למידה לאורך החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
lifelong learning banner
אחת האפשרויות ללמידה מחוץ למסגרת ההשכלה הפורמלית, היא השתתפות בסדנאות וכנסים מקצועיים.

למידה לאורך החיים היא רדיפת ידע רצונית ומתמשכת למען מטרות אישיות או מקצועיות, המונעת מתוך מוטיבציה פנימית[1] .

לשינויים ולחידושים המדעיים והטכנולוגיים המתמידים של התקופה המודרנית יש השפעה משמעותית על צורכי הלמידה וסגנונה. אי אפשר עוד לחלק את הלמידה למקום וזמן לרכישת ידע (כמו בית ספר) ומקום וזמן ליישום הידע הנרכש (כמו מקום העבודה)[2]. במקום זאת אפשר לראות בלמידה תהליך שמתרחש על בסיס מתמשך מהאינטראקציות היומיות שלנו עם אחרים ועם העולם הסובב אותנו. הלמידה יכולה לקבל צורה של למידה פורמלית, למידה בלתי פורמלית או למידה מכוונת עצמית. מבחינה זו למידה לאורך החיים היא כל פעילות למידה המתרחשת במהלך החיים, במטרה לשפר ידע, מיומנויות וכשירות מתוך נקודת מבט אישית, אזרחית, חברתית או תעסוקתית[3].

לעתים קרובות למידה לאורך החיים נחשבת ללמידה שמתרחשת לאחר שנות החינוך הפורמלי של הילדות (שבהן הלמידה מונעת על ידי המדריך-פדגוגיה) אל תוך הבגרות (כאשר הלמידה מונעת באופן אינדיווידואלי, חינוך והוראה למבוגרים). מבוגרים רבים עוסקים בלמידה לצורך העשרה חברתית וצמיחה אישית, כמו גם כדי להישאר מעודכנים ולהיות פעילים כאזרחים בתוך הקהילה[4]. בהתאם לכך למידה לאורך החיים משפרת לא רק את ההכללה החברתית, האזרחות הפעילה, ההתפתחות האישית והקיימות העצמית, אלא גם את התחרותיות והמסוגלות התעסוקתית של האדם[5]. עיסוק בלמידה לאורך החיים ויצירה של למידה ארגונית הם רכיבי מפתח חיוניים לבריאות הכלכלית, משום שהם מאפשרים לארגונים לעמוד בתחרות של הכלכלה הגלובלית[6].

משמעות ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג למידה לאורך החיים הוצג בדנמרק כבר בשנת 1971. מושג זה התפתח מהמונח "לומדים לאורך החיים" של ליזלי ווטקינס אשר נעשה בו שימוש גם על ידי פרופסור קלינט טיילור (אוניברסיטת מדינת קליפורניה, לוס אנג'לס) והמפקח על מחוז בתי ספר עיר המקדש המאוחדים עבור הצהרת משימה בשנת 1993. המונח מציין שהלמידה אינה מוגבלת לגילאי הילדות או לכיתת הלימוד, אלא מתרחשת במהלך החיים במגוון מצבים. Allen Tough אלן טאפ (1979), איש חינוך וחוקר קנדי טוען, שכמעט 70% מפרויקטי הלמידה הם תכנון-עצמי.

למרות השימוש הנרחב במונח במגוון הקשרים משמעותו לעתים קרובה אינה ברורה[7]. גישת למידה שניתן להשתמש בה להגדרת למידה לאורך החיים היא אוטגוגיה (Heutagogy), שמשמעותה היא חינוך עצמי[8].

למידה לאורך החיים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחויות הטכנולוגיות משנות את הדרך שבה בני אדם משתפים פעולה, קולטים ומעבדים מידע. יכולת הלמידה לאורך החיים מאפשרת לאדם להסתגל לדרישות המשתנות של עידן המידע ולנצל באופן מיטבי את האפשרויות הטכנולוגיות העומדות לרשותו.

המושג למידה לאורך החיים הפך להיות בעל חשיבות חיונית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות ששינו את הדרך שבה בני האדם קולטים ואוספים מידע, ואת הדרך שבהם הם יוצרים שיתוף פעולה ותקשורת עם אחרים. הטכנולוגיה משתנה במהירות ועל הפרט להסתגל ולעמוד בדרישות היומיומיות העדכניות של תקופתו, לכן הדבר הכי חשוב שאדן יכול ללמוד הוא איך ללמוד[9].

באמצעות שימוש מושכל בטכנולוגיות כמו האינטרנט, בני האדם יכולים להתחבר לרשתות למידה[6]. להופעת טכנולוגית ווב 2.0 יש פוטנציאל אדיר לתמוך בניסיון למידה לאורך החיים, משום שהיא מאפשרת למידה לא פורמלית, יום יומיות בזמן הרצוי לאדם[10].

לכאורה הטכנולוגיה מאפשרת להנגיש את החינוך לאדם ללא צורך לעמוד בתהליכי קבלה מיגעים וללא צורך להיות נתון תחת סמכותם של אנשי ההוראה[6]. עם זאת, עדיין קיים הצורך של האדם ללמוד כיצד לנצל באופן מיטבי את האפשרויות הטכנולוגיות העומדות לרשותו. עליו לדעת כיצד ניתן לשלב אותן במסגרת תהליך הלמידה העצמאי שלו ולצורך כף עליו לדעת גם כיצד ליצור תהליך שכזה עבור עצמו. מכאן עולה הצורך בפיתוח יכולת הלמידה לאורך החיים.

פיתוח יכולת למידה לאורך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המכוונת לפתח למידה לאורך החיים

המאפיינים והמיומנויות שצריך לפתח הלומד לאורך החיים. למידה רפלקטיבית וחשיבה ביקורתית יכולה לעזור ללומד להיות יותר סומך על עצמו בלמידה כיצד ללמוד, ובכך נעשים טובים יותר בניהול, ארגון ושליטה בתהליך הלמידה שלהם.(קאנדי, 1990)[11]. סייפ (1995) חקר באופן ניסיוני מורים "פתוחים" ומצא שהם מעריכים הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, רפלקציה ואתגר, לקיחת סיכון בלימוד שלהם נראה אצלם הזדמנות, ולא איום. דאנלוב וגראבינגר (2003) הוכיחו על מנת להכין התלמידים בהשכלה הגבוהה להיות לומדים לאורך החיים, חייבים לפתח יכולת ההכוונה העצמית, מודעות מטא-קוגניטית ונטייה ללמידה (מרים, קפארילה ובאומגרטנר2007)[12]

אוריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוריינות
ילדה המשתתפת בפעילות לעידוד קריאה במסגרת פיתוח יכולת למידה לאורך החיים

האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים[13]. כלומר, רכישת מיומנות של הבנת הנקרא והבעה בכתב.

המושג אוריינות מתפתח ומשתנה בהתאם לטכנולוגיה המשמשת את החברה[14]. ההתפתחות של טכנולוגיות מידע ותקשורת והשפעותיהן על אורח החיים הובילו להרכבה נוספת של המושג אוריינות[15]. אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית. אוריינות דיגיטלית מתייחסת ליכולת השימוש במחשב ובתקשורת נתונים. יש הכוללים במושג גם כישורים מתמטיים בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.

פיתוח היכולת המטא-קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטא-קוגניציה

מטא-קוגניציה היא חשיבה על התהליך של הידיעה או פשוט חשיבה על חשיבה. מטא-קוגניציה מתייחסת לחשיבה מסדר גבוה, אשר הכוללת שליטה פעילה על תהליכים קוגניטיביים העוסקים בלמידה[16]. היא מתייחסת לתהליכים המשמשים לתכנון, בקרה והערכה לעל תהליך ההבנה והביצוע של אדם. מטא-קוגניציה כוללת מודעות ביקורתית של האדם על חשיבתו ותהליכי הלמידה שלו[17]. מטא-קוגניציה היא צעד ראשון חיוני בהתפתחות למידה לאורך החיים.

מטא-קוגניציה כוללת:

  • ידע: מודעות לתהליכי חשיבה וסגנונות הלמידה של האדם, וידע באסטרטגיות שיכולות לשמש עבור משימות למידה שונות.
  • שליטה וויסות-עצמי: מעקב אחרי תהליכי החשיבה של האדם, ויסותם והערכתם[18].

המחקר על מטא-קוגניציה הוביל פסיכולוגים חינוכיים לתובונת בנוגע להבדלים בין תלמידים אשר מצליחים יותר מעמיתיהם בהשוואה לתלמידים מתקשים. המושג משמש כדי לכוון את ההוראה כך שתעלה את המודעות של כלל התלמידים לתהליכי הלמידה שלהם ותאפשר להם לווסת תהליכים אלה ללמידה יעילה יותר במהלך חייהם[19].

תלמידים המצוידים טוב יותר ליצירת אסטרטגיות למידה עבור עצמם יצליחו יותר בהשגת מטרותיהם הקוגניטיביות[19]. לצורך כך מחנכים יכולים להשתמש בהוראת אסטרטגיות קוגניטיביות כאמצעי עזר לפיתוח מטא-קוגניציה אצל הלומדים[20][21].

קונטקסט למידה לאורך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה הקשרים מבוססים ללמידה לאורך החיים מעבר למבנה המסורתי של לימוד:

  • חינוך ביתי המערב למידה ללמוד או התפתחות תבניות הלמידה הלא פורמלית.
  • חינוך בשיטת[22] המלמד הילדים לאהוב ללמוד למען עצמו.
  • חינוך מבוגרים (אנדרגוגיה) או הרכישה של הכשרה פורמלית או ומיומנויות עבודה ופנאי בשלב מאוחר בחיים.
  • חינוך מתמשך שבדרך כלל מתאר הרחבה או קורסים ללא קרדיט שמוצעים על ידי מוסדות לחינך גבוה.
  • מידענות שכוללת התפתחות מקצועית והכשרה במהלך העבודה.
  • סביבות למידה אישיות או למידה מכוונת עצמית, בשימוש במגוון של מקורות וכלים כולל יישומים מקוונים למידה מרחוק זמינה ברוב המכללות והאוניברסיטאות וגם לאנשים לומדים באופן עצמאי. אפילו יש קורסים מקוונים המוצעים בחינם ע"ח הרבה מוסדות.

אחד הביטויים החדשים של למידה לאורך החיים (מ- 2008 והלאה) הוא ה-MOOC, שבו מורה או צוות מצעים תוכנית לימודים והדרכה מסוימת למאות משתתפים, ולפעמים אלפי לומדים. רוב המוקים אינם מציעים קרדיט לקורס הנלמד, וזו הסיבה שהם מעניינים ומשמשים דוגמה ללמידה לאורך החיים.

היבטים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הלמידה לאורך החיים היא רכישת מיומנויות אשר יאפשרו ללומד לעבוד באופן יעיל יותר ולעמוד בתחרות של הכלכלה הגלובלית[6]. הכלכלה הגלובלית המשתנה באופן תדיר מעלה את הצורך הגובר והולך בהכשרה מקצועית במסגרת מקומות העבודה[4].

למידה לאורך החיים מוכרת על ידי מכללות ואוניברסיטאות מסורתיים כתקפה בנוסף להשגת התואר. גם תהליכי למידה אשר מתרחשים בחלקים או לפי קטגוריות עניין יכולים להיות בעלי ערך לאינדיבידואל והקהילה. האפקט הכלכלי של מוסדות חינוך בכל הרמות ימשיך להיות משמעותי בעתיד כאשר קורסי למידה פורמליים יתקיימו ונושאים מבוססי עניין יהיו מבוקשים. המוסדות מייצרים אזרחים משכילים שקונים סחורה ושירותים בקהילה ומוסדות החינוך וסגל העובדים מייצרים פעילות כלכלית במהלך הפעולות והפעילות המוסדית. בדומה למוסדות הבריאות, מוסדות החינוך נמצאים בין המעסיקים המובילים בערים רבות בעולם. בין אם מדובר בבית ספר בנוי או מקוון יש אפקט כלכלי כלל עולמי ללמידה, כולל למידה לאורך החיים, לכל קבוצות הגיל. הלומדים לאורך החיים, כוללים אנשים בעלי תעודות אקדמאיות או מקצועיות הנוטים למצוא עבודה עם שכר גבוהה, ומשאירים רשמים כספיים, תרבותיים ויוזמות על הקהילות לפי אשת החינוך קסנדרה ב. וייט[23][24].

בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו ובמקומות אחרים,"אוניברסיטת הגיל השלישי" מספקת דוגמה כמעט ספונטאנית להופעה של קבוצות למידה אוטונומיות המעריכות את מומחיות החברים שלהם בשאיפה לשתוף ידע וניסיון. בגישת הלמידה לשם עצמה, לא דרוש שום הכשרה מוקדמת ואין תעודות עוקבות, ומעורבות בסוג זה של למידה בגיל מאוחר בחיים אכן יכול להראיך חיים פעילים כמו שמעידים משתתפים בסוג למדיה זו. בשווידיה המושג המוצלח מעגלי לימוד, רעיון שהושק בתחילת המאה הקודמת, ועדין מייצג חלק גדול של הוראה לחינוך מבוגרים. מאז המושג התפשט והוא מנהג נפוץ גם בפינלנד. מעגל לימוד הוא אחד מהצורות היותר דימוקרטיות של סביבות הלמידה שנורצו. אין מורים והקבצוה מחליטה איזה תוכן יכסו, ההיקף ושיטת ההצגה. לפעמים למידה לאורך החיים מטרתה לספק הזדמנויות חינוכיות מחוץ למערכת החינוך הסטנדרטית-שיכולה להיות יקרה מאוד אם נמצאת בכלל. מצד שני, יחידות מנהליות פורמליות המוקדשות לדיציפלינה זו מתקיימות במספר אוניברסיטאות. למשל, ה 'אקדמיה ללמידה לאורך החיים' יחידה מנהלית בתוך 'יחידות לימודי ההמשך המקצועיים' הרבים באוניברסיטת דלאוור[25].

בשנים האחרונות 'למידה לאורך החיים' אומצה בבריטניה כמונח מכליל עבור החינוך אחרי חינוך החובה המתרחש מחוץ למערכת ההשכלה הגבוה- השכלה נוספת, חינוך קהילה, למידה מבוססת עבודה והתנדבות דומה, סקטור ציבורי והגדרות מסחריות. רוב המכללות והאוניברסיטאות בארצות הברית מועדדות למידה לאורך החיים לתלמידים לא מסורתיים. גם קורסי רישוי והסמכה מקצועיים מוצעים על ידי הרבה אוניברסיטאות למשל למורים, לספקי שירותים חברתיים ואנשי מקצוע אחרים. למידה פתוחה ומרחוק משחקת תפקיד חיוני בלמידה לאורך החיים. אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה היא דוגמה מצוינת לכך. אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה יש לה 6 בתי ספר ומציעה 23 תוכניות פורמליות ו 19 תוכניות לא פורמליות, מספר התלמידים 378,382 ( לפי מספרי רישום שנת 11–2010). רוב הקורסים עבור התפתחות מקצועית ורוב הסטודנטים אנשי מקצוע המקבלים היקף ללמוד בשעות גמישות. מפרופיל אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה, אוניברסיטת בנגלדש הפתוחה [2] היא המוסד הציבורי היחיד בארץ המקנה השכלה מרחוק. במקום הוראה בקמפוס, אוניברסיטה זו משתמשת בטכנולוגיה כולל מכשירים אלקטרוניים כדי להגיע לאנשים בפינות שונות במדינה. הלומדים במערכת זו אינם מוגבלים עם ידי זמן, מקום או גיל. הלומד חושב ולומד מהרצון שלו, בביתו ובכל זמן מתי שהוא /היא חש חופשי ללמוד[26].

בקנדה, תוכנית הלמידה לאורך החיים של הממשלה הפדרלית מאפשרת לתושבים קנדיים למשוך כספים מתוכניות חיסכון לפרישה כדי לעזור לשלם ללמידה לאורך החיים, אבל הכספים יכולים לשמש רק לתוכניות לימוד פורמליים במוסדות חינוך מיועדים.

בישראל "כדי לקדם מדיניות לאומית בנושא למידה לאורך החיים חברו יחדיו ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל והאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך וגיבשו 'הצעה למדיניות לאומית בלמידה לאורך החיים – מסמך לדיון'. מטרת המסמך היא לקדם את החזון של 'ישראל חברה לומדת' ואת הדיון בנושא חשוב זה. בחברה דמוקרטית, פתוחה ורב תרבותית שיח ציבורי הוא אמצעי מרכזי להעלאת נושאים לסדר היום ולקידום התפתחות אזרחית-דמוקרטית. לכן קיים צורך בשיח ציבורי בנושא מעמדה, תהליכי הפעלתה ואמצעי מימושה של למידה לאורך החיים"[27]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tough,A.M.(1979).Adult's Learning Projects: A Fresh Approach to Theory and Practice in Adult Learning Toronto: Ontario Institute for Studies in Education.
  • Kolb, D.A. (1984). Experiential Learning: Experience as the Source of Learning and Development. Englewood Cliffs, N.J. : Prentice-Hall
  • Merriam, S. B. & Caffarella, R.S. (2007) Learning in adulthood: A comprehensive guide. San Francisco: Josseey-Bass (3rd. Edition)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למידה לאורך החיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Department of Education and Science (2000). Learning for Life: White Paper on Adult Education. Dublin: Stationery Office. [1]
  2. ^ Fischer, G. (2000). Lifelong Learning—More Than Training. Journal of Interactive Learning Research, 11(3), 265-294.
  3. ^ Commission of the European Communities. (2001, November 21). Making a European Area of Lifelong Learning a Reality. Retrieved from EUR-Lex:http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2001:0678:FIN:EN:PDF
  4. ^ 4.0 4.1 Head, A. J., Van Hoeck, M., & Garson, D. S. (2015). Lifelong learning in the digital age: A content analysis of recent research on participation. First Monday,20(2).
  5. ^ http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/ALL/?uri=CELEX:52006DC0614 Adult learning: It is never too late to learn]". COM(2006) 614 final. Brussels, 23.10.2006.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Holford, J., & Jarvis, P. (2013). International perspectives on lifelong learning. Routledge.
  7. ^ Aspin, D.N. & Chapman, J.D. (2007). Lifelong Learning Concepts and Conceptions. In D.N. Aspin (Ed.), Philosophical Perspectives on Lifelong Learning(pp. 19-38). Doi: 10.1007/978-1-4020-6193-6_1
  8. ^ Blaschke,L.M.(2012). Heutagogy and Lifelong Learning: A Review of Heutagogical Practice and Self-Determined Learning. International review of research in open and distance learning,13 (1), 56-71.
  9. ^ http://www.facultyfocus.com/articles/teaching-and-learning/help-students-develop-lifelong-learning-skills-with-web-2-0-tools/
  10. ^ Dunlap, J. C., & Lowenthal, P. R. (2011). Learning, unlearning, and relearning: Using Web 2.0 technologies to support the development of lifelong learning skills. In G. D. Magoulas (Ed.), E infrastructures and technologies for lifelong learning: Next generation environments. Hershey, PA: IGI Global. DOI: 10.4018/978-1-61520-983-5
  11. ^ Mackeracher, D. (2004). Making Sense of Adult Learning, Second Edition. Toronto: University of Toronto Press.
  12. ^ Merriam, S. B., Caffarella, R.S., & Baumgartners, L.M. (2007) Learning in adulthood: A comprehensive guide. San Francisco: Josseey-Bass (3rd. Edition)
  13. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  14. ^ פלג דור חיים, ‏לקויות למידה כהבניה חברתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 6 באוגוסט 2012
  15. ^ דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אלונה פורקוש-ברוך (2010). אוריינויות חדשות בחברת הידע. אאוריקה, 31.
  16. ^ "Livingr A. (1997). "Metacognition: An Overview"
  17. ^ Chick,Nancy. "Metacognition" Thinking about One's Thinking, Vanderbilt University, Retrieved from http://cft.vanderbilt.edu/guides-sub-pages/metacognition/
  18. ^ Pintrich, P.R.(2002). The role of metacognitive knowledge in learning, teaching, and assessing. Theory into practice 41(4), 225-219. doi: 10.1207/s15430421tip4104_3
  19. ^ 19.0 19.1 Livingston, Jennifer A. (1997) Metacognition: An Overview http://www.gse.buffalo.edu/fas/shuell/CEP564/Metacog.htm
  20. ^ http://cehs.unl.edu/csi/
  21. ^ http://www.eadulteducation.org/resources-tools/instructor-resources/instructional-strategies-for-cognitive-strategy-instruction/
  22. ^ http://www.antro.org.il/waldorf
  23. ^ Whyte, Cassandra B/ (2002). "Great Expectations for Higher Education". Speech at Higher Education Round Table Event. Oxford, England
  24. ^ Whyte, C.(1989). Student Affairs-The Future, Journal of College Student Development.30(1), 86-89
  25. ^ Osher Lifelong Learning Institute at the University of Delaware.http://www.lifelonglearning.udel.edu/
  26. ^ "Bangladesh Open University, A Public University of Distance Education." Welcome to Bangladesh Open University,2015. http://www.bou.edu.bd/
  27. ^ למידה לאורך החיים: הזכות והתועלת, החובה והאחריות רינה כהן