לדלג לתוכן

ללי ציפי מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ללי ציפי מיכאלי
לידה 20 במרץ 1964 (בת 60)
גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ללי ציפי מיכאלי (נולדה ב-20 במרץ 1964 בגאורגיה) היא משוררת ישראלית.

מיכאלי עלתה לישראל מגאורגיה[1] בינואר 1972, עם הוריה ושני אחיה. היא בעלת תואר שני בספרות השוואתית מאוניברסיטת בר-אילן.[2]

שיריה של מיכאלי פורסמו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות","מעריב" וכן בכתבי עת ספרותיים, בהם "עכשיו", "מאזנים", "עיתון 77", "ספקולציה", "הו!", "המוסך", "אודיסאה" ובשפות זרות ב-Sinn und Form (גר') [3] ו-Poetry International.[4] שיריה התפרסמו גם באנתולוגיה "השירים הכי יפים" בעריכת מנחם בן ודורון קורן ובאנתולוגיה בעריכת תמר משמר, "מי מפחד מווירג'יניות" וכן באנתולוגיות בינלאומיות. כמה משיריה זכו ללחנים, שבוצעו בידי יסמין אבן, ירונה כספי, דן תורן ואריק שטראוס.

ספריה של מיכאלי זכו לשבחים, בין השאר מפי ראובן שבת ב"עכשיו",[5] שציין את האסוציאטיביות בשירה ואף מתח קווים משווים בינה לבין המשורר יונתן רטוש והמשורר דוד אבידן. לפי שבת, "חומרי שירתה של ללי ציפי מיכאלי טבועים ונחתמים לכבוד השירה העברית לדורותיה, ובוודאי לא רק בשירת נשים מדובר כאן, אלא בספרות העברית והישראלית בכללותה". בהתייחס לתרגום של אחד משיריה בספר "צייר אותי בוערת" ציין עמנואל דובשק את מיכאלי לשבח וגרס כי "היא אולי המשוררת פורצת הדרך הבולטת בשירה הישראלית היום".[6] לדעת יונתן ברג, "מיכאלי עסוקה רבות בחדש: בחיפוש אחר דרכים חדשות לבטא ולשקף את המציאות, הדבר נכון הן לצד הצורני והן לזה הקשור לתוכן בשירתה. שיריה של מיכאלי אינם "ממושמעים", הצו הבסיסי שמוביל אותם היא תנועת התודעה וחיפוש בשפה של ביטוי לאותה תנועה חופשית".[7] לדעת דורי מנור "בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת לָלי את מושג הבית, ובאמצעותו - את מושגי ה"פנים" וה"חוץ". שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומֶסטית לבין ההוויה הבין-אישית, בין מה שמצוי בין ארבעה קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש".[8]

במהלך 2010-2008 יצרה מיכאלי פרויקט וידאו-ארט שירה בשיתוף עם ynet. היא לימדה עברית לסטודנטים זרים באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן, והרצתה על שירה, קולנוע ואמנות בסינמטק תל אביב בשנים 2015-2014. היא ערכה "אנתולוגיה לשירת מחאה" בשם "התנגדות", שיצאה בהוצאה עצמית בשנת 2011. לימדה עברית סטודנטים זרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מלמדת שפה ושירה עברית באוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנחאי (אנ').

שיר שלה, "אמא שלי", נבחר לייצג את ישראל במסגרת אנתולוגיית שירה בינלאומית הכוללת למעלה ממאה משוררים מרחבי העולם. הוא שוגר לירח בקפסולת זמן ב-15 בפברואר 2024, באמצעות SpaceX, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-The Lunar Codex, שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח.[9][10]

למיכאלי בן אחד. היא מתגוררת בתל אביב.

  • "שירי ללי" בהוצאת עקד (1990)
  • "צייר אותי בוערת" בהוצאת כרמל (2008)
  • "הסולנית", בהוצאת עכשיו (2013)
  • "מסֶכֶת פנים", בהוצאת עכשיו (2015)
  • "הבית המשוגע", בהוצאת אבן חושן (2018)
  • "פאפא", בהוצאת אבן חושן (2019)
  • "אהובי הסודי, אתה", בהוצאת עולם חדש (2022)
  • "איך אאיר את העולם", בהוצאת יונה שחורה (2023)

ספרים בשפות זרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מבחר השירה ლექსი50 ("50 שירים") תרגום לגיאורגית, הוצאת Nodar Dumbadze גיאורגיה, 2018.
  • מבחר השירה Psaume de femme ("מזמור אישה") תרגום לצרפתית, הוצאת Levant צרפת, 2019.
  • ספר השירה Casa de Nebuni ("הבית המשוגע") תרגום לרומנית, הוצאת Editura Academiei Internationale Orient-Occident רומניה, 2019.
  • ספר השירה La Casa Folle ("הבית המשוגע") תרגום לאיטלקית, הוצאת Lieto Colle איטליה, 2019.
  • ספר השירה Божевільний ДІМ ("הבית המשוגע") תרגום לאוקראינית, הוצאת Каіала אוקראינה, 2020.
  • ספר השירה Безумный дом ("הבית המשוגע") תרגום לרוסית, הוצאת Издательский дом Владимира Коркунова מוסקבה, 2020.
  • ספר השירה") The Mad House הבית המשוגע") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, 2020.
  • ספר השירה पागल सदन ("הבית המשוגע") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.
  • ספר השירה পাগল বাড়ি ("הבית המשוגע") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.
  • ספר השירה Deli Ev ("הבית המשוגע") תרגום לטורקית, הוצאת Şiirden publishing house איסטנבול, טורקיה, 2021.
  • ספר השירה 疯狂的房子 ("הבית המשוגע") תרגום לסינית, הוצאת The Earth Culture Press בייג'ינג, סין, 2021.
  • ספר השירה Савдойи уй ("הבית המשוגע") תרגום לאוזבקית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-אוזבקיסטן, 2021.
  • ספר השירה Тентек уй ("הבית המשוגע") תרגום לקזחית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-קזחסטן, 2021.
  • ספר השירה पापा ("פאפא") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.
  • ספר השירה পাপা ("פאפא") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.
  • ספר השירה Папа ("פאפא") תרגום לרוסית, סנט פטרסבורג, רוסיה,2021.
  • ספר השירה Papa ("פאפא") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, ארצות הברית,2021.
  • ספר השירה "پرنده سیاه "Black Bird (מבחר) תרגום לפרסית נימה ניקנאם, הוצאת Asare Bartar (آثار برت), טהרן, איראן, 2021.
  • ספר השירה PAPA ("פאפא"), בתרגום לרומנית, הוצאת Editura Academiei Internationale Orient-Occident, רומניה, 2021.
  • ספר השירה İlya'ya Ağıtlar ("קינה לאיליה", במקור "פאפא") תרגום לטורקית, הוצאת Şiirden publishing house, איסטנבול, טורקיה, 2022.
  • ספר השירה 你,我的秘密情人 ("אהובי הסודי, אתה") תרגום לסינית, הוצאת The Earth Culture Press, סין, 2023.
  • ספר השירה My Secret Lover You ("אהובי הסודי אתה"), תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide ,Books Publishing House ניו יורק, 2023.
  • ספר השירה Benim Gizli Aşığım ("אהובי הסודי אתה"), תרגום לטורקית, Şiirden Yayıncılık Publishing House, איסטנבול, טורקיה, 2023.
  • ספר השירה Mešuge dům ("הבית המשוגע"), תרגום לצ'כית, הוצאת Dauphin, פראג, צ'כיה, 2023.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משה גרנות, "לקסיקון סופרי ישראל", אגודת הסופרים העבריים ודני ספרים, 2009, עמ' 614.
  • גבריאל מוקד, בזמן אמיתי, הוצאת עכשיו עמדה, 2011, עמ' 402.
  • ליאת סידס, "הגוף כאנטומיה של עונג" (על ספר שיריה של ללי ציפי מיכאלי "הסולנית"), בתוך: עתון 77, גל' 373 (שבט-אדר תשע"ד, ינואר-פברואר 2014), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 20–21.
  • ראובן שבת, "בלשית הפרא של תל אביב" (על 'הסולנית'), פורסם בכתב העת עכשיו 74-73, עורך גבריאל מוקד, סתיו-חורף 2013–2014, תשע"ד, עמודים 268–269.
  • שלמה בן-בסה, "הצילו אותי / אל תצילו אותי" (מאמר ביקורת על הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 385, (חשון-כסלו תשע"ו, אוקטובר-נובמבר 2015), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 9.
  • אילן ברקוביץ', שירת ישראל: ללי ציפי מיכאלי (טור ביקורתי על השיר "לא מפוצצת לשכנים את הצורה", מתוך הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 389, (סיון-תמוז תשע"ו, יוני-יולי 2016), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 15.
  • ליאת סידס, "פלאנרית תל אביבית" (על מסע ושוטטות בשירתה של מיכאלי), בתוך: עיתון 77, גל' 391 (תשרי-חשון תשע"ז, אוקטובר-נובמבר 2016), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 24–25.
  • משה צוקרמן, "הקשרים בשירתה של ללי ציפי מיכאלי", בתוך: עיתון 77, גל' 395 (סיון-תמוז תשע"ז, יוני-יולי 2017), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 26–27.
  • אדמיאל קוסמן, "הבית המדמם", קינה תל אביבית על האושר, בתוך: עיתון 77, גל' 404, (טבת-שבט תשע"ט, דצמבר 2018-ינואר 2019), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 10.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביוגרפיה וספרים, באתר אגרון
  2. ^ דף המשוררת באתר בן יהודה
  3. ^ Michaeli, Lali Tsipi, באתר Sinn und Form
  4. ^ באתר poetryinternational.org
  5. ^ ראובן שבת, "בלשית הפרא של תל אביב", באתר בכיוון הרוח, 2013 (פורסם במקור בכתב העת 'עכשיו')
  6. ^ עמנואל דובשק, "צייר אותי בוערת – על שירה של ללי ציפי מיכאלי", באתר 'במחשבה שנייה', 26 במרץ 2010
  7. ^ יונתן ברג‏, שיר של שבת: עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי, באתר וואלה‏, 15 במאי 2015
  8. ^ על הספר "הבית המשוגע", באתר הוצאת אבן חושן
  9. ^ עמית קוטלר, שיר עברי ישוגר לירח בחללית של אילון מאסק, Passportnews‏, 11 בפברואר 2024
  10. ^ שירי לב-ארי, שיר עברי ראשון בחלל, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2024