ללי ציפי מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ללי ציפי מיכאלי
Lali Tsipi Michaeli.JPG
לידה 20 במרץ 1964 (בת 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ללי ציפי מיכאלי (נולדה ב-20 במרץ 1964 בגאורגיה) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי עלתה לישראל בינואר 1972 עם הוריה ושני אחיה. היא בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן, בעלת תואר שני [דרוש מקור] בספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן.

שיריה של מיכאלי פורסמו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות","מעריב" וכן בכתבי עת ספרותיים, בהם "עכשיו", "מאזנים", "עיתון 77", "ספקולציה", "הו!", "אודיסאה" ובשפות זרות ב-Sinn und Form (גר') [1] ו-Poetry International.[2] שיריה התפרסמו גם באנתולוגיה "השירים הכי יפים" בעריכת מנחם בן ודורון קורן ובאנתולוגיה בעריכת תמר משמר, "מי מפחד מווירג'יניות" וכן באנתולוגיות בינלאומיות. כמה משיריה זכו ללחנים, שבוצעו בידי יסמין אבן, ירונה כספי, דן תורן ואריק שטראוס.

ספריה של מיכאלי זכו לשבחים, בין השאר מפי ראובן שבת ב"עכשיו",[3] שציין את האסוציאטיביות בשירה ואף מתח קווים משווים בינה לבין המשורר יונתן רטוש והמשורר דוד אבידן. לפי שבת, "חומרי שירתה של ללי ציפי מיכאלי טבועים ונחתמים לכבוד השירה העברית לדורותיה, ובוודאי לא רק בשירת נשים מדובר כאן, אלא בספרות העברית והישראלית בכללותה". בהתייחס לתרגום של אחד משיריה בספר "צייר אותי בוערת" ציין עמנואל דובשק את מיכאלי לשבח וגרס כי "היא אולי המשוררת פורצת הדרך הבולטת בשירה הישראלית היום".[4] לדעת יונתן ברג, "מיכאלי עסוקה רבות בחדש: בחיפוש אחר דרכים חדשות לבטא ולשקף את המציאות, הדבר נכון הן לצד הצורני והן לזה הקשור לתוכן בשירתה. שיריה של מיכאלי אינם "ממושמעים", הצו הבסיסי שמוביל אותם היא תנועת התודעה וחיפוש בשפה של ביטוי לאותה תנועה חופשית."[5] לדעת דורי מנור "בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת לָלי את מושג הבית, ובאמצעותו - את מושגי ה"פנים" וה"חוץ". שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומֶסטית לבין ההוויה הבין-אישית, בין מה שמצוי בין ארבעה קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש."[6]

במהלך 2010-2008 יצרה מיכאלי פרויקט וידאו-ארט שירה בשיתוף עם ynet. היא לימדה עברית לסטודנטים זרים באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן, והרצתה על שירה, קולנוע ואמנות בסינמטק תל אביב בשנים 2015-2014. היא ערכה "אנתולוגיה לשירת מחאה" בשם "התנגדות", שיצאה בהוצאה עצמית בשנת 2011. מלמדת עברית סטודנטים זרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

למיכאלי בן אחד. היא מתגוררת בתל אביב.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בשפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחר השירה ლექსი50 ("50 שירים") תרגום לגיאורגית, הוצאת Nodar Dumbadze גיאורגיה, 2018.
  • מבחר השירה Psaume de femme ("מזמור אישה") תרגום לצרפתית, הוצאת Levant צרפת, 2019.
  • ספר השירה Casa de Nebuni ("הבית המשוגע") תרגום לרומנית, הוצאת Editura Academiei Internationale Orient-Occident רומניה, 2019.
  • ספר השירה La Casa Folle ("הבית המשוגע") תרגום לאיטלקית, הוצאת Lieto Colle איטליה, 2019.
  • ספר השירה Божевільний ДІМ ("הבית המשוגע") תרגום לאוקראינית, הוצאת Каіала אוקראינה, 2020.
  • ספר השירה Безумный дом ("הבית המשוגע") תרגום לרוסית, הוצאת Издательский дом Владимира Коркунова מוסקבה, 2020.
  • ספר השירה") The Mad House הבית המשוגע") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, 2020.
  • ספר השירה पागल सदन ("הבית המשוגע") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.
  • ספר השירה পাগল বাড়ি ("הבית המשוגע") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.
  • ספר השירה Deli Ev ("הבית המשוגע") תרגום לטורקית, הוצאת Şiirden publishing house איסטנבול, טורקיה, 2021.
  • ספר השירה 疯狂的房子 ("הבית המשוגע") תרגום לסינית, הוצאת The Earth Culture Press בייג'ינג, סין, 2021.
  • ספר השירה Савдойи уй ("הבית המשוגע") תרגום לאוזבקית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-אוזבקיסטן, 2021.
  • ספר השירה Тентек уй ("הבית המשוגע") תרגום לקזחית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-קזחסטן, 2021.
  • ספר השירה पापा ("פאפא") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.
  • ספר השירה পাপা ("פאפא") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.
  • ספר השירה Папа ("פאפא") תרגום לרוסית, סנט פטרסבורג, רוסיה,2021.
  • ספר השירה Papa ("פאפא") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, ארצות הברית,2021.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גרנות, "לקסיקון סופרי ישראל", אגודת הסופרים העבריים ודני ספרים, 2009, עמ' 614.
  • גבריאל מוקד, בזמן אמיתי, הוצאת עכשיו עמדה, 2011, עמ' 402.
  • ליאת סידס, "הגוף כאנטומיה של עונג" (על ספר שיריה של ללי ציפי מיכאלי "הסולנית"), בתוך: עתון 77, גל' 373 (שבט-אדר תשע"ד, ינואר-פברואר 2014), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 20–21.
  • ראובן שבת, "בלשית הפרא של תל אביב" (על 'הסולנית'), פורסם בכתב העת עכשיו 74-73, עורך גבריאל מוקד, סתיו-חורף 2013–2014, תשע"ד, עמודים 268–269.
  • שלמה בן-בסה, "הצילו אותי / אל תצילו אותי" (מאמר ביקורת על הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 385, (חשון-כסלו תשע"ו, אוקטובר-נובמבר 2015), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 9.
  • אילן ברקוביץ', שירת ישראל: ללי ציפי מיכאלי (טור ביקורתי על השיר "לא מפוצצת לשכנים את הצורה", מתוך הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 389, (סיון-תמוז תשע"ו, יוני-יולי 2016), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 15.
  • ליאת סידס, "פלאנרית תל אביבית" (על מסע ושוטטות בשירתה של מיכאלי), בתוך: עיתון 77, גל' 391 (תשרי-חשון תשע"ז, אוקטובר-נובמבר 2016), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 24–25.
  • משה צוקרמן, "הקשרים בשירתה של ללי ציפי מיכאלי", בתוך: עיתון 77, גל' 395 (סיון-תמוז תשע"ז, יוני-יולי 2017), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 26–27.
  • אדמיאל קוסמן, "הבית המדמם", קינה תל אביבית על האושר, בתוך: עיתון 77, גל' 404, (טבת-שבט תשע"ט, דצמבר 2018-ינואר 2019), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 10.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michaeli, Lali Tsipi, באתר Sinn und Form
  2. ^ באתר poetryinternational.org
  3. ^ ראובן שבת, "בלשית הפרא של תל אביב", באתר בכיוון הרוח, 2013 (פורסם במקור בכתב העת 'עכשיו')
  4. ^ עמנואל דובשק, "צייר אותי בוערת – על שירה של ללי ציפי מיכאלי", באתר 'במחשבה שנייה', 26 במרץ 2010
  5. ^ יונתן ברג, שיר של שבת: עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי, באתר וואלה!, 15 במאי 2015
  6. ^ על הספר "הבית המשוגע", באתר הוצאת אבן חושן