לנסאדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לנסאדוספורטוגזית: Lançados, "אלה שנזרקו החוצה") היו מתיישבים ומגלי ארצות הרפתקניים שהגיעו מפורטוגל לחופי הארצות: סנגמביה, איי כף ורדה, גינאה ביסאו וסיירה לאון במערב אפריקה.

הלנסאדוס היו ברובם אנוסים ממוצא יהודי ספרדי שנמלטו מהאינקוויזיציה הפורטוגזית, והתחתנו לרוב עם נשים מקומיות מהארצות האפריקאיות שאליהן היגרו, מה שאפשר להם לחיות בהגנה ולקיים קשרי מסחר מטיבים. בניגוד ליהדות סאו טומה ופרינסיפה קרוביהם שהגיעו למקום מושבם בהוראת הכתר הספרדי כאקט של גירוש, היו הלנסאדוס אקטיביים בהתיישבותם דווקא בחלקים אלה של אפריקה.

הלנסאדוס הקימו רשתות סחר חשאיות בנשק, תבלינים, ולעיתים בעבדים, כשהם מעוררים כעס בחצר האימפריה הפורטוגזית בגלל חוסר יכולת מלכי הכתר הפורטוגלי לגבות מסים מתושביהם לשעבר.

אף על פי שמספרם לא היה גדול מעולם, הפכו הילדים שנולדו ללנסאדוס ונשותיהם ופילגשיהם האפריקאיות למתווכים חשובים בין אירופים לאפריקאים ילידים. בבגרותם שימשו צאצאים אלה כוח משמעותי בהתפתחותם המוקדמת של כלכלות נמל כמו ביסאו וקאצ'ו. הם היו אבות השפה והתרבות של הקריולו (ערבוב של פורטוגזית וקריאולית), והשפיעו בעקיפין על השפה הפפיאמונית.

לנסאדוס בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]