לירית מאש
 | |
| לידה |
5 בדצמבר 1970 (בת 54)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | שחקנית קולנוע ותיאטרון |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לירית מאש-בטיש (נולדה ב-5 בדצמבר 1970) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה וגדלה בקיבוץ גזית בעמק יזרעאל לישראל ואריאלה מאש, עולים חדשים מבואנוס איירס, ארגנטינה, וציונים נלהבים. לירית היא הבת הבכורה במשפחה ולה אח אורי, ואחות דפנה.
מגיל 8 עד 16 למדה לנגן בכינור והייתה בתזמורת הקשתנים של בני הקיבוצים. בגילאים 10–13 שהתה עם משפחתה ברומא, שם היה אביה בשליחות מטעם השומר הצעיר. ברומא נחשפה לאמנות, אוכל, מוזיקה ולשפה האיטלקית.
בהיותה בת 16 עברה לגור אצל דודיה ברמת השרון.
בוגרת תיכון אלון במגמת אמנות פלסטית
בצבא שירתה כמד"סית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
למדה שבעה חודשים בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ואחר-כך עברה למסלול התלת-שנתי בבית צבי, אותו סיימה ב-1997. בין תפקידיה הבולטים בבית צבי היו אופליה ב"רומיאו ויוליה" ומגי ב"הטחנה על שפת הנהר". בכיתתה למדו בין השאר אמיר קריאף, מיכל ויינברג, זיו מאיר ומיכל צפיר.
במהלך השנה השלישית ללימודיה כבר הצטלמה לסדרת הטלוויזיה "מרחב ירקון" בבימויו של חיים בוזגלו. בשנת 1997, מייד בתום לימודיה, שיחקה בשתי הצגות בתיאטרון חיפה: בתפקיד לינה בובת הפיתום בהצגה "גטו" מאת יהושע סובול ובבימויו ובתפקידים דבורי והפרקליטה בהצגה "משחקים בחצר האחורית", מאת עדנה מזי"א, בבימויו של עודד קוטלר. במקביל לכך הצטלמה לסדרה "זינזאנה" בבימויו של בוזגלו. היא גילמה את דמותה של לונה, ספרית שנאנסה והאנס איים עליה בהפצת הסרט. בתגובה לכך דינו (עובד זיתוני) שמאוהב בה, רוצח את האנס. לונה מסתירה אותו ונכנסת לכלא כשותפה לרצח. מאש שיחקה בסדרה "שלווה" בבימויו של בוזגלו, בה גילמה את דמותה של לורה, שמגיעה לבית משוגעים אחרי שימוש יתר בסמים. היא שיחקה גם בסרטים "פגישה עיוורת", "סרק סרק" ובסדרות "אשליות" ו"בית המשאלות", ארבעתם בבימויו של בוזגלו.
היא שיחקה בסרט הטלוויזיה "הבן שלי" בבימויו של יונתן גורפינקל (2002). היא גילמה את דמותה של לימור, גרושתו של דני שטג, שילדם עובר התעללות. בסרט שיחקו גם מנשה נוי וריקי בליך. מאש שיחקה בעונה השלישית עד החמישית של סדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים "שבתות וחגים", בבימויו של רני בלייר. היא גילמה את דמותה של מרים, עובדת סוציאלית שמתחתנת עם דורון (קובי שטמברג).
היא שיחקה במשך שמונה שנים בהצגת הילדים "הלילה הזה" (2013-2006), מאת דפנה אנגל, בבימויו של משה נאור. מאש גילמה את דמותה של אסתר בת ה-15 במחתרת היהודית במרוקו. המחזה מספר את סיפור עלייתם של הקהילה המרוקאית בשנות החמישים. לצידה שיחקו גולן אזולאי, ריטה שוקרון, תומר גלרון וקובי מרציאנו. היא שיחקה בהצגה "קשר בלב", בבימויה של אתי רזניק, שהציגה בתיאטרון הספרייה (2012). היא גילמה את דמותה של לוסי, כוכבת ילדים שמתמכרת להרואין. לצידה שיחקו גיל ויינברג ועירית גידרון.
ב-2013 הצטלמה לעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "פלפלים צהובים" בתפקיד ורדה, מורתו של הילד עומרי.
במהלך השנים שיחקה תפקידי אורח בסדרות: "שמש", "הבורר", "קוויקי", "המקום", "גירושים נפלאים", "החיים זה לא הכל".
בינואר 2014 מצטלמת לסרט קצר בתפקיד רזית, "ההזדמנות האחרונה" ע"פ סיפור מאת יהושע קנז, בבימויו של עמית רון שזהו סרט הביכורים שלו, ובהפקה של אבנסטון.
השתתפה בפרסומות לאיקאה, מגה בעיר, מרידול, פלאפון, קופת חולים הכללית, תנובה, 9 מיליון, בזק ובקמפיין נגד אלימות כלפי נשים.
עשתה סדנת משחק מול מצלמה אצל אורית אזולאי בסדנאות הבמה. עשתה סדנת ליצנות אצל יולנה צימרמן. היא מדברת ספרדית ואיטלקית שוטפות.
מלמדת ב"בימת הנוער" כפר סבא, מכינה שחקנים לאודישנים. מאפריל 2017 מונתה להיות המנהלת האומנותית של פסטיבל הקולנוע היהודי/ישראלי ברומא "PKF-Pitigliani/Kolno'a/Festival".
לירית מאש נשואה מאז שנת 1997 לעוזי בטיש, בעליה של מספרת "גזוז" בתל אביב, שחקן, מעצב גרפי וצייר ולהם שני ילדים, אור ויהונתן.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה/תוכנית | תפקיד | ערוץ | במאי | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1998 | מרחב ירקון | ג'סיקה | ערוץ 2 | חיים בוזגלו | |
| 1999 | זינזאנה | לונה אוחנה/לונה דנינו | ערוץ 2 (טלעד) | ||
| 2001 | שמש | אדוה | ערוץ 2 (קשת) | יואב צפיר | |
| שלווה | לורה | ערוץ 2 (טלעד) | חיים בוזגלו | ||
| 2004–2002 | שבתות וחגים | מרים | HOT, ערוץ 10 | רני בלייר | |
| 2007 | המקום | נגה | ערוץ 10 | אבי כהן | |
| 2008 | הבורר | עליזה אנג'ל | הוט 3 | שי כנות | |
| קוויקי | המזכירה | ערוץ 2 (קשת) | זאב קלאתי | ||
| 2009 | גירושים נפלאים | נעמה | yes stars Drama | עופר ויצמן | |
| 2010 | החיים זה לא הכל (עונה 8) | לילך | ערוץ 2 (רשת מדיה) | עדי בנימינוב | |
| 2013 | בית המשאלות | לילי | ערוץ 1 | חיים בוזגלו | |
| 2014 | פלפלים צהובים (עונה 2) | ורדה | ערוץ 2 (קשת) | קרן מרגלית | |
| 2015 | ג'וני ואבירי הגליל | אורה | Yes | דני רוזנברג | תפקיד אורח |
| 2016 | בתולות | ענת | HOT | אדם סנדרסון |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | במאי | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2001 | פגישה עיוורת | אדי | חיים בוזגלו | |
| 2002 | הבן שלי | לימור | יונתן גורפינקל | סרט טלוויזיה |
| 2008 | אבידות ומציאות | שוטרת נתב"ג | שבי גביזון | |
| 2010 | סרק סרק | סיון האחות | חיים בוזגלו |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|---|
| 1997 | גטו | לינה הבובה | תיאטרון חיפה | יהושע סובול | |
| משחקים בחצר האחורית | דבורי והפרקליטה | עדנה מזי"א | עודד קוטלר | ||
| מנגינות מוזרות (קברט) | בית ציוני אמריקה | שירי משוררים | דורי פרנס (הלחנה ובימוי) | ||
| 2006–2013 | הלילה הזה | אסתר | תיאטרון אורנה פורת | דפנה אנגל | משה נאור |
| 2009 | אבירות מתעלפות | הרווקה | תיאטרון קרוב | דורית ניתאי נאמן | |
| 2010–2011 | חתונת הדמים | הכלה | תיאטרון גבעתיים | לורקה | יוסי אלמוג |
| 2012 | קשר בלב | לוסי | תיאטרון הספרייה | דייוויד אלדרידג' | אתי רזניק |
| בגלל הלילה | תרצה אתר | תיאטרון הסימטה ואחר כך תיאטרון הבימה | שגית אמת | ||
