למידה משמעותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה משמעותית הוא כינוי ללמידה בה מתרחש תהליך אישי של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מאתר מידע רלוונטי, ויוצר מידע בהקשר, מתוך יחסי גומלין עם הסביבה[1]

המושג מוכר בשדה החינוך במונחים שונים, כמו "למידה עמוקה"[2], ומשמש בשיח החינוכי העדכני (עשור שני של המאה ה-21) ביטוי לעדכון שיטות הוראה-למידה והגברת תוצאות הלמידה של בוגרי מערכת החינוך.

עקרונות הלמידה המשמעותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגדרות משרד החינוך הישראלי, למידה משמעותית מושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, רלוונטיות ללומד.

  • ערך: הנלמד נתפס על ידי הלומד כמאתגר, כמעורר סקרנות, כבעל ערך וכתורם לו ולחברה.
  • מעורבות: הלומד פעיל בתהליך הלמידה, מפתח הבנה מעמיקה ומבנה את הידע.
  • רלוונטיות: הלמידה מותאמת למאפייני הלומד ולצרכיו בעולם מתחדש ומשתנה, מסתמכת על ידע קיים ומתקשרת לתוכנית הלימודים, לעולם המושגים, לתחומי העניין ולרגשות של הלומד. כשהלמידה נמצאת בהלימה לעולמו של הלומד, היא רלוונטית לחייו תוך שהיא מערבת היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, גופניות, אומנותיות, יצרניות ואחרות.

למידה משמעותית מזמנת פיתוח כושר חשיבה, יצירתיות, לומד עצמאי, הישגים, מצוינות והעמקה בנושאים שמעניינים את הלומדים ושעונים לצורכיהם בתוך התנסויות ופעילויות לבד ובצוותא תוך עידוד מעורבות חברתית, עידוד מצוינות ומיצוי פוטנציאל אישי לצד התפתחות רוחנית וערכית. למידה זו מזמנת חווית צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית-ערכית. הלומד חש חוויה לימודית המעניקה מענה לצרכיו השונים: האינטלקטואליים, הרגשיים והחברתיים.

בלמידה משמעותית הלומד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הדיגטלי הנוכחי.

למידה משמעותית המדוברת בשיח, היא המתרחשת בבית הספר, אך גם מחוצה לו ניתן למצוא מגוון סביבות למידה: בקהילה, באתרים פיזיים שונים ובמרחב הדיגיטלי. בנוסף למידע הקוריקולרי מושאי הלמידה רבים ומגוונים וכוללים בין השאר, ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים ורעיונות, והכשרה לאוריינות דיגיטלית התקפה לעידן הנוכחי, כהכנה רלוונטית ואקטואלית למציאות האישית, תרבותית ותעסוקתית בעתיד הנראה לעין.

חנן יניב טוען שיש להגדיר למידה משמעותית תוך הסתכלות על תוצר הלמידה. במאמרו למידה לקראת העברה, הוא מציב אתגר לתהליך הלמידה שעיקרו היכולת להשתמש בנלמד בתחום תוכן מסוים לפתרון בעיות בתחומים אחרים. ג'ייקבסון וספירו במאמרם (1995) מציגים דרך לעיצוב פעילויות הלמידה באופן שבו תמות מרכזיות מופיעות במופעים שונים בתחומי דעת שונים. סביבת הלמידה המאפשרת סוג כזה של אסטרטגיה לעיצוב למידה היא כמובן למידה מונעת פרויקטים (PBL). למידה מונעת פרויקטים מאפשרת גישה אינטרדיסציפלינרית לתוכן ומעודדת שימוש במידע כצורך אותנטי לפתרון בעיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם הרפז, למידה משמעותית | מהסיסמה לכיתה, הד החינוך, אפריל 2014
  • Jacobson, M. J., & Spiro. R. J. (1995). Hypertext learning environments, cognitive flexibility, and the transfer of complex knowledge: An empirical investigation. Journal of Educational Computing Research, 12(4), 301-333

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]