ליקוי סגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוי סגר (באנגלית: Malocclusion) הוא חוסר חפיפה או יחס בלתי מתאים בין השיניים של שתי הקשתות הדנטליות, כאשר הן מתקרבות אחת לשנייה בעת סגירת הלסתות[1].

ליקוי סגר
KNJA-Hered. Progenie Vater.JPG
שם בלועזית Malocclusion
תחום אורטודונטיה
סיווג
 ‑ ICD-10 K07.4
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 9433
MeSH D008310

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוי סגר היא בעיה נפוצה מאד באוכלוסייה[2][3], אם כי רוב המקרים לא רציניים דיים כדי להצדיק טיפול. מי שבעל ליקוי סגר חמור ביותר, אשר סובל מגדילה בלתי רגילה של עצמות הפנים, רשאי לדרוש טיפול אורתודונטי ולפעמים טיפול כירורגי כדי לתקן את הבעיה. תיקון של ליקוי סגר עשוי להפחית את הסיכון של עששת ולעזור להקל על לחץ מוגבר שמופעל על המפרק הלסתי-רקתי. טיפול אורתודונטי משמש גם כדי ליישר את השיניים מסיבות אסתטיות.

 ליקוי סגר לעיתים מתבטא כחוסר הרמוניה של הפנים, כאשר היחסים בין המפרקים העליונים והתחתונים אינם מתאימים.

לעיתים קרובות התאמות לקויות מסוג זה מעוותות את צורת הפנים של המטופל ומשפיעות בצורה דרסטית על האסתטיקה של הפנים, וכמו כן גם על טיב הלעיסה והדיבור. רוב ליקויי הסגר מסוג זה יטופלו לרוב רק על ידי ניתוח אורתודונטי. 

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לסווג את סוג ליקוי הסגר לשלושה סוגים, בהתאם למישור הסגר בין השיניים והלסתות, לפי שיטת הסיווג ע"פ אנג'ל (Angel’s Classification System) שפורסמה ב-1899.

עם זאת, ישנם מצבים נוספים, למשל – צפיפות שיניים, אשר לא מתאימים ישירות לסיווג זה.

שיטת הסיווג ע"פ אנג'ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדווארד אנג'ל, הידוע בתור אבי האורתודנטיה המודרנית, היה הראשון לסווג ליקויי סגר. הוא ביסס את הסיווג על פי המיקום היחסי של השן הטוחנת הראשונה בלסת העליונה[4]. לפי אנג'ל, ה-Mesiobuccal Cusp (בליטה קדמית) של הטוחנת העלונה הראשונה צריכה להתאים במיקום עם ה-Buccal Groove של השן הטוחנת הראשונה בלסת התחתונה.

השיניים כולן צריכות להתאים לקו הסגירה, שבקשת העליונה, הוא עיקול חלק דרך ה-Central Fossae של השיניים האחוריות ו-Cingulum של השיניים החותכות והניבים.

בקשת התחתונה, ישנו עיקול חלק דרך ה-Buccal Cusps של השיניים האחוריות וקצוות הניבים של השיניים הקדמיות.

כל חריגה מהתאמה זו, משמעה ליקויי סגר שונים. ייתכנו גם רמות שונות של ליקויי סגר בצד ימין או שמאל.

  • Neutrocclusion – דרגה 1 – יחס השיניים הטוחנות בסגירה הוא תקין, כמתואר עבור השן הטוחנת הראשונה בלסת העליונה (מקסילה), אך לשאר השיניים יש בעיות כגון ריווח, צפיפות, פריצה עליונה/תחתונה וכדומה.
  • Distoclusion – דרגה 2 – (Overjet, Overbite) – במצב זה, ה-Mesiobuccal Cusp של השן הטוחנת הראשונה בלסת העליונה אינו תואם את ה-Mesiobuccal Groove של השן הטוחנת הראשונה בלסת התחתונה. במקום, הוא ממוקם קדמית לו. לרוב, ה-Mesiobuccal Cusp ממוקם השן הטוחנת הראשונה בלסת התחתונה למתלעת השנייה (2nd Premolar). ישנם 2 תתי

סיווגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרגה 2, סיווג 1: יחסי הטוחנות הם כמו אלו של דרגה 2, והשיניים הקדמיות בולטות.
  • דרגה 2, סיווג 2: יחסי הטוחנות הם כמו אלו של דרגה 2, אך השיניים המרכזיות הן בנטייה אחורית והצידיות חופפות למרכזיות.
  • Mesiocclusion – דרגה 3 – (Negative Overjet, Underbite) – במצב זה, הטוחנות העליונות ממוקמות אחורית ל-Mesiobuccal Groove. ה-Mesiobuccal Cusps של הטוחנת הראשונה בלסת העליונה (מקסילה) נמצאים אחורית ל-Mesiobuccal Groove של השן הטוחנת הראשונה בלסת התחתונה (מנדיבולה). לרוב במצב זה, השיניים הקדמיות של הלסת התחתונה יותר בולטות מאלו של הלסת העליונה. במצב זה למטופל לרוב יש לסת תחתונה (מנדיבולה) גדולה, או לסת עליונה (מקסילה) קצרה.

סקירה אודות שיטת הסיווג ע"פ אנג'ל ושיטות חלופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסרון משמעותי של שיטת הסיווג ע"פ אנג'ל הוא שהיא לוקחת בחשבון רק ראייה דו ממדית לאורך הציר הסגיטלי, בסגירה הסופית, על אף שליקויי הסגר הם תלת ממדיים. סטיות בצירים שאינם סגיטליים, סטיות א-סימטריות, ליקויי סגר פונקציונליים ומאפיינים טיפוליים אחרים אינם מקבלים התייחסות.

חסרון נוסף, הוא חוסר הביסוס התאורטי של שיטה זו. בנוסף, השיטה רק מתארת את הסגר הסטטי, ומתעלמת מהתפתחות וגורמים (אטיולוגיה) של בעיות סגר, ומתעלמת מהיחסים של השיניים ושאר חלקי הפנים[5].

עם זאת, ניסיונות שונים לשינוי שיטת הסיווג ע"פ אנג'ל לשיטה יותר יעילה[6] לא צלחו, ושיטת הסיווג ע"פ אנג'ל ממשיכה לגבור על שאר השיטות בשל פשטותה ובהירותה.

תיקונים מוכרים לשיטת סיווג זו מוזכרים החל מ-1915 על ידי מרטין דווי, ובנו לישר (1912, 1933). שיטות אלטרנטיביות הוצעו על ידי סימון (1930 – שיטת הסיווג התלת ממדית הראשונה), יעקב א. זלצמן (1950 – שיטת סיווג המבוססת על מבנה גולגלתי) וג'יימס ל. אקרמן ווויליאם ר. פרופיט (1969)[7].

צפיפות שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפיפות שיניים נגרמת כאשר חסר מקום מספק לכלל השיניים התקינות של אדם בוגר.

גורמים:

שיניים נוספות, שיניים חסרות, שיניים פגועות או שיניים בעלות צורות לא שגרתיות זוהו כגורמים שונים לליקויי סגר. לסת קטנה ולא מפותחת, הנגרמת כתוצאה מחוסר בלחץ הנגרם בעקבות לעיסה במהלך הילדות, יכול לגרום לצפיפות יתר בשיניים[8][9]. מכשירים אורתודנטיים שונים, כתרים, פלטות או גשר, כולל שברים בלסתות לאחר תאונה משמעותית, מהווים אף הם גורמים נוספים. גידולים בפה ובלסת, מציצת אצבע, הוצאת לשון, שימוש במוצץ מעבר לגיל 3 ושימוש ממושך בבקבוק גם הם תועדו כגורמים לתופעה[10].

בניסוי שנערך בין שתי קבוצות של שפני סלע, שניזונו מגרסאות קשות ורכות של אותו מזון, השפנים אשר ניזונו מהאוכל הרך, היו בעלי פנים צרות וקצרות יותר, ומנדיבולות (לסתות תחתונות) צרות וקצרות ביחס לאלו שניזונו מהאוכל הקשה[8]. ניסויים הראו תוצאות דומות בחיות שונות, כגון פרימטים – דבר התומך בתאוריה שלחץ בלעיסה במהלך הילדות משפיע על התפתחות הלסתות. מחקרים שונים אף הראו תופעה זו על בני אדם[11][12]. ילדים אשר לעסו מסטיק קשיח למשך שעתיים ביום, הראו התפתחות לסתות מואצת[9].

במהלך מעבר האדם לשימוש בחקלאות, צורת הלסת התחתונה של בני האדם עברה מספר שינויים. הלסת התחתונה (מנדיבולה) עברה מספר שינויים מורכבים בצורתה, אשר לא תאמו לשיניים, וגרמו לחוסר התאמה בין צורת השיניים וצורת הלסת. שינויים אלו בגולגולת התרחשו בעקבות הירידה בחוזק שהושקע בלעיסה של אוכל מעובד, כשבני האדם החלו לגדל זנים שונים של דגנים, וחיות מרעה אשר סיפקו אף מוצרי חלב, לפני כ-10,000 שנה[11][12].

טיפול:

צפיפות יתר של השיניים מטופלת על ידי אורתודנטים, לרוב על ידי עקירת שיניים, פלטות שקופות או גשר. לרוב, לאחר שינויי גדילה או טיפולים כירורגיים במבוגרים. טיפול כירורגי הוא הכרחי רק במקרים חריגים. טיפול כירורגי עשוי לכלול עיצוב צורה מחדש, הארכה או קיצור של הלסת. חוטי טייל, פלטות או ברגים עשויים להוות שימוש ע"מ לחזק את עצם הלסת, באופן דומה לזה המשמש לייצוב עצם הלסת בעקבות שבר או תזוזה. מעט מאוד אנשים הם בעלי התאמה "מושלמת" של השיניים בין שתי הלסתות. עם זאת, רוב הבעיות הן מינוריות ולא מצריכות טיפול[10].

חוסר התאמה של גודל השיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להשיג סגירה תקינה ומותאמת של השיניים בשתי הלסתות, השיניים הקדמיות בשתי הלסתות, או השיניים העליונות והתחתונות בכללי, צריכות להיות פרופורציונליות זו לזו מבחינת גודל. חוסר התאמה בגדלי השיניים (TSD – Inter-arch Tooth Size Discrepancy) מוגדר כחוסר פרופורציה בממדים של שתי קשתות השיניים. מצב זה קיים ב-17-30% מהמקים אצל מטופלים אורתודנטיים[13][14].

מצבים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקויי סגר אחרים יכולים להיגרם עקב גדלי שיניים או חוסר התאמה גולגלתית הוריזונטלית, ורטיקלית או טרנסברסלית(מישורים אנטומיים). פנים ארוכות עשויות להוביל לליקוי סגר המשאיר את הפה מעט פתוח בעת סגירתו, ופנים קצרות עלולות להוביל לליקוי סגר המוביל לנשיכה עמוקה.

עם זאת, ישנם גורמים מוכרים יותר לסגירה פתוחה (Open Bite) – כגון הוצאת לשון או מציצת אצבע, ובאופן דומה לנשיכה עמוקה (Deep Bites). הלסת העליונה או התחתונה יכולות להיות גדולות מהרגיל, דבר המוביל לליקוי סגר מדרגה 2 או 3, ליקויי סגר אשר יכולים להוביל לניתוח לסת כחלק מטיפול שלם, הניתן לראות ב-5% מהאוכלוסייה הכללית[15][16][17].

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגלים אורליים ולחץ על השיניים בכל אחת מהלסתות הם הגורמים העיקריים לליקויי סגר[18][19].

בגדילת הגולגולת האקטיבית[20], נשימה מהפה, מציצת אצבע, שימוש במוצצים, כסיסת ציפורניים, לעיסת עטים ועפרונות, יציבה לא תקינה, בעיות בליעה והרגלים נוספים המשפיעים רבות על התפתחות הפנים וקשתות השיניים[21][22][23][24].

מציצת מוצצים אף נצפתה כמהווה גורם לדלקת באוזן התיכונה[25][26].

עששת, דלקות חניכיים ואובדן שיניים, עלולים לשנות את הצמיחה התקינה של השיניים הקבועות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליקוי סגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gruenbaum, Tamar. Famous Figures in Dentistry Mouth – JASDA 2010;30(1):18, Gruenbaum, Tamar. Famous Figures in Dentistry Mouth – JASDA 2010;30(1):18
  2. ^ Thilander B, Pena L, Infante C, Parada SS, de Mayorga C (2001). "Prevalence of malocclusion and orthodontic treatment need in children and adolescents in Bogota, Colombia. An epidemiological study related to different stages of dental development". Eur J Orthod. 23 (2)
  3. ^ Borzabadi-Farahani A, Borzabadi-Farahani A, Eslamipour F (2009). "Malocclusion and occlusal traits in an urban Iranian population. An epidemiological study of 11- to 14-year-old children". Eur J Orthod. 31 (5): 477–484.
  4. ^ "Angle's Classification of Malocclusion". Archived from the original on 2008-02-13. Retrieved 2007-10-31.
  5. ^ Sunil Kumar (Ed.): Orthodontics. New Delhi 2008, 624 p.
  6. ^ Sunil Kumar (Ed.): Orthodontics. New Delhi 2008, p. 123. A list of 18 approaches to modify or replace Angle's system is given here with further references at the end of the book., Sunil Kumar (Ed.): Orthodontics. New Delhi 2008, p. 123. A list of 18 approaches to modify or replace Angle's system is given here with further references at the end of the book.
  7. ^ Gurkeerat Singh: Textbook of Orthodontics, p. 163-170, with further references on p. 174., Gurkeerat Singh: Textbook of Orthodontics, p. 163-170, with further references on p. 174.
  8. ^ 8.0 8.1 Lieberman, Daniel E; Krovitz, GE; Yates, FW; Devlin, M; St Claire, M (2004). "Effects of food processing on masticatory strain and craniofacial growth in a retrognathic face" (PDF). Journal of Human Evolution. 46 (6): 655–677. doi:10.1016/j.jhevol.2004.03.005. PMID 15183669. Archived from the original (PDF) on 2012-02-06., Lieberman, Daniel E; Krovitz, GE; Yates, FW; Devlin, M; St Claire, M (2004). "Effects of food processing on masticatory strain and craniofacial growth in a retrognathic face" (PDF). Journal of Human Evolution. 46 (6): 655–677. doi:10.1016/j.jhevol.2004.03.005. PMID 15183669. Archived from the original (PDF) on 2012-02-06.
  9. ^ 9.0 9.1 Ingervall, Bengt; Bitsanis, E (1987). "A pilot study of the effect of masticatory muscle training on facial growth in long-face children". European Journal of Orthodontics. 9 (1): 15–23. doi:10.1093/ejo/9.1.15. PMID 3470182., Ingervall, Bengt; Bitsanis, E (1987). "A pilot study of the effect of masticatory muscle training on facial growth in long-face children". European Journal of Orthodontics. 9 (1): 15–23. doi:10.1093/ejo/9.1.15. PMID 3470182.
  10. ^ 10.0 10.1 Rosenberg, Jack (2010-02-22). "Malocclusion of teeth". Medline Plus. Retrieved 2012-02-06.
  11. ^ 11.0 11.1 Von Cramon-Taubadel, N. (2011). "Global human mandibular variation reflects differences in agricultural and hunter-gatherer subsistence strategies". Proceedings of the National Academy of Sciences. 108 (49): 19546–51. Bibcode:2011PNAS..10819546V. doi:10.1073/pnas.1113050108. PMC 3241821 Freely accessible. PMID 22106280. Lay summary.
  12. ^ 12.0 12.1 Pinhasi, Ron; Eshed, Vered; von Cramon-Taubadel, Noreen (2015). "Incongruity between Affinity Patterns Based on Mandibular and Lower Dental Dimensions following the Transition to Agriculture in the Near East, Anatolia and Europe". PLOS One. 10 (2): e0117301.
  13. ^ GRAUER D, HEYMANN GC, SWIFT EJ Jr (2012). "Clinical Management of Tooth Size Discrepancies". J Esthet Restor Dent. 24 (3): 155–159. doi:10.1111/j.1708-8240.2012.00520.x. PMID 22691075.
  14. ^ Bugaighis I, Karanth D, Borzabadi-Farahani A (2015). "Tooth size discrepancy in a Libyan population, a cross-sectional study in schoolchildren". J Clin Exp Dent. 7 (1): e100–105. doi:10.4317/jced.51819. PMC 4367995 Freely accessible. PMID 25810819.
  15. ^ Posnick, Jeffrey C. (September 2013). Orthognatic Surgery: Principles and Practice. Amsterdam: Elsevier. pp. 61–68.
  16. ^ Harrington C, Gallagher JR, Borzabadi-Farahani A (April 2015). "A retrospective analysis of dentofacial deformities and orthognathic surgeries using the index of orthognathic functional treatment needs (IOFTN)". Int J Pediatr Otorhinolaryngol. 79 (7): 1063–6.
  17. ^ Borzabadi-Farahani A, Eslamipour F, Shahmoradi M (2016). "Functional needs of subjects with dentofacial deformities: A study using the index of orthognathic functional treatment need (IOFTN)". J Plast Reconstr Aesthet Surg. 69 (6): 796–801.
  18. ^ Klein ET., E (1952). "Pressure Habits, Etiological Factors in Malocclusion". Am. J. Orthod. 38 (8): 569–587.
  19. ^ Graber TM., T (1963). "The "Three m's": Muscles, Malformation and Malocclusion". Am. J. Orthod. 49 (6): 418–450.
  20. ^ Björk A., Helm S., A; Helm, S (1967). "Prediction of the Age of Maximum Puberal Growth in Body Height" (PDF). Angle Orthod. 37 (2): 134–143. doi:10.1043/0003-3219(1967)037<0134:POTAOM>2.0.CO;2 (inactive 2017-11-15). PMID 4290545.
  21. ^ Brucker M., M. (1943). "Studies on the Incidence and Cause of Dental Defects in Children: IV. Malocclusion" (PDF). J Dent Res. 22 (4): 315–321.
  22. ^ Calisti L. J. P., Cohen M. M., Fales M. H., L. J.; Cohen, M. M; Fales, M. H (1960). "Correlation between Malocclusion, Oral Habits, and Socio-economic Level of Preschool Children" (PDF). J. Dent Res. 39 (3): 450–454.
  23. ^ Aznar T., Galán A. F., Marín I., Domínguez A., T; Galán, AF; Marín, I; Domínguez, A (2006). "Dental Arch Diameters and Relationships to Oral Habits" (PDF). Angle Orthod. 76 (3): 441–445
  24. ^ Yamaguchi H., Sueishi K., H; Sueishi, K (2003). "Malocclusion associated with abnormal posture". Bull Tokyo Dent Coll. 44 (2): 43–54.
  25. ^ Wellington M.; Hall C. B. (2002). "Pacifier as a risk factor for acute otitis media". Pediatrics. 109 (2): 351–352.
  26. ^ Rovers MM; Numans ME; Langenbach E; Grobbee DE; Verheij TJ; Schilder AG (2008). "Is pacifier use a risk factor for acute otitis media? A dynamic cohort study". Fam Pract. 25 (4): 233–6.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי