ללכת עם חיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ללכת עם חיות
Walking with Beasts
סוגה מוקומנטרית
יוצרים טים היינס
בימוי טים היינס עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור בריטניה
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 6 פרקים
הפקה
מפיקים בפועל טים היינס עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 30 דקות
שידור
רשת שידור BBC
תקופת שידור מקורית 15 בנובמבר 200121 בדצמבר 2001
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דגם של אנדרוסארכוס לצילומי הסדרה.
דגם של פורוסרקוס לצילום הסדרה.

ללכת עם חיות הידועה גם בשם ללכת עם החיות הקדומות וללכת עם בהמותאנגלית: Walking with Beasts) היא תוכנית טלוויזיה מוקומנטרית של ה-BBC שעלתה לשידור ב-2001. תוכנית זו, בקריינותו של קנת בראנה בבריטניה (וסטוקרד צ'אנינג באמריקה), מבוססת על התוכנית ללכת עם דינוזאורים וכמו קודמתה, היא מנסה לאורך ששה פרקים לסקור את חיי החיות הקדומות שעל פני כדור הארץ, רק שהיא מתרחשת בעידן הקנוזואיקון ולא במזוזואיקון. בדרך כלל הפרקים נראים כמו תוכנית טבע רגילה לחלוטין עם קריינות, והיא מתמקדת בסוג מסוים של יצור שהתוכנית מלווה לאורך הפרק, אך עם הצגתם של עוד מינים נוצר מעין סיפור בפרק עצמו. הפרק האחרון עוסק בתקופת הקרח ומראה את עלייתו של המין האנושי לשלטון על פני שאר החיות.

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. שחר חדש: הפרק הראשון בסדרה חל בתקופת האאוקן בגרמניה (הצילומים נעשו ביאווה). בזמן שבו הדינוזאורים הענקיים נכחדו, יצורים קטנים כמו היונקים הקדומים נאלצו למצוא מחסה מהם וכשהם נכחדו הם יצאו והחלו לגדול. אבל בתקופה זו הם עוד נשארו קטנים יחסית ונמצאו ביערות החמים שפרחו גם באזורים שהיום ממוזגים. הפרק עוסק במשפחה של יונקים ממין לפטיקטידיום, הנאלצים להישמר ביער ממגוון של סכנות כמו הציפור הטורפת הענקית גסטורניס ומהלווייתן הקדום אמבולוצטוס וכן מנמלי ענק קדומות ממין Titanomyrma. ביער ישנם גם מיני פרימטים ממין Godinotia, והסוס הננסי פרופלאותריום. היער סמוך לאגם וולקני שבסופו של הפרק מתפרץ ומפיץ גזים רעילים ושהורגים את כל מי שסמוך אליהם.

2. הלווייתן הקטלני: פרק זה ממשיך עם תקופת האאוקן בים של פקיסטן ובהמשך בימים שסמוכים למצרים (הצילומים נעשו בפלורידה). בתקופה זו היערות מידלדלים ופוחתים ובמקומם מופיעים אזורים יבשים יותר וערבות פתוחות. בים שוכן יצור גדול ביותר - הלווייתן הטורף הענק בסילוזאורוס. יצורים אלה נעשו מתאימים לחיים בים והפכו לטורפי העל במים, המאיימים על המינים האחרים כמו כרישים (מהסוג פיסוגלאוס), לווייתן הדורודון והפיל האמפיבי הקדום מריתריום. בפרק נראית נקבה הנודדת עם צאצאה מהים של פקיסטן לים שנמצא במצרים, בו יהיה בעתיד מדבר סהרה, ושם מגדלת את גורה וצדה דורודוננים צעירים. על היבשה נראים עדר של ברונתותריום מסוג אמבולותריום והפרסתן הטורף הקדום אנדרוסארכוס המנסה להיזון מפגרים של צאצאיהם.

3. ארץ הענקים: פרק זה חל בתקופת האוליגוקן במונגוליה (הצילומים נעשו במקסיקו ואריזונה). בפרק זה נקבת קרנף ענק ממליטה ולד צעיר ומגדלת אותו בהמשך הפרק בערבות הקדומות של מונגוליה. הקרנף הענק הוא יונק היבשה הגדול ביותר בעולם וצווארו הארוך עוזר לו לאכול מהעצים. לצידם נמצאים חזירי האנטלודונט הפראיים, הקליקוטריום האיטי, הטורף האינודון ונקבה של Cynodictis עם גוריה. לקראת סוף הפרק הקרנף הענקי מתבגר ואמו נוטשת אותו אך יולדת אחריו צאצאית חדשה. כעת עליו לשרוד בערבות מונגוליה האכזריות.

4. שארי הבשר: פרק זה חל בתקופת הפליוקן באתיופיה (הצילומים נעשו בדרום אפריקה ואתיופיה). בפרק זה לראשונה הופיעה צמח חדש בעולם: העשב והוא ייצר סביבת חיות הקרויה סוואנה ובה בעלי חיים מגוונים מאוד, צמחונים וטורפים. הקופים הקדומים שירדו מהעצים והפכו לדמויי אדם מתחילים את סיפור הולדת המין האנושי באתיופיה. האוסטרלופיתקוס היה קוף אדם גדול החי בקבוצות גדולות באפריקה. מבנה הקבוצה היה מבוסס על היררכיה שקובעת מעמד לבני הקבוצה. על האוסטרולופידקוסים היה צורך להישמר מאויבים קדמוניים. בפרק קבוצה אחת של קופי אדם מצליחה לפלוש לשטח של יריבתם ולהרחיק אותם משם, כך שהם נאלצו להגר צפונה לאקלים קשה יותר ומופץ יותר במחלות. הקבוצה צריכה לשרוד את הקשיים ולהתגונן מהאויבים המקומיים כמו החתול הקדום דינופליס והפיל הענקי דינותריום. יצור נוסף ובלתי מזיק הוא האנכילותריום.

5. שיני חרבות: פרק זה חל בתקופת הפליסטוקן בפראגוואי (הצילומים נעשו בברזיל). בפרק אנו עדים לחיות המרהיבות של אמריקה הדרומית שחלקן פלשו אליהם מצפון על ידי המעבר היבשתי של מיצר פנמה. בפרק נראים החתולים הגדולים והמרשימים ביותר שהיו בעולם: נמרים שנחרביים, טורפי העל של האזור יחד עם עוף האימה פורוסרקוס. הטיגריסים השנחרביים פעלו בקבוצות וכך יכלו להכריע וללכוד יצורים מהירים כמו המקרוקניה בעלת החדק שאותה הם ייחסלו על ידי שיני הענק שלהם, אף שיש יצורים כמו העצלן מגתריום והגליפטודוניים מסוג דואדיקורוס שהיו גדולים ומשוריינים מדי בשבילם. אחד הנמרים הוא זכר גדול בעל שן שבורה ואף אחד לא נלחם מולו עד שמגיעים שני אחים חזקים וביחד מגרשים אותו מההרמון שלו. בהמשך אחד הזכרים נהרג על ידי מגתריום והשני מסולק במהרה על ידי הזכר בעל השן השבורה.

6. מסעות הממותות: פרק זה ממשיך עם תקופת הפליסטוקן בבלגיה (הצילומים נעשו ביוקון). הפרק האחרון בסדרה קורה בעת תקופת הקרח האחרונה שכיסתה חלקים נרחבים של העולם בקרח. בתקופה זו נודדות הממותות בחיפוש אחר מזון וחום. כל בעלי החיים באזור צריכים להתמודד עם אקלים ארקטי קשה. חלק מחממים את האוויר כמו הסאיגה, לחלק יש דבשת כמו לביזון ולממותות יש שכבת שיער עשירה מאוד. הן נודדות בשיירה ובדרך פוגשים את האנשים של תקופת הקרח - אנשי הקרו-מניון בעלי האף הרחב והעצמות החזקות הנאלצים להתמודד עם החורף הקשה וגם עם יצורים שונים: קרנפי קרח, זאבים ואריות שלג. יצור נוסף הוא אייל אירי המתנגח עם יריביו על ידי קרניים עצומות. ואולם הקרניים גדולות מסבכות אותו כאשר הוא צריך לברוח מיריבו הקטלני - האדם הניאנדרטלי. אנשים אלה מותאמים לתקופת הקרח טוב יותר מאנשי קרו-מניון והם צדים את שאר היצורים. גם הממותות שנודדות בקרבתם עלולות להיהרג כשהאנשים מפילים אותם מצוקים למטה על ידי לפידים המכוונים לעברם. בסופו של יום האדם ממשיך לשרוד ומשתנה ואת שלדי היצורים רואים כמוצגים במוזיאון. הפרק והסדרה נגמרים במילים: "יש לנו מאז שנבנו מוזיאונים אמצעים לראות ולשמר את העבר, ומעיסוק ולימוד של עשרות שנים על חיים פרהיסטוריים, אם כל זה לימד אותנו דבר אחד, הוא זה - שאף מין לא ישרוד לנצח".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]