למידה משמעותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי PNG.png

למידה משמעותית הוא מושג וגישה מתחום החינוך, וכן כינוי של תכנית לאומית במערכת החינוך הישראלית הנהוגה מאז שנת 2014 והובלה על ידי שר החינוך באותה תקופה, שי פירון. גישה זו חותרת לפדגוגיה במסגרתה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה-21 [1].

התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג הלמידה המשמעותית קשור באופן ישיר לעבודתו של הפרופסור יורם הרפז[2] אשר קידם את החלתה במערכת החינוך בתקופתו של שר החינוך שי פירון. התוכנית ביקשה לקדם מספר רב של היבטים הנוגעים לצורת הלמידה במערכת החינוך הישראלית. במובן זה, זו נתפסת כרפורמה היחידה בעשורים האחרונים שקידם משרד החינוך ואשר נוגעת לאופן ההוראה ולא לתנאי ההוראה. היבטים מרכזיים בתכנית נגעו ב:

  • חתירה לצמצום המרכזיות של בחינות הבגרות בתיכון ובחטיבת הביניים לטובת יצירת חוויית למידה בעלת משמועת לתמיד.
  • פיתוח אפיקי הערכה חלופית שמטרתם להוות חליף לבחינות ולבחינות הבגרות באופן הממצה את יכולות וכישורי התלמיד
  • גמישות פדגוגית - חתירה למתן עצמעות וגמישות למורה בניהוג תכנית הלימודים
  • מכוונות לתלמיד - התלמיד וחוויית הלמידה שלו, ולא תכנית הלימודים או המורה נמצאים במוקד העשייה הפדגוגית

פרסום והובלת התכנית הובילו לתגובות מעורבות במערכת ומחוצה לה.[3] לצד רוח גבית מצד גורמים שונים שהאמינו בשינוי שהתכנית ביקשה לקדם, ניטען כי המושגים מופשטים וכלליים מדי ועל כן לא מובנים למורה, וכן שהבעיות של תחום החינוך יקבלו מענה מחזרה לערכים ולגישות הקלאסיות של החינוך.[4] דו"ח אוחר של מבקר המדינה עסק בהובלה החפוזה של המהלך שהתרחשה ללא ניהול עירוב של הדרגים הרלוונטיים במשרד החינוך וללא מתן הכשרה לצוותי ההוראה.[5] עם זאת, המושגים של התכנית ממשיכים להיות מרכזיים במערכת החינוך גם לאחר כהונת פירון ומהווים חלק מתוכנית העבודה הרב שנתית של המשרד.[6]

גישת הלמידה המשמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

About-big.jpg

למידה משמעותית היא תהליך אישי של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש [7]הרלוונטי לו בהקשר של יחסי גומלין. למידה משמעותית נוגעת בנימי נפשם של הלומדים והמלמדים תוך שהיא מערבת היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, חברתיות, ערכיות, גופניות, אמנותיות, יצירתיות ואחרות. למידה זו מאפשרת מיצוי פוטנציאל אישי ומצוינות, חווית צמיחה והתפתחות והעמקה בנושאים שמעניינים את הלומדים ושנותנים מענה לצורכיהם. למידה משמעותית מתרחשת אצל הלומד והמלמד בתוך יחסי גומלין עם הסביבה והיא מתקיימת במרחבים שונים: בגן הילדים, בבית הספר ומחוצה להם, בפינות המשחקים, בכיתה, בחצר בית הספר, בספרייה, בבית, במשפחה, בתנועת הנוער, בקהילה, באתרים שונים ובמרחב הדיגיטלי .

תהליכי למידה משמעותית החוויה הפדגוגית והחוויה הפסיכולוגית של הלמידה משלימות זו את זו, משפיעות זו על זו ומעצימות זו את זו. כדי להבטיח למידה משמעותית ולהשיג את מטרותיה, נדרשת מכל השותפים הסתכלות מחודשת על מרכיבים רבים, ביניהם: מטרות הלמידה, אפיוני הלומדים, תהליכי הלמידה, ההוראה וההערכה, תכניות הלימודים, ההתארגנות המערכתית והכשרת הצוותים לפני כניסתם להוראה ובתהליכי הפיתוח המקצועי במהלך חייהם המקצועיים.

מטרות הלמידה המשמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד goals.jpg

לטפח לומדים בעלי כשירויות ומיומנויות הנדרשות לתפקוד במציאות המשתנה במאה ה-21 .[8]

  • לקדם הישגים, חדוות למידה ותשוקה לדעת תוך זימון חוויות רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות .
  • לתת מענה מותאם למגוון הצרכים של הלומדים השונים (מחוננים, מצטיינים, עם צרכים מיוחדים, עולים ועוד).
  • להנחיל שיח של אמון, הוקרה והעצמה בין כלל השותפים בתהליך הלמידה המשמעותית.
  • לזהות את הגורמים המקדמים או המעכבים את תהליך הלמידה ולתת להם מענים שיאפשרו לפתח תחושת מסוגלות ומימוש עצמי .
  • לעודד את הלומדים להיות מעורבים בכיתה, בבי"ס, בקהילה ובחברה ולקדם חברת מופת.

מרכיבי הלמידה המשמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית:

אודות ללמידה משמעותית.jpg

ערך ללומד ולחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית נתפסת כבעלת ערך והיא חיונית לאדם ולחברה כאשר: תהליכי הלמידה והתכנים מספקים חוויה חיובית, נותנים מענים לצרכים הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים, נותנים ביטוי לסגנונות למידה מגוונים, מזמנים חיזוק והזהות, מאפשרים בירור תפיסות ביחס לגורמים מקדמים או מעכבים בתהליך הלמידה, מפתחים הבנה, העמקה ויישום של הנלמד תוך שליטה במיומנויות ומניבים תוצאות חיוביות והישגים גבוהים לפרט ולחברה.

מעורבות הלומד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית מערבת את הלומדים בתהליך הלמידה הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי ומזמנת להם התנסות פעילה במעגלים שונים תוך חיזוק תחושת המסוגלות. המעורבות באה לידי ביטוי בכך שניתנת ללומדים ההזדמנות להיות שותפים פעילים בתהליך הלמידה, בהעלאת יוזמות ובביצוע תהליכי למידה, בבחירת דרכי הלמידה, בעבודה בצוות, בהצגת תוצרים, במתן משוב ובקבלתו ובהזדהות עם ערכי בית הספר.

רלוונטיות ללומד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית מזמנת עיסוק בתכנים, במסרים וברעיונות מאתגרים, מסקרנים, מעוררי עניין המותאמים ללומד. היא קושרת את הנלמד לניסיון ולידע קודמים, לצורכי הלומד, לעולמו הרגשי, לכישוריו, לתחביביו ולעיסוקיו ולצרכיו כפרט וכחלק מחברה.

התייחסות המאמר לנושא: Meaningful interaction in web-based learning: A social constructivist interpretation[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי משמעותיות באינטראקציות מקוונות

קריאה.jpg

כפי שצוין לעיל, כאשר האינטראקציה משפיעה על משמעות התלמידים ומגבירה את השפעות הלמידה, אנו יכולים לומר כי אינטראקציה היא משמעותית[9].

אבל ההצהרה הזאת היא כמובן קצת טאוטולוגית. איך נוכל לדעת אם האינטראקציה השפיעה על הלמידה באמצעות תהליך של אינטרסובייקטיביות, במיוחד בלמידה מבוססת אינטרנט

סביבות?

האם השימוש במשימות אותנטיות מבטיח אינטראקציה משמעותית? בוודאי שלא. אם אנחנו מעצבים רשת סביבת למידה מבוססת באמצעות משימות אותנטיות, ההצלחה תלויה בגורמים רבים, כולל אופן הפעולה המוצגים, מדריכי אסטרטגיות הפיגום, האינטרסים והמוטיבציה של הלומדים, וכן הלאה.

כאשר מקוון סביבת הלמידה מתוכננת סביב משימה אותנטית, גורמים בלתי צפויים עשויים להתגלות וכמה תוצאות צפויות לא תמיד ניתן לחיזוי. לכן, כדי להגביר אינטראקציה משמעותית לתכנן וליישם פעילויות אינטראקציה טובה יותר בסביבות למידה מבוססות אינטרנט, יש צורך לנתח ולהבין את תהליכי האינטראקציה במונחים של למידה.

למרבה המזל, רבים מבוססי אינטרנט מבוססי סביבות למידה באופן אוטומטי ליצור טקסט מבוסס ארכיונים או תמלילי אינטראקציות המתרחשות במהלך הלמידה המקוונת (Harasim, Hiltz, Teles, & Turoff, 1995). שונה גישות ניתוח תוכן או ניתוח השיח יכול ללכוד את העושר של האינטראקציה התלמיד כתוב Webbased סביבות למידה. ניתוח תוכן הוא שם כללי עבור מגוון רחב של ניתוחים טקסטואליים שבדרך כלל כרוך השוואות, ניגודים וקטגוריות של קבוצת נתונים (Schwandt, 1997).

ניתוח השיח הוא אנליטי מחויבות ללימוד השיח כטקסטים ולשיחה בפרקטיקות חברתיות (פוטר, 1997). ניתוח השיח שונה ניתוח תוכן במשתני תוכן אינם קבועים מראש ומתקיימים, אלא מתפתחים בקורסים איטרטיביים של הטקסט.

יחידת הניתוח מורכבת מאורך משפטים שונים, פסקאות, עמודים, ואפילו טקסטים שלמים (דייויס וברואר,1997; פוטר, 1997). כדי לפצות על נקודות התורפה של כל שיטה, ניתוח התוכן וניתוח השיח הם המשמשים לעתים קרובות יחד. כמה חוקרים פיתחו מודלים וכלים כדי להקל על ניתוח הנתונים המייצג אינטראקציה מקוונת (Gunawardena, Lowe, & Anderson, 1997, Henri, 1992; Johnson & Johnson, 1996).

כדי להגדיל את הלמידה ואת אינטראקציה משמעותית,מרכיבים חשובים של אינטראקציה משמעותיים שהוזכרו קודם לכן יש לבדוק במהלך הניתוח ללא קשר לגישה שנקטה. כלומר, אנחנו צריכים לנסות להבין את הדברים הבאים:

• איך הלומדים התקשרו באופן פעיל עם אנשים שונים, כולל עמיתים ומומחים.

• איך הלומדים עמדו במצבי הקונפליקט הבלתי נמנעים שהתעוררו במהלך הדיון.

• כיצד הם ניהלו משא ומתן באופן פעיל וחברתי כדי לפתור את המצבים הללו.

• כיצד הגיעו לבסוף לאיזו הבנה משותפת באמצעות תהליכים אלה.

תנאים ללמידה משמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית זקוקה לשני סוגים של תנאים: תנאים פנימיים ותנאים חיצוניים.

תנאים פנימיים הם מצבי תודעה המאפשרים למידה משמעותית, תנאים חיצוניים הם מאפיינים של הסביבה המאפשרים ומעודדים את התנאים הפנימיים ללמידה משמעותית.

  • הנעה: בעיות אותנטיות ונושאים רלוונטיים , ערעור קוגניטיבי, מעורבות ובחירה, התנסות ועשייה פעילה.
  • התאמה: אזור ההתפתחות הקרובה,הבניית ידע,אינטליגנציות מרובות , סגנונות למידה.
  • מבוגר משמעותי: תמיכה ואתגור, דיאלוג, משוב מצמיח.
  • יחסי גומלין חברתיים: אמפתיה והתחשבות באחר, התנהגויות שיתוף ועבודת צוות , למידת עמיתים .

מזמני הלמידה המשמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארגון התכנים בתכנית הלימודים במבנים שונים - תחומי דעת, מיקוד למידה, אשכול מקצועות, מבנה בין תחומי, יסודות מארגנים, מעגלי הרחבה והעמקה המאפשרים בחירה.
  • ארגון לומדים - יצירת הרכבים קבוצתיים בהתאם למטרות ההוראה (בפן הלימודי-רגשי-חברתי) קבוצת למידה רב גילית ע"פ תחומי עניין. עבודה בקבוצות דו גיליות. פיצול קבוצות האם (שתי כיתות לשלוש קבוצות למידה).
  • ארגון זמן - תכנון יעיל של מרחב הזמן: מיקוד למידה בזמן מוגדר- מחצית, שבוע, חודש. חיבור יחידות זמן, יחידות זמן גמישות המאפשרות בחירה וניהול למידה.
  • גיוון בדרכי הוראה-למידה - שימוש במגוון דרכי הוראה-למידה המקיימים את ה- ע.מ.ר: למידה מקושרת, מותאמת ללומדים ורלוונטית לעולמם. למידה בעלת ערך ללומד ולחברה המספקת חוויה חיובית ותחושת מסוגלות. למידה המעודדת ומאפשרת את מעורבותו של הלומד.
  • גיוון בדרכי הערכה - תהליך הערכה מעצב, דינמי, גמיש ומתמשך. הערכה מתועדת ומבוססת נתונים. שימוש במגוון כלי הערכה.
  • ארגון מרחבי הלמידה - שימוש מושכל במרחבים העומדים לרשות ביה"ס.(בכיתה, מחוץ לכיתה, ברשת ומחוץ לביה"ס). המרחבים תומכים בלמידה, מזמנים התנסויות מגוונות ומאתגרות, מאפשרים בחירה, חקר וגילוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה

למידה שיתופית

למידה חוויתית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם הרפז, למידה משמעותית | מהסיסמה לכיתה, הד החינוך, אפריל 2014
  • למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות. אבני ורותם (ספטמבר 2013)
  • Woo, Y., & Reeves, T. C. (2007). Meaningful interaction in web-based learning: A social constructivist interpretation. The Internet and higher education, 10(1), 15-25.
  • Jacobson, M. J., & Spiro. R. J. (1995). Hypertext learning environments, cognitive flexibility, and the transfer of complex knowledge: An empirical investigation. Journal of Educational Computing Research, 12(4), 301-333
  • Mayer, R. E. (2002). The promise of educational psychology: Teaching for meaningful learning (Vol. 2). prentice hall.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרד החינוך, ישראל עולה כתה – עוברים ללמידה משמעותית
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים
    יורם הרפז, [ תנאים ללמידה משמעותית], ‏אפריל 2014
  3. ^ דטל, ליאור (17 בספטמבר 2014). "פירון דוחף את תוכנית "למידה משמעותית" - 160 אלף מורים מנסים להבין מה זה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2018. 
  4. ^ "מבוכים ודרקונים: מהי למידה משמעותית? - מידה". מידה (בעברית). 15 בספטמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2018. 
  5. ^ "משרד החינוך - קידום למידה משמעותית בבתי הספר", דו"ח מבקר המדינה 2018.
  6. ^ תכנית רב-שנתית:למידה משמעותית – מתנ״ה תשע״ט, matana.education.gov.il (בעברית)
  7. ^ [http://meyda.education.gov.il/files/lemidamashmautit/chozer/index.html משהו טוב קורה עכשיו אבני דרך ללמידה משמעותית], ‏אוגוסט 2014
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים
    משרד חינוך, [ משהו טוב קורה עכשיו אבני דרך בלמידה משמעותית], http://meyda.education.gov.il/files/lemidamashmautit/chozer/index.html, ‏אוגוסט 2014
  9. ^ Woo, Y., & Reeves, Meaningful interaction in web-based learning: A social constructivist interpretation, The Internet and higher education, 2007, עמ' 15-25