לכיש (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לכיש
Lachish.JPG
מחוז הדרום
מועצה אזורית לכיש
גובה ממוצע ‎247‏ מטר
תאריך ייסוד 1955
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 712 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום לכיש
לכיש
לכיש

31°33′41″N 34°50′32″E / 31.561270644055°N 34.8423259625235°E / 31.561270644055; 34.8423259625235קואורדינטות: 31°33′41″N 34°50′32″E / 31.561270644055°N 34.8423259625235°E / 31.561270644055; 34.8423259625235

תל לכיש (מושב לכיש בצד שמאל של התמונה)
מראה הכניסה ליישוב

לכיש הוא מושב בצפון הנגב השייך למועצה אזורית לכיש. חלק גדול מפרנסת חברי המושב באה מגידול ושיווק ענבי מאכל, אותם ניתן למצוא בשפע בשדות המושב, שהוא אחד מבין שלושת המקומות בעלי מספר הכרמים הגדול בארץ, יחד עם זכרון יעקב ובנימינה.

לכיש העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל לכיש

לכיש הינה ישוב היסטורי עתיק. ממצאים ארכיאולוגים מצביעים על ישוב כבר מהתקופה הנאוליתית (7500 עד 4000 לפנה"ס),,בתקופת הברונזה (3150 לפנה"ס ועד 1200 לפנה"ס) לכיש היא עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה.(המאה ה-14 לפנה"ס).

בתקופת מלכות יהודה לכיש היא עיר מבצר אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה. לכיש זכתה לפרסום העולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה. מעדויות היסטוריות, וארכיאולוגיות עולה כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד למלחמת העצמאות, ההתיישבות העברית באזור זה, החופף את חבל לכיש כיום, הייתה מעטה: נגבה במערב וגת, גלאון, קדמה וכפר מנחם מצפון מערב. המושב הוקם תחילה כהיאחזות נח"ל בשנת 1955, על אדמות הכפר הערבי אל-קוביבה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, ורק מאוחר יותר הפך למושב. הגרעין המייסד של המושב היה של בני מושבים וקיבוצים באזור ספר ויישובו היה בסדר הקדימויות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלכיש 66 משקים חקלאיים, כולם פעילים, ובנוסף עוד כ-70 משפחות של בנים ממשיכים או תושבים, המתגוררים ברובם בשכונת הבנים ובחלקם הגדול עובדים במשק ההורים.

האגודה מספקת שירותי ארגון ושיווק ללא מימון או התערבות בפעילות הכלכלית של החבר. הענף המשותף היחיד הוא גידולי בעל (פלחה) שפרושים על שטח של יותר מ-13,000 דונם של חיטה, חימצה, אבטיח, חמניות וכו'. כמו כן מופעל עדר בקר (פרטי) על שטחי המרעה שבאזור. בנוסף מרכזת האגודה את נושא המים, ניהול המשאבים (קרקעות), הדרכה, שיווק וארגון כללי.

בסך הכל נטועים בלכיש כ-5,000 דונם מטעים, ברובם המכריע כרמים. בנוסף, נטועים בשטח המושב כ-800 דונם פרחי שדה, בעיקר "פרח שעווה" לייצוא וכן חלקות נוספות של חממות, בתי רשת וכדומה. במשק מספר לולים, רפת חלב, משק דבש ועוד ענפים חקלאיים שונים.

חיי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלכיש פועלת אגודה קהילתית שאחראית על פיתוח וארגון חיי הקהילה ובכלל זה: חינוך, תרבות, תשתיות ופיתוח ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לכיש (מושב) בוויקישיתוף

מושב לכיש, במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור