לנה וידקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנה וידקול
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 6 בדצמבר 1962 (בת 61)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לנה מארי אנט וידקול (אנגלית: Lena Videkull;‏ נולדה ב-6 בדצמבר 1962) היא כדורגלנית עבר ומאמנת כדורגל שוודית. וידקול, שסיימה כמלכת השערים של אליפות אירופה 1995, נחשבת לאחת מהשחקניות השוודיות הטובות בכל הזמנים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידקול נולדה ב-1962 בסטוקהולם, ובילדותה שיחקה גם בהוקי שדה ובטניס. ב-1981, כשהייתה בת 18, החלה וידקול לשחק בקבוצת הכדורגל של העיר טרולהטן, שם שיחקה במשך ארבע עונות. בעונתה האחרונה בקבוצה, סיימה וידקול כמלכת השערים של הליגה (35 שערים) והובילה את קבוצתה לגמר האליפות, שם הפסידה לייטקס.

במאי 1984, ערכה וידקול את הופעת הבכורה שלה בנבחרת שוודיה. משחקה הראשון בנבחרת היה גמר אליפות אירופה נגד אנגליה, בה זכתה שוודיה לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה. בעקבות הישגיה באותה עונה עם טרולהטן ועם הנבחרת, זכתה וידקול בפרס כדורגלנית השנה בשוודיה.

ב-1987 עברה וידקול לקבוצת אוקסבק, שבאותם ימים נחשבה לאחד מהמועדונים המצליחים בליגה השוודית. באותה שנה היא גם הייתה שחקנית מרכזית בנבחרת שוודיה, שהשתתפה באליפות אירופה שנערכה בנורווגיה. במשחק הגמר של הטורניר, שנערך מול קהל של 8,408 צופים באוסלו, הפסידו השוודיות 2-1 לנורווגיה. וידקול זכתה לכבוש את שער הכבוד לטובת שוודיה.

וידקול שיחקה באוקסבק שתי עונות בלבד, אולם במהלכן היא זכתה בשתי אליפויות, שני גביע מדינה, פעם אחת בפרס כדורגלנית השנה בשוודיה ופעם אחת בתואר מלכת השערים של הליגה השוודית. ב-1989 היא עברה למאלמו, וגם איתה היא המשיכה לקטוף תארים רבים. ב-1990 ו-1991 היא סיימה כמלכת השערים של הליגה, וב-1991 גם הוסיפה עוד זכייה באליפות שוודיה.

בקיץ של אותה שנה, אירחה סין את גביע העולם בכדורגל נשים שנערך בפעם הראשונה אי פעם. את שלב הבתים סיימה שוודיה במקום השני עם ארבע נקודות, והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר גברו השוודיות 0-1 על סין משער של פיה סונדהאגה, אולם בחצי הגמר הם הפסידו 4-1 ליריבתן המסורתית - נורווגיה. בסופו של דבר, סיימה שוודיה במקום השלישי, לאחר שהביסה 0-4 את גרמניה. במהלך הטורניר כבשה וידקול חמישה שערים, וסיימה ככובשת השוודית המצטיינת של גביע העולם.

שנתיים לאחר מכן, זכתה וידקול בפעם השלישית בפרס כדורגלנית השנה בשוודיה, לאחר שהובילה את מאלמו לזכייה באליפות רביעית בתולדותיה. ב-1995 זומנה וידקול לסגל נבחרת שוודיה לגביע העולם, לאחר שלא הייתה חלק מהנבחרת במשך כמעט ארבע שנים. את שלב הבתים סיימו השוודיות במקום השני עם שש נקודות, וברבע הגמר זכו לפגוש את סין כמו בגביע העולם שנערך ארבע שנים לפני כן. הפעם ידה של סין הייתה על העליונה, ושוודיה הודחה כבר ברבע הגמר. וידקול, שכבשה שער אחד במהלך הטורניר, הודיעה על פרישה מהנבחרת.

שנה אחרי גביע העולם, סיימה וידקול בפעם החמישית כמלכת השערים של הליגה והחליטה לחזור לנבחרת, שבדיוק התכוננה לטורניר הכדורגל של אולימפיאדת אטלנטה. בשלב הראשון שובצו השוודיות לבית קשה מאוד, שכלל את ארצות הברית, סין ודנמרק. שוודיה הצליחה לנצח רק משחק אחד, והודחה מהמשך הטורניר. וידקול, שכבשה שער אחד בטורניר, סיימה אחריו את דרכה בנבחרת. ב-12 שנים בנבחרת שוודיה, שיחקה וידקול ב-111 משחקים וכבשה 71 שערים (שיא לאומי שמאוחר יותר נשבר על ידי האנה יונגברי).

ב-1997 כבשה וידקול 22 שערים, וקבעה שיא של שש זכיות בתואר מלכת השערים של הליגה השוודית[1]. עונה לאחר מכן, היא הודיעה על פרישתה ממשחק פעיל. שנה לאחר הפרישה, היא התמתנה למאמנת הראשית של מאלמו, תפקיד בו החזיקה במשך שלוש עונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]