לנדקרויצר P. 1000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנדקרויצר P. 1000
Landkreuzer P. 1000
P1000 ratte scale model.png
מידע כללי
סוג טנק כבד ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
יצרן פרידריך קרופ AG עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 35 מטרים
רוחב 14 מטרים
גובה 11 מטרים
משקל 1,000 טון
מהירות 40 קמ"ש
טווח פעולה 190 קילומטרים
צוות 41
מערכות נשק
חימוש עיקרי 28 cm SK C/34 gun עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לנדקרויצר P. 1000גרמנית: Landkreuzer P. 1000) היה תכנון של גרמניה הנאצית לבנות טנק במשקל של כ-1000 טון לשימוש במהלך קרבות מלחמת העולם השנייה.

הרעיון לבנייתו הוצע על ידי מנהל קרופ אדוארד גרוטה ביוני 1942, שכבר כינה אותו בשם "לנדקרויצר". העיצובים והשרטוטים שהוגשו של הרכב הוצגו בדצמבר 1942. הטנק תוכנן להיות במשקל של כ-1,000 טון, בהיותו כבד בהרבה מהפאנצר סימן 8 (הטנק הכבד ביותר שנבנה אי פעם והיה במשקל של כ-188 טון). הפרויקט זכה לתמיכתו האישית של אדולף היטלר, שהביע עניין בפיתוח הטנק, אך בסופו של דבר הפרויקט בוטל על ידי שר החימוש אלברט שפר בתחילת 1943.

הגודל המוצע של הטנק היה עצום, אם הוא היה מפותח הוא היה שוקל כ-1,000 טון, יותר מפי חמישה ממשקלו של פאנצר סימן 8, הטנק הגדול ביותר שנבנה אי פעם על ידי גרמניה הנאצית[1]. המשקל המחולק שלו כלל כ-300 טון של חימוש (המשקל הכולל של התותחים עצמם היה 100 טון, כך ששריון הצריח היה אמור לשקול כ-200 טון)[2], כ-200 טון של שריון ושלד, וכ-100 טון של רכיבי מסילה ומכונאות, בעוד המשקל הנותר היה מחולק למאפיינים שונים של הטנק. המשקל העצום הזה היה אמור להתחלק על פני הקרקע בפלטפורמה באורך כ-39 מטרים ורוחב של כ-14 מטרים.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 ערכו אנשי משפחת קרופ מחקר אסטרטגי של טנקים סובייטיים כבדים מ-1941, המחקר הוליד גם את הטנק הסופר-כבד פאנצר סימן 8. המחקר הוביל לכך שאחד מאנשי החברה, הציע ב-23 ביוני 1942 לאדולף היטלר כלי של ארטילריה מונעת עצמית במשקל של כ-1,000 טון שאותו כינה "לנדקרויצר" (בגרמנית: רכב שטח)[3]. כדי להגן על הטנק העצום, הוא היה אמור לשאת שריון בגודל של כ-25 סנטימטרים, כמו כן כמה תותחי נ"מ היו אמורים להיות מותקנים על סיפון המנועים של הרכב כדי להדוף תקיפות מטוסי תקיפה של בעלות הברית[4].

היטלר התלהב מהרעיון של אנשי חברת קרופ והורה להם להתחיל בפיתוחו של הטנק ב-1942[5][6]. נכון ל-29 בדצמבר 1942 הושלמו כמה רישומים ראשוניים, עד אז קיבל הרעיון את השם "Ratte" (בגרמנית: עכברוש) מאת היטלר עצמו[1][7]. שר החימוש של גרמניה הנאצית, אלברט שפר לא ראה פוטנציאל ריאלי בטנק וביטל את הפרויקט ב-1943 לפני שניתן היה לייצר אב טיפוס כלשהו[1], אם כי זה הוביל לרעיון של לנדקרוזר P.1500, שהיה כבד יותר מהלנדקרויצר P. 1000[5]. הרעיון הכללי לטנק כל כך גדול סוכם על ידי היינץ גודריאן, באומרו כי: "הפנטזיות של היטלר עוברות לפעמים את הענק"[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנדקרויצר P. 1000 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Ellenbogen 2006, pp. 133–136.
  2. ^ Hahn 1987, p. 93.
  3. ^ Porter 2010, p. 70.
  4. ^ 1 2 Spielberger 1977, p. 136.
  5. ^ 1 2 Hahn 1987, p. 91.
  6. ^ Spielberger 1977, p. 137.
  7. ^ Hahn 1998, p. 92.
P WWII.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מלחמת העולם השנייה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.