למור אדום-חזית
למור אדום-חזית | |
---|---|
מצב שימור | |
פגיע (VU)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | פרימטים |
תת־סדרה: | בעלי אף לח |
משפחה: | למוריים |
סוג: | למור |
מין: | למור אדום-חזית |
שם מדעי | |
Eulemur rufifrons בנט, 1833 | |
תחום תפוצה | |
למור אדום-חזית (שם מדעי: Eulemur rufifrons), הוא מין יונק קטן מהסוג למור שבמשפחת הלמוריים, החי בדרום-מערב מדגסקר בקרבת חופי מצר מוזמביק.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למור זה דומה במראהו למין למור חום ונחשב עד לשנת 2001 לתת-מין שלו אך הופרד עקב הבדלים קטנים. בעבר היה כלול במין זה גם הלמור האדום (Eulemur rufus) הנדיר. הוא מגיע לאורך 35–48 ס"מ עם זנב באורך 45–55 ס"מ. משקלו מגיע ל־2.2–2.3 ק"ג בממוצע. למור זה בעל פרווה אפורה עם פנים לבנות, עיניים כתומות וחוטם ולסתות שחורים. ה"כיפה" שלו זהובה-אדומה וממנה קיבל את שמו. לזכרים ישנם ציצות זקן לצד הלחיים והסנטר. הלמור בעל זנב ארוך המשמש לייצוב ובעל כפות גדולות. חוטמו הארוך מסייע לו בהרחה טובה יותר ממרבית הפרימטים אך הוא משתמש גם בראייתו הטובה לטיפוס ולבריחה מטורפים.
הלמור נפוץ בטבע בחבורות של 4–18 פרטים ביערות יבשים של עצי באובב בין נהר טסיריביהינה (אנ') בדרום-מערב עד לנהר מנגורו (אנ') והפארק הלאומי אנדרינגיטרה (אנ') בצפון-מזרח. חלק מהאוכלוסיות בעלות צפיפות אוכלוסייה גבוהה ומראים תוקפנות עקב כך. הם נעים ביער ומחפשים פרחים, צוף, עלים, פירות ויצורים קטנים למאכל.
למורים אלה בעלי אוכלוסיות הפעילות במשך היום אך בעונת היובש פעילות גם בלילה בעוד האוכלוסיות המזרחיות פעילות רק לאור היום. כמו שאר הלמורים גם מין זה מצוי בסכנת הכחדה עקב בירוא יערות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- למור אדום-חזית, באתר ITIS (באנגלית)
- למור אדום-חזית, באתר NCBI (באנגלית)
- למור אדום-חזית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- למור אדום-חזית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- למור אדום-חזית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למור אדום-חזית באתר הרשימה האדומה של IUCN