למידה אותנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תלמידים חוקרים את מחזור החיים של תולעים בשדה בית הספר

למידה אותנטית (בחינוך) היא גישת הוראה המאפשרת לתלמיד לחקור, לדון, לפתור בעיות מסובכות ולהבנות באופן משמעותי מושגים ויחסים בהקשרים, אשר מערבים בעיות בחיי היומיום ותוכניות רלוונטיות ללמוד.[1][2] למידה אותנטית מתייחסת למגוון רחב של טכניקות חינוך והוראה, המקשרות את החומר הלימודי שמלמדים בבית הספר לבעיות, לסוגיות ויישומים בחיים האמיתיים. הרעיון היסודי הוא, כי תלמידים נוטים להתעניין יותר במה שהם לומדים, ולהיות בעלי מוטיבציה גבוהה ללמוד מושגים ומיומנויות חדשים, אם מה שהם לומדים משקף הקשרים בחיים האמיתיים וניתן ליישום בחייהם מחוץ לבית הספר.[3] תלמידים מבינים טוב יותר ומיישמים את חומרי הלמידה כאשר הם מעורבים במצבים ובסוגיות אמתיות.[4] הקשרים אמתיים מעודדים למידה של תלמידים, ויוצרים מוטיבציה גבוהה וריגוש ללמידה. גם כן ייצוג של בעיות בעולם האמיתי ובהקשרים בעולם האמיתי מספקים הקשר חשוב לחשיבת התלמידים.[5]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראה אותנטית היא אחת משיטות ההוראה האלטרנטיביות לשיטה המסורתית, היא לובשת צורה אחרת משיטות ההוראה המסורתיות. בכיתה המסורתית, התלמידים ממלאים תפקיד פסיבי בתהליך הלמידה. ידע נחשב כאוסף של עובדות ושל פרוצדורות המועברות מן המורה אל התלמיד. לפי גישה זו, מטרת החינוך היא לרכוש אוסף נרחב של עובדות ופרוצדורות אלה.[6] מנגד, למידה אותנטית נוקטת גישה קונסטרוקטיביסטית, שבמסגרתה הלמידה היא תהליך אקטיבי. המורים מספקים הזדמנויות לתלמידים להבנות את הידע שלהם, דרך מעורבות בחקר המכוון באופן עצמי בפתרון בעיות ובחשיבה ביקורתית וברפלקציות בהקשרים בחיים האמיתיים. הבניית ידע זה מושפעת במידה רבה על ידי הידע הקודם של התלמיד וההתנסויות שלו, ועל ידי המאפיינים המעצבים את סביבת הלמידה, כגון: ערכים, ציפיות, תגמולים וסנקציות. החינוך אפוא מרוכז יותר בתלמיד. התלמידים אינם עוד רק לומדים של עובדות רחוקות הלקוחות ממצבים מלאכותיים מופשטים, אלא חווים ומיישמים מידע באופן אשר מבוסס על המציאות.[7] הספרות המחקרית מציעה כמה מאפיינים ללמידה אותנטית. לרוב, למשימות של למידה אותנטית אין את כל המאפיינים האלה. הן יכולות להיחשב כנקודה על פני רצף, כשיש משימות שהן אותנטיות יותר ואחרות אותנטיות פחות. ערכת המאפיינים האלה מסייעת למורה לדעת עד כמה הוא תומך בכיתתו בלמידה אותנטית[8]:

  • רלוונטיות לעולם האמיתי: למידה אותנטית מתמקדת במשימות אותנטיות, רלוונטיות בעולם האמיתי, המעניינות את הלומדים. הלמידה מחוברת באופן הדוק לעולם, מעבר לכותלי בית הספר.
  • משימות חקר: התלמידים מעורבים באופן אקטיבי בחקר ובחקירה. המשימה מתחילה בשאלה או בבעיה, שיכולה להיות מצומצמת לידי כך, שהיא מאפשרת לתלמיד להבנות את התשובה שלו ואת החקר. התוצאה של התנסות הלמידה אינה יכולה להיקבע מראש.[9]
  • בין-תחומית: הלמידה, לעיתים קרובות, היא אינטרדיסציפלינרית, והיא דורשת אינטגרציה של תוכן מכמה דיסציפלינות שונות, ומביאה לידי תוצאות שהן מעבר לתוצאות למידה ספציפיות לתחום כזה או אחר.
  • משימות מורכבות: התלמידים מעורבים במשימות מורכבות ובמיומנויות חשיבה מסדר גבוה, כגון: אנליזה, סינתזה, מניפולציה והערכה. המשימות, לעיתים קרובות, דורשות השקעה של זמן ומשאבים רבים.
  • תוצרים אותנטיים: תלמידים יוצרים תוצרים קונקרטיים, מה שמאפשר לשתף אותם ולבקר אותם. משוב זה מאפשר ללומד להיות רפלקטיבי ולהעמיק את הלמידה שלו.[9] התוצרים יש להם ערך כשלעצמם, יותר מאשר הציון שהתלמיד מקבל.
  • תמיכה בתהליך הלמידה: הלמידה מונעת על ידי התלמיד בלווי מדריכים, חברים, מורים הורים ומומחים חיצוניים, המסייעים לו ומאמנים אותו בתהליך הלמידה.
  • שיתופיות: התלמידים מקבלים הזדמנות לשיח חברתי ולשיתוף פעולה, אשר הם חיוניים להשלמת הפעילות.[8] הידע נבנה בהקשר חברתי,[10] והלומדים מקבלים הזדמנות להביע את תהליך הלמידה שלהם, ו / או את תוצר הלמידה הסופי.[11]
  • מוערכת מבחינה אותנטית: הערכה של הלמידה האותנטית משולבת באופן חלק במשימת הלמידה, על מנת לשקף הערכות דומות בעולם האמיתי. הדבר ידוע כהערכה אותנטית - בניגוד להערכות הלמידה המסורתיות, שבהן מבחן מועבר לאחר שהידע או המיומנות נרכשו.
  • פרספקטיבות רבות: למידה אותנטית מספקת לתלמידים הזדמנות לבחון את הבעיה מפרספקטיבות שונות, מה שמאפשר פתרונות מתחרים ומגוונים בתוצאות, במקום תשובה נכונה אחת ויחידה.[2][7][12][13][14][15]

סטנדרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פותחה מסגרת המורכבת מחמישה סטנדרטים של הוראה אותנטית על ידי מרכז Wisconsin לארגון והבניה מחדש של בתי הספר. מסגרת זו היא כלי בעל ערך הן לחוקרים והן למורים. היא "מספקת מערך של סטנדרטים, שדרכו אפשר לצפות במשימות, בפעילויות הוראה, ובשיח בין המורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם".[16] מורים יכולים להשתמש במסגרת זו כדי לייצר שאלות, להבהיר מטרות ולבקר את ההוראה שלהם. כל סטנדרט יכול להיות מוערך על פני סולם של 5 דרגות: מ-1 עד 5, במקום בעזרת משתנה של 'כן' או 'לא' הקטגוריאלי. חמשת הסטנדרטים הם:

  • חשיבה מסדר גבוה: סולם זה מודד את המידה שבה תלמידים משתמשים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה. חשיבה מסדר גבוה דורשת מתלמידים לעבור מעבר לזכירה פשוטה של עובדות אל משימה מורכבת של מניפולציה על מידע ורעיונות, באופן המשנה את המשמעות ואת היישום שלהם, כמו למשל: כאשר התלמיד מסנתז, מכליל, מסביר, משער או מגיע לידי מסקנה או לידי פרשנות כלשהי.
  • עומק הידע: סולם זה מעריך את עומק הידע של התלמידים ואת הבנתם. ידע נחשב לעמוק, כאשר התלמיד מסוגל "לעשות הבחנות ברורות, לפתח טיעונים, לפתור בעיות, להבנות הסברים, ולעבוד עם הבנות מורכבות יחסית".[16] במקום להדגיש כמות רבה של מידע מקוטע ההוראה מכסה נושאים מועטים באופן סיסטמטי ומחובר, דבר המוביל להבנה עמוקה יותר.
  • חיבור לעולם: סולם זה מודד את המידה שבה יש להוראה ערך ומשמעות מעבר להקשר ההוראתי. ההוראה יכולה להיות מחוברת, כאשר התלמידים פותרים בעיות ציבוריות בעולם האמיתי, או כשהם משתמשים בהתנסות אישית ליישום של ידע בהקשר.
  • שיחה מהותית: סולם זה מעריך את המידה שבה מדובר בלמידה ובהבנה של מהות הנושא. רמות גבוהות של שיחה מהותית מתאפיינות בשלושה מאפיינים: אינטראקציה ניכרת אודות הנושא, הכוללת עדות לחשיבה מסדר גבוה, שיתוף ברעיונות ושיח הנבנה על ראיונות המשתתפים לקידום הבנה משותפת ועמוקה של הנושא.
  • תמיכה חברתית בהישגי התלמיד: סולם התמיכה החברתית מודד את התרבות של קהילת הלמידה. תמיכה חברתית היא גבוהה, בכיתות שבהן יש ציפיות גבוהות מכל התלמידים, וכן: אקלים של כבוד הדדי והכללה של כל התלמידים בתהליך הלמידה. התרומות מכל התלמידים מעודדות ומוערכות.[16]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה פרקטיקות של למידה אותנטית, שבהן התלמידים יכולים להשתתף. להלן כמה דוגמאות:

  • למידה מבוססת סימולציה: תלמידים מעורבים בסימולציות ובמשחק תפקידים, על מנת להגיע למצב, שבו התלמיד משתתף באופן אקטיבי בקבלת ההחלטות אודות הפרויקט. הדבר מסייע "לפתח תקשורת בעלת ערך, שיתוף ומיומנויות של מנהיגות, המסייעים לתלמיד להצליח כאיש מקצוע בתחום שהוא לומד".[17] למידה בעזרת סימולציה ומשחק תפקידים שימשה כדי להכשיר מועמדים לטיסה, כבאי אש וכוח אדם רפואי, אם לציין רק חלק.
  • מדיה שיוצר התלמיד: מדיה שיוצר התלמיד מתמקדת בשימוש בטכנולוגיות שונות כדי "ליצור סרטונים, לעצב אתרי רשת, לייצר אנימציות, הבניות מחדש וירטואליות ותמונות".[17] נוסף על ההתנסות בעלת ערך בעבודה עם מגוון של טכנולוגיות, "התלמידים גם משפרים את הבנת הקריאה שלהם, את מיומנויות הכתיבה, ואת היכולת שלהם לתכנן, לנתח ולפרש תוצאות, ככל שהם מתקדמים בפרויקט המדיה".[17]
  • למידה מבוססת חקר: למידה מבוססת חקר מתחילה בהצבת שאלות, בעיות או סצנריו ולא רק בהצגת חומר לתלמידים. תלמידים מזהים וחוקרים סוגיות ובעיות כדי לפתח את הידע שלהם או את פתרונותיהם. למידה מבוססת חקר משתמשת באופן כללי בעבודת שדה, בחקר מקרה, במחקרים, בפרויקטים של יחידים או של קבוצות ובפרויקטים של מחקר.
  • הערכת עמיתים: בהערכת עמיתים תלמידים מקבלים הזדמנות לנתח, לבקר, ולספק משוב קונסטרוקטיבי על המשימות של חבריהם. בתהליך זה הם נחשפים לפרספקטיבות שונות על הנושא הנלמד, מה שמאפשר הבנה מעמיקה של החומר.
  • עבודה עם נתוני מחקר: תלמידים אוספים את הנתונים שלהם או משתמשים בנתונים שנאספו מחוקרים לשם ביצוע המחקרים שלהם בעצמם.
  • רפלקציה ותיעוד הישגים: חשיבות המטא-קוגניציה בתהליך הלמידה תועדה היטב במחקר. הזדמנות לתלמידים לחשוב ולבקר את הלמידה שלהם היא נחוצה. כתבי עת, פורטפוליו ופורטפוליו דיגיטלי הם דוגמאות למשימות של למידה אותנטית, שנועדו להראות את עבודת התלמיד ולתת לתלמיד אמצעי לרפלקציה על הלמידה שלו במשך הזמן.[15][17]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר חינוכי הראה, כי למידה אותנטית היא גישת למידה אפקטיבית להכנת התלמידים לעבודה במאה ה-21. באמצעות הצבת הידע בהקשרים רלוונטיים, הלמידה מתרחבת בכל 4 תחומיה: הקוגניטיבי (ידע); האפקטיבי (עמדות); הפסיכומוטורי (מיומנויות); והפסיכולוגי (מיומנויות חברתיות). מקצת היתרונות של למידה אותנטית, כוללות את אלה:

  • התלמידים נוטים להתעניין יותר במה שנלמד ולהיות בעלי מוטיבציה יותר גבוהה, כאשר החומר רלוונטי וישים לחייהם מחוץ לבית הספר.
  • תלמידים מקבלים הכנה טובה להצליח בלימודים אקדמיים, בקריירה ובבגרות.
  • תלמידים לומדים להטמיע ולחבר ידע שאינו מוכר להם.
  • תלמידים נחשפים למערכים שונים, פעילויות ופרספקטיבות שונים.
  • ההעברה והיישום של ידע תאורטי לעולם מחוץ לכיתה מורחבים.
  • התלמידים מקבלים הזדמנות לשתף, ליצור תוצרים ולתרגל פתרון בעיות ומיומנויות מקצועיות.
  • לתלמידים ניתנת הזדמנות לתרגל שיפוטים מקצועיים בסביבה בטוחה.
  • פרקטיקה של התלמידים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
  • תלמידים מפתחים סבלנות לטיעונים ארוכים ועוקבים אחריהם.
  • תלמידים מפתחים גמישות לעבודה על פני ומעבר לגבולות דיסציפלינריים ותרבותיים שונים.[18]

למידה אותנטית בסביבה מתוקשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי חינוך ציינו, כי למידה אותנטית בעלת ערך אינה מתייחסת בהכרח ללמידה מחוץ לכותלי הכיתה, אשר מתרחשת בסביבה פיזית אמיתית, אלא למידה אותנטית יכולים ליישמה בסביבות למידה מבוססות אינטרנט.[15] לפי הספרות, למידה מבוססת אינטרנט ולמידה ניידת יכולות לספק תנאים אידיאליים ליישום למידה אותנטית, הן מזמינות כלים קוגניטיביים ופלטפורמות שונות להפצת חוויות למידה אותנטיות מקצועיות.[17] סילנדר, סותנן ותארהיו (2004) הראו, כי מכשירים ניידים מרחיבים את סביבת הלמידה, שבה התלמידים עובדים ומשלבים אותה בהקשרים אמיתיים.[19]

בדרך כלל, טכנולוגיות אשר תומכות בסביבת למידה אותנטית כוללות[15]:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמרם של בוזאליק ואחרים על שימוש בטכנולוגיות מתפתחות להשגת למידה אותנטית, בכתב העת הבריטי לחינוך טכנולוגי. (באנגלית)
  • מאמרם של רוי ואחרים על השימוש בכונן גוגל (Google Drive) לתמוך בגישת הלמידה האותנטית, בכתב העת הבריטי לחינוך טכנולוגי. (באנגלית)
  • מאמרם של בוזאליק ואחרים על הפוטנציאל של למידה אותנטית ולמידות מתפתחות לפיתוח מיומנויות שונות אצל התלמידים, בכתב העת דרום אפריקה להשכלה גבוהה. (באנגלית)

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Herrington, J., Mantei, J., Herrington, A,. Olney I. & Ferry, B. (2008). New technologies, new pedagogies: Mobile technologies and new ways of teaching and learning. In Hello! Where are you in the landscape of educational technology? Proceedings ascilite Melbourne 2008.
  2. Herrington, J., Reeves, T. C., & Oliver, R. (2014). Authentic learning environments (pp. 401-412). Springer New York.
  3. Lombardi, M. M. (2007). Authentic learning for the 21st century: An overview. Educause learning initiative, 1(2007), 1-12.
  4. Reeves, T. C., Herrington, J., & Oliver, R. (2002). Authentic activity as a model for web-based learning. 2002 Annual Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA, USA.
  5. Authentic Learning. (n.d.) The Glossary of Education Reform. Retrieved from http://edglossary.org/authentic-learning.
  6. Herrington, J., & Oliver, R. (2000). An instructional design framework for authentic learning environments. Educational Technology Research and Development, 48 (3), 23-48.
  7. Mims, C. (2003). Authentic learning: A practical introduction and guide for implementation. The Meridian Journal,6 (1), Article 6.
  8. Rule, A. (2006). The components of authentic learning. Journal of Authentic Learning, 3 (1), 1-10.
  9. Harrington, Jan (October 13–17, 2006). "Authentic e-learning in higher education: Designing principles for authentic learning environments and tasks". Key note address at World Conference on E-Learning in Corporate, Government, Healthcare, and Higher Education (ELEARN) 2006. Retrieved 4 january 2015.
  10. Newmann, F. & Wehlage, G. (1993). Five standards of authentic instruction. Educational Leadership, 50 (7), 8-12.
  11. Benefits of Authentic Learning. (n.d.) Curtin University. Retrieved january 4, 2015 from https://otl.curtin.edu.au/teaching_learning_practice/student_centred/authentic.cfm.
  12. What teachers need to know about Authentic Learning. Retrieved January 10, 2015 from http://www.educatorstechnology.com/2013/06/what-teachers-need-to-know-about.html
  13. Donovan, S., Bransford, J., & Pellegrino. (1999). How People Learn: Bridging Research and Practice. Washington, DC: National Academy of Sciences.
  14. Eble, K. (1988). Craft of teaching: A guide to mastering the professor's art (2nd edition), New York: Jossey-Bass.
  15. Quitadamo, I. J. & Brown, A. (2001). Effective teaching styles and instructional design for online learning environments. National Educational Computing Conference, Chicago, IL.
  16. Sawyer, R. K. (Ed.). (2006). The Cambridge handbook of the learning sciences (Vol. 2, No. 5). New York: Cambridge University Press.
  17. Newmann, F., Marks, H., & Gamoran, A. (1995). Authentic pedagogy: Standards that boost student performance. Issues in Restructuring Schools, 8, 1-12.
  18. Blumenfeld, P. C., Soloway, E., Marx, R. W., Krajcik, J. S., Guzdial, M., & Palincsar, A. (1991). Motivating project-based learning: Sustaining the doing, supporting the learning. Educational psychologist, 26(3-4), 369-398.
  19. Silander, P., Sutinen, E. & Tarhio, J. (2004). Mobile collaborative concept mapping - combining classroom activity with simultaneous field exploration. In Proceedings of The 2nd IEEE International Workshop on Wireless and Mobile Technologies In Education, WMTE 2004. pp. 114-118.
  20. Bozalek, V., Gachago, D., Alexander, L., Watters, K., Wood, D., Ivala, E., & Herrington, J. (2013). The use of emerging technologies for authentic learning: A South African study in higher education. British Journal of Educational Technology, 44(4), 629-638.
  21. Rowe, M., Bozalek, V., & Frantz, J. (2013). Using Google Drive to facilitate a blended approach to authentic learning. British Journal of Educational Technology, 44(4), 594-606.
  22. Bozalek, V., & Watters, K. (2014). The potential of authentic learning and emerging technologies for developing graduate attributes: Part 2: HELTASA 2012 Special Section. South African Journal of Higher Education, 28(3), 1069-1084.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר על חינוך טכנולוגי ולמידה ניידת. (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 ספרם של דונוואן ואחרים על איך לומדים, הוצאת האקדמיה הלאומית למדעים: וושינגטון. (באנגלית)
  3. ^ מילון מונחים של רפורמות בחינוך: למידה אותנטית. (באנגלית)
  4. ^ ספרו של איבל על מלאכת הוראה (מהדורה 2), הוצאת ניו יורק. (באנגלית)
  5. ^ מאמרם של קוויתאדאמו ובראון על סגנונות יעילים בהוראה והדרכה לעיצוב סביבות למידה מקוונות. בכנס הלאומי לחינוך תקשוב, שיקגו. (באנגלית)
  6. ^ מדריך של סאוייר על למידת מדעים, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ניו יורק. (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 מאמרם של ניומן ואחרים על פדגוגיה אותנטית בכתב העת סוגיות של ארגון בתי ספר מחדש. (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 מאמרם של ריווז ואחרים על פעילות אותנטית כמודל ללמידה מבוססת אינטרנט, בכנס שנתי של האגודה האמריקנית לחקר החינוך. (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 מאמרם של בלומנפלד ואחרים על עידוד למידה מבוססת פרויקטים, בכתב עת פסיכולוגיה חינוכית. (באנגלית)
  10. ^ ספרם של רינגטון ואחרים על טכנולוגיות חדשות ופדגוגיות חדשות. (באנגלית)
  11. ^ מחקרו של רינגטון על למידה אותנטית מתוקשבת בהשכלה גבוהה שהוצג בכנס עולמי על למידה מתוקשבת בארגון, ממשלה, בריאות, והשכלה גבוהה. (באנגלית)
  12. ^ מאמרם של רינגטון ואוליוור על עיצוב מסגרת הוראה לסביבות למידה אותנטיות בכתב העת: מחקרים על פיתוח וחינוך טכנולוגי. (באנגלית)
  13. ^ מאמרו של מאימס על למידה אותנטית בכתב עת מרידיאן. (באנגלית)
  14. ^ מאמרו של רולי על הרכיבים של למידה אותנטית. בכתב עת למידה אותנטית. (באנגלית)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 יוזמה לימודית של לומבארדי על למידה אותנטית במאה ה -21. (באנגלית)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 מאמרם של ניומן ווילאג, על חמישה סטנדרטים של הוראה אותנטית. בכתב עת: מנהיגות חינוכית. (באנגלית)
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 מאמרם של רינגטון ואחרים על סביבות למידה אותנטיות בספרינגר ניו יורק. (באנגלית)
  18. ^ האתר של אוניברסיטת קרטין על יתרונות של למידה אותנטית. (באנגלית)
  19. ^ ספרו של סילאנדר ואחרים על מובייל ושילוב פעילויות בכיתה עם חקר, בסדנה בינלאומית על טכנולוגיות אלחוטיות וניידים בחינוך. (באנגלית)