לי אוונס

לי אדוארד אוונס
Lee Edward Evans
לידה	25 בפברואר 1947; מאדרה, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	19 במאי 2021 (בגיל 74); לאגוס, ניגריה
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת המדינה של סן חוזה, William C. Overfelt High School
משקל	78 ק"ג
גובה	1.80 מטר
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	ריצת 400 מטר, 4x400 מטר
תקופת הפעילות	? – 19 במאי 2021
הישגים
שיאים אישיים	ריצת 400 מטר - 43.86 שניות (1968)
פרסים והוקרה	תוכנית פולברייט
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
המשחקים הפאן-אמריקאיים

לי אדוארד אוונס (באנגלית: Lee Edward Evans;‏ 25 בפברואר 1947 – 19 במאי 2021) היה אתלט אמריקאי. היה אלוף אולימפי (מקסיקו סיטי 1968), אלוף פאן אמריקה (ויניפג 1967), שיאן עולם (1968–1988) ו-5 פעמים אלוף ארצות הברית (1966–1969 ו-1972) בריצת 400 מטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוונס נולד במאדרה, קליפורניה. בתקופת התיכון היה בלתי מנוצח. מיד בתום לימודיו, בשנת 1966, זכה בריצת 440 יארד, במסגרת AAU. באותה שנה הוא רץ 400 מטר בזמן של 46.1 שניות^[1] ו-45.2 שניות^[2]. שנה מאוחר יותר הוא זכה שוב ב-AAU, ובשנת 1968 הוא ניצח גם ב-AAU וגם ב-NCAA.

1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-24 ביולי 1966 קבע אוונס בריצת שליחים 4x400 מטר ביחד עם רוברט פריי, טומי סמית' ות'רון לואיס שיא עולם חדש של 2:59.6 דקות, שיפור לשיא בן השנתיים של האמריקאים שנקבע באולימפיאדת טוקיו (1964) (3:00.7 דקות) ובכך הייתה לרביעייה הראשונה בהיסטוריה שרצה ריצה זו מהר יותר מ-3 דקות.

1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בבייקרספליד, קליפורניה בסוף יוני 1967 זכה אוונס במדליית זהב בריצת 440 יארד בשיא אליפות חדש של 45.3 שניות, לפני וינסנט מתיוס (45.5 שניות), חודש לאחר מכן, במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בויניפג, קנדה בסוף יולי תחילת אוגוסט הוא זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר בתוצאה של 44.95 שניות, לפני חברו לנבחרת וינסנט מתיוס (45.13 שניות) ודון דומנסקי מקנדה (45.80 שניות) ובריצת שליחים 4x400 מטר בתוצאה של 3:02.03 דקות.

1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוני 1968 זכה אוונס במדליית זהב בריצת 400 מטר בשיא אליפות חדש של 45.0 שניות, לפני וינסנט מתיוס (45.0 שניות) וווין קולט (45.4 שניות). במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת מקסיסו סיטי שנערכו באקו סמיט קליפורניה בספטמבר אותה שנה הוא סיים במקום ראשון בריצת 400 מטר בשיא עולם חדש של 44.06 שניות, לפני לארי ג'יימס (44.19 שניות) ורון פרימן (44.62 שניות). שיא העולם לא אושר מאחר שהוא השתמש בסוג ספייקס שהיו לו בנעלי הריצה ולא קיבלו אישור. לכן אושר שיא העולם של לארי ג'יימס.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים עצמם הוא זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר בשיא עולם חדש של 43.86 שניות, לפני חבריו לנבחרת לארי ג'יימס (43.97 שניות) ורון פרימן (44.41 שניות), שיפור לשיא העולם הטרי בן החודש של לארי ג'יימס (44.19 שניות). שיא זה החזיק מעמד כ-20 שנים ונשבר על ידי בוץ' ריינולדס (43.29 שניות) ובריצת שליחים 4x400 מטר הצטרף אל הרביעייה וינסנט מתיוס בשיא עולם חדש של 2:56.16 דקות, לפני קניה (2:59.64 דקות) וגרמניה המערבית (3:00.57 דקות). כעבור 20 שנה הושווה שיא זה על ידי הרביעייה האמריקאית באולימפיאדת סיאול (1988) וכעבור עוד 4 שנים השיא נשבר באולימפיאדת ברצלונה (1992) (2:55.74 דקות).

בעת קבלת המדליה על ריצת 400 מטר באולימפיאדת מקסיקו, הוא איגרף את ידו שהייתה נתונה בכפפה שחורה, כהזדהות עם הכוח השחור^[3].

1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1969 פורסם שהוא הסכים להתגייס למשטרת סן חוזה ליחידה חדשה שנועדה ליצור הבנה עם נוער אפרו אמריקאי ולהביא הבנה בין לבנים ושחורים. אולם למחרת הודיע אוונס שלא ישרת במשטרה "שהשקפתה הגזענית ידועה יפה"^[4].

1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 רץ בתחרות בשווייץ 400 מטר ב-45.6 שניות^[5].

1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בסיאטל, וושינגטון ביוני 1972 זכה אוונס בפעם החמישית במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 45.0 שניות, שבועיים לאחר מכן, במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת מינכן שנערכו ביוג'ין, אורגון בתחילת יולי 1972 הוא סיים רק במקום רביעי בריצת 400 מטר בתוצאה של 45.1 שניות וצורף לרביעיית השליחים 4x400 מטר. שני האצנים וינסנט מתיו וווין קולט שזכו בריצת 400 מטר במדליות זהב וכסף בהתאמה במשחקים אולימפיים אלה, הפגינו בטקס חלוקת המדליות כמו טומי סמית' וג'ון קרלוס במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי. לאחר שהשניים הורחקו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) וג'ון סמית' שסיים ראשון במבחנים האמריקאים אך נפצע בשרירי מיתר הברך במהלך הריצה, ארצות הברית לא יכלה להציב קבוצת שליחים לריצה זו, וכך, אוונס לא זכה להשתתף במשחקים אולימפיים אלה.