לנדקרויצר P. 1000
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דגם כלי רכב  |
| מדינה מייצרת |
 גרמניה הנאצית |
| יצרן |
פרידריך קרופ AG |
| מערכה מרכזית |
מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 35 מטרים |
| רוחב | 14 מטרים |
| גובה | 11 מטרים |
| משקל | 1,000 טון |
| מהירות | 40 קמ"ש |
| טווח פעולה | 190 קילומטרים |
| צוות | 41 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי |
28 cm SK C/34 gun |
  | |
לנדקרויצר P. 1000 (בגרמנית: Landkreuzer P. 1000) היה פרויקט שמעולם לא יצא לפועל של גרמניה הנאצית לבנות טנק במשקל של כ-1000 טון לשימוש במהלך קרבות מלחמת העולם השנייה.
הרעיון הראשוני לבנייתו הוצע על ידי מנהל קרופ, אדוארד גרוטה ביוני 1942, שכבר כינה אותו בשם "לנדקרויצר". העיצובים והשרטוטים שהוגשו של הרכב הוצגו בדצמבר 1942. הטנק תוכנן להיות במשקל של כ-1,000 טון ובכך היה כבד ב-812 טונים מהפאנצר סימן 8 (הטנק הכבד ביותר שנבנה אי פעם והיה במשקל של כ-188 טון[1]). הפרויקט זכה לתמיכתו האישית של הפיהרר, אדולף היטלר, שהביע עניין בפיתוח הטנק. על אף התכנונים הרבים ותמיכתו של היטלר, בסופו של דבר הפרויקט בוטל על ידי שר החימוש אלברט שפר בתחילת 1943.
הגודל המוצע של הטנק היה עצום, המשקל המחולק שלו כלל כ-300 טון של חימוש (המשקל הכולל של התותחים עצמם היה 100 טון, כך ששריון הצריח היה אמור לשקול כ-200 טון)[2], כ-200 טון של שריון הטנק ושלדו, וכ-100 טון של רכיבי מסילה ומכונאות, בעוד המשקל הנותר היה מחולק למאפיינים שונים של הטנק. המשקל העצום הזה היה אמור להתחלק על פני הקרקע בפלטפורמה באורך כ-39 מטרים ורוחב של כ-14 מטרים.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1941 ערכו אנשי משפחת קרופ מעקב אחר טנקים סובייטיים כבדים מ-1941, המחקר הוליד גם את הטנק הסופר-כבד פאנצר סימן 8. המחקר הוביל לכך שאחד מאנשי החברה, הציע ב-23 ביוני 1942 לקנצלר גרמניה, אדולף היטלר כלי של ארטילריה מונעת עצמית במשקל של כ-1,000 טון שאותו כינה "לנדקרויצר" (בגרמנית: רכב שטח)[3]. כדי להגן על הטנק העצום, הוא היה אמור לשאת שריון בגודל של כ-25 סנטימטרים, כמו כן כמה תותחי נ"מ היו אמורים להיות מותקנים על סיפון המנועים של הרכב כדי להדוף תקיפות מטוסי תקיפה של בעלות הברית[4].
היטלר התלהב מהרעיון של אנשי חברת קרופ והורה להם להתחיל בפיתוחו של הטנק ב-1942[5][6]. נכון ל-29 בדצמבר 1942 הושלמו כמה רישומים ראשוניים, עד אז קיבל הרעיון את השם "Ratte" (בגרמנית: עכברוש) מאת היטלר עצמו[1][7]. שר החימוש של גרמניה הנאצית, אלברט שפר לא ראה פוטנציאל ריאלי בטנק וביטל את הפרויקט ב-1943 לפני שניתן היה לייצר אב טיפוס כלשהו וגם רבים אחרים ראו בפרויקט לא יותר מ[4][1], אם כי זה הוביל לרעיון של לנדקרוזר P.1500, שהיה כבד יותר מהלנדקרויצר P. 1000[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Ellenbogen 2006, pp. 133–136.
- ^ Hahn 1987, p. 93.
- ^ Porter 2010, p. 70.
- ^ 1 2 Spielberger 1977, p. 136.
- ^ 1 2 Hahn 1987, p. 91.
- ^ Spielberger 1977, p. 137.
- ^ Hahn 1998, p. 92.
