לנדסברג על הלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנדסברג על הלך
Landsberg am Lech
Wappen Landsberg.svg
סמל לנדסברג על הלך
Lech in Landsberg.jpg
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה בוואריהבוואריה  בוואריה
מושל מתיאס נוינר
שטח 57.9 קילומטר רבוע, 57.91 קילומטר רבוע
גובה 585 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 29,132 (נכון ל־30 בספטמבר 2019)
קואורדינטות 48°03′10″N 10°52′08″E / 48.052769444444°N 10.868930555556°E / 48.052769444444; 10.868930555556 
אזור זמן UTC+1
http://www.landsberg.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לנדסברג על נהר לךגרמנית: Landsberg am Lech) היא עיירה בדרום-מערב בוואריה שבגרמניה, כ-65 ק"מ מערבית למינכן וכ-35 ק"מ דרומית לאאוגסבורג. לנדסברג היא בירת מחוז לנדסברג אם לך.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ההיסטורית העתיקה
באיירטור, השער למינכן

לנדסברג שוכנת על הדרך הרומנטית והיא מרכז אזור לכריין (אנ'), אזור הגבול בין שוואביה לבוואריה. העיירה ידועה במרכזה ההיסטורי הציורי.

לנדסברג על הלך התפתחה על דרך מלח היסטורית מרכזית שחצתה את נהר הלך. כדי להגן על הגשר, הורה הדוכס היינריך הארי במאה ה-12 להקים טירה - קסטרום לנדספורך (Castrum Landespurch) - בה נכללו יישוב וטירה ישנים יותר בשם "פטין" (Phetine). עד מהרה התפתח במקום יישוב גדול יותר, שקיבל אמנת עיירה כבר במאה ה-13.

בשנת 1315 נשרפה העיר עד תום, אך נבנתה מחדש בזכות מיקומה החשוב. בשנת 1320 הורשו תושבי לנדסברג לגבות מכסי מלח, וכך התעשרה העיירה. בשנת 1419 הוטל מס נהר, שהיווה מקור הכנסה נוסף לעיירה.

העיירה ידועה בזכות הכלא בו נכלא אדולף היטלר בשנת 1924. במהלך מאסרו הכתיב היטלר את ספרו "מיין קאמפף" לרודולף הס. תאו, תא מספר 7, הפך לחלק מהפולחן הנאצי ומעריצים רבים הגיעו לבקרו בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. לנדסברג אם לך הייתה ידועה גם כעיר הנוער ההיטלראי.[1]

בפאתי עיירה זו הוקם מחנה הריכוז קאופרינג, בו נכלאו למעלה מ-30,000 קורבנות בתנאים לא-אנושיים, שהביאו למותם של כמחציתם.

לאחר מלחמת העולם השנייה הוקם בלנדסברג אחד ממחנות העקורים הגדולים לפליטים יהודים, ניצולי שואה. בלנדסברג גם היה מקום ההוצאה להורג של יותר מ-150 פושעי מלחמה לאחר 1945.[2]

בלנדסברג נולד חתן פרס נובל ארווין נהר.

לך ויר והמרכז ההיסטורי של לנדסברג על הלך

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה כוללת שלושה אזורים עיקריים: מרכז העיר העתיק ההיסטורי של לנדסברג, השוכן בין נהר לך לגדה המוגבהת; האזור שממערב ללך (קתריננפורדשטט, נויירפטינג, וסטשטט, שווייגהופזידלונג - כיום החלק הגדול ביותר בעיירה); והאזור בגדה המזרחית, באיירפורשטט (Bayervorstadt), שהתפתח מאז ראשית המאה ה-19.

ללנדסברג שייכים הכפרים זנדאו (Sandau) ופסינג (Pössing) וכן הרבעים העצמאיים לשעבר ארפטינג (Erpfting), אליגהופן (Ellighofen), פיצלינג (Pitzling) ורייש (Reisch).

מחנה הריכוז לנדסברג ומחנה עקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה לנדסברג הוקם ב-1944 כמחנה ריכוז נאצי. באוקטובר 1944 היו במחנה יותר מ-5,000 אסירים.

המחנה שוחרר ב-27 באפריל 1945 על ידי הדיוויזיה המשוריינת ה-12 (אנ') של צבא ארצות הברית. בהוראתו של גנרל טיילור, אפשרו הכוחות האמריקניים לתקשורת לתעד את הזוועות והורו לאזרחים ולשומרים גרמנים מקומיים לצפות במתים ולקבור אותם. אזור המחנה הפך למחנה עקורים, בעיקר לפליטים יהודים מברית המועצות והמדינות הבלטיות.

גילוי המחנה ושחרורו הופיעו בפרק 9: Why We Fight, של סדרת הטלוויזיה אחים לנשק.[3]

בדצמבר 2019 כתבה האקדמית והמתרגמת הישראלית אילנה המרמן על הקשיים שחוותה בניסיון לבקר באתר המחנה ולמצוא את האנדרטה לזכר הקורבנות. היא ציינה כי "עשרות שנים לאחר המלחמה התאמצו תושבי המקום והשלטונות להתעלם מקיומה ולהשכיח אותה".[4]

אנשים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמואל בק (נולד בשנת 1933), אמן.
  • ג'וני קאש (1932 – 2003), זמר אמריקאי שהוצב בלנדסברג בראשית שנות החמישים בעת שירותו בחיל האוויר האמריקני.
  • סר הוברט פון הרקומר (1849 – 1914), אמן, במאי קולנוע ותיאטרון.
  • אדולף היטלר (ישב בכלא בלנדסברג ב-1923/24).
  • איגנאץ קוגלר (1680 – 1746), מיסיונר ומתמטיקאי ישועי.
  • לנספרגיוס (1489 – 1539), נזיר וסופר סגפני.
  • יוליאן נגלסמן (נולד בשנת 1987), מנהל בתחום הכדורגל.
  • ארווין נהר (נולד ב -1944), ביולוג.
  • אנטון פוסט (1941 – 2015), חוקר שואה ומייסד אנדרטת השואה האירופית שנמצאת בלנדסברג.
  • זיגפריד ראוך (1932 – 2018), שחקן קולנוע וטלוויזיה.
  • ג'ורג' רמוס (1878–1952), עורך דין בתקופת היובש בארצות הברית.
  • לואיז רינסר (1911 – 2002), סופרת ופוליטיקאית גרמנית.
  • וילהלם פון לב (1876 – 1956), מרשל שדה במלחמת העולם השנייה ופושע מלחמה.
  • מיכאל אונטרבוכנר (נולד ב -1988), שחקן חצים.
  • אלויס וולפמילר (1864 – 1948), ממציא גרמני ומהנדס אווירונאוטיקה.
  • דומיניקוס צימרמן (1685 – 1766), אדריכל.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדסברג היא ביתם של מועדוני הספורט הבאים:

מועדון ספורט ליגה הוקמה
TSV לנדסברג כדורגל לנדסליגה באיירן 1882
Landskings Riverkings הוקי קרח Regionalliga Bayernliga 2008
לנדסברג X-PRESS כדורגל אמריקאי Regionalliga Süd 2007
DJK לנדסברג כדורסל Regionalliga 1956
ג'אהן לנדסברג כדורגל A-Klasse Oberbayern 1923
טורקספור לנדסברג כדורגל A-Klasse Oberbayern -
סיירות לנדסברג בייסבול Bezirksliga באיירן 2003
לנדסברג קודיאק סופטבול לנדסליגה באיירן 2009
מחנה ריקודים BB-Landsberg ריקוד פסטיבל הריקודים של בוגי ווגי 1987

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Burgett, Daniel R. (2001). Beyond the Rhine. New York: Dell Publishing. עמ' 119–134. 
  • תומאס רייטל, Die Strafanstalt Landsberg am Lech und der Spöttinger Friedhof (1944-1958). Dokumentation Eine im Auftrag des Instituts für Zeitgeschichte München-Berlin (München: Oldenbourg 2009).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנדסברג על הלך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Landsberg - the City of the Youth during WWII article by Anton Posset and the Citizens´Association "Landsberg in the 20th Century", see also Citizens´Association European Holocaust Memorial Foundation: „Landsberg: The City of Youth
  2. ^ The future began at DP-Camp Landsberg article by Anton Posset. See also:This article traces the origin and history of the DP-camp Landsberg between 1945 and 1952.
  3. ^ Original movie of the U.S. Army: liberation of the concentration camp Kaufering IV (by Landsberg Lech), in April 1945: This film and the photos, made by the U.S. Army, served as a template for Part 9 "Band of Brothers"
  4. ^ Hammerman, Ilana (6 בדצמבר 2019). "A Picturesque Bavarian Town Shows That Germany Isn't Confronting Its Nazi Past". Haaretz. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2019.