייאקס אמסטרדם ההולנדית.

משנת 2018, מרטנס במערכת יחסים עם בנג'מין ואן ליר, שוער ספרטה רוטרדם בהווה. השניים התארסו בנובמבר 2021.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנדרט ליאז'
  • הסופר קאפ הבלגי: 2011
פ.צ. רוזנגרד
  • הגביע השוודי: 2015/2016
  • הסופר קאפ השוודי: 2016
ברצלונה
נבחרת הולנד

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליקה מרטנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לייקה מרטנס נבחרה לכדורגלנית השנה של אופ"א (באנגלית)
  2. ^ שלוש המועמדות לפרס כדורגלנית השנה של אופ"א (באנגלית)
  3. ^ [1]כדורגלניות נבחרת הולנד לנשים קיבלו אות אבירות בהאג. NOS חדשות. 25 באוקטובר 2017(באנגלית)
  4. ^ [2]סגל נבחרת הולנד נשים מונדיאל 2023(באנגלית)