למי צלצלו הפעמונים (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הרומן - למי צלצלו הפעמונים מאת ארנסט המינגוויי |
|---|---|
| בימוי |
סם ווד  |
| הופק בידי |
סם ווד |
| תסריט |
דאדלי ניקולס |
| עריכה | ג'ון לינק, שרמן טוד |
| שחקנים ראשיים |
גרי קופר אינגריד ברגמן אקים טמירוף קטינה פקסינו ארטורו דה קורדובה |
| מוזיקה |
ויקטור יאנג |
| צילום |
ריי רנאהאן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פרמאונט |
| חברה מפיצה | סרטי סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 14 ביולי 1943 |
| משך הקרנה | 127 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| הכנסות | 7,100,000$ |
| פרסים |
פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (קטינה פקסינו) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
למי צלצלו הפעמונים (באנגלית: For Whom the Bell Tolls) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1943 המבוסס על רומן בשם זה מאת ארנסט המינגוויי.
גרי קופר ואינגריד ברגמן מככבים בתפקידים הראשיים. הם נבחרו לתפקיד זה על ידי המינגוויי בעצמו. זה היה הסרט הראשון של ברגמן בצבעי טכניקולור. הסרט היה שובר קופות ב-1943.
ההפתעה בסרט הייתה השחקנית היווניה קטינה פקסינו שהופיעה בתפקיד המשנה הראשי וזו הייתה הופעת הבכורה שלה בסרט בהוליווד.
על הופעתה בסרט זה זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר וכן בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע. בנוסף לכך היה הסרט מועמד לעוד שמונה פרסי אוסקר: לשחקן הטוב ביותר (גרי קופר), לשחקנית הטובה ביותר (אינגריד ברגמן), לשחקן המשנה הטוב ביותר (אקים טמירוף), לסרט הטוב ביותר, לצילום, לעריכה, לעיצוב האמנותי ולפסקול המוזיקה.
אקים טמירוף זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע. צילומי החוץ נערכו במדבר סונורה בארצות הברית.
העלילה מתרחשת בספרד ב-1937, בעת מלחמת האזרחים בספרד שבה שירת המינגוויי כמתנדב בבריגדות הבינלאומיות בצד של הרפובליקנים.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט (רוברטו) ג'ורדן (גרי קופר) הוא מורה אמריקאי לשפות המתגורר בספרד. עם פרוץ מלחמת האזרחים הוא מתנדב לסייע לצד הרפובליקנים.
כמומחה לדינמיט מוטלת עליו משימה לפיצוץ גשר חשוב במסגרת התקפה של הרפובליקנים כדי להפריע לתנועת הצבא הפשיסטי של גנרליסימו פרנקו.
בעזרת הזקן אנסלמו (ולדימיר סוקולוף) הוא מגיע לקבוצת לוחמים המסתתרים במערה. בראש הקבוצה עומד פאבלו (אקים טמירוף), לוחם ותיק מלחמה, שבע קרבות מתוסכל מתוצאות המלחמה ומשתדל לא לסכן את אנשיו. לצידו נמצאת בת זוגו פילאר (קטינה פקסינו), גם היא לוחמת ותיקה עם אופי גברי וסמכותי.
אישה נוספת בקבוצה היא מריה (אינגריד ברגמן). הפשיסטים הרגו את הוריה לעיניה, גילחו את שערה ואנסו אותה. אנשי הקבוצה מצאו אותה והביאו אותה למקום מחבואם.
כבר מההתחלה פורחת אהבה בין מריה לרוברטו והם מתארים את עתידם המשותף לאחר שתסתיים המלחמה.
פאבלו מבלה את זמנו בשתייה ולאחר שרוברטו מתאר בפניו את משימת פיצוץ הגשר הוא מסרב להשתתף בכך כי לדעתו מדובר בהתאבדות. בשלב זה משתלטת על המצב פילאר, נוטלת את הפיקוד ומשכנעת את חברי הקבוצה להשתתף בפעולה.
לאחר שקבוצת לוחמים סמוכה בפיקודו של אל סורדו (ג'וסף קאליה) מושמדת על ידי הפצצת מטוסי הפשיסטים, מחליט פאבלו לחבל בציוד החבלה של רוברטו ולהסתלק. לאחר זמן קצר הוא מתחרט ומבקש סליחה מרוברטו.
מריה מתעקשת לצאת עם הקבוצה ופילאר נעתרת לה לבסוף. הקבוצה יוצאת לעבר הגשר ומתחיל קרב יריות עם שומרי הגשר. בינתיים מתקרב כוח גדול של הפשיסטים הכולל טנקים. רוברטו מתקין את חומר הנפץ על הגשר וברגע האחרון מפעיל אותו אנסלמו כשהטנקים כבר על הגשר. אנסלמו נהרג בפיצוץ ורוברטו מצליח לדהור כברת דרך קצרה לעבר הקבוצה אך סוסו נפגע ונופל והוא נפצע קשה ברגלו.
מריה מחבקת אותו ולא רוצה לעזוב אבל פילאר מכריחה אותה. רוברטו הפצוע נשאר לבד עם מכונת ירייה מול הטנקים המתקדמים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"למי צלצלו הפעמונים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"למי צלצלו הפעמונים", באתר נטפליקס
"למי צלצלו הפעמונים", באתר AllMovie (באנגלית)
"למי צלצלו הפעמונים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"למי צלצלו הפעמונים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- למי צלצלו הפעמונים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון לסרט למי צלצלו הפעמונים, באתר יוטיוב
