לסביות בגרמניה הנאצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בגרמניה הנאצית, נחשבה ההומוסקסואליות לפשע, בין היתר על סמך סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני. למרות זאת, היחס כלפי הלסביות נחשב בגרמניה הנאצית למקל יותר ביחס לזה שהונהג כלפי הומוסקסואלים זכרים. שלא כמו הומוסקסואלים זכרים, הלסביות לא נחשבו כאיום חברתי קריטי ולכן השלטון הנאצי לא נהג בהן באותו יחס ובאותו היקף פעולה אשר הונהג כלפי "גורמים בעיתיים" אחרים כגון ההומוסקסואלים הזכרים, היהודים או הצוענים. לרוב לא נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז ולא סבלו התנכלויות מרובות, באופן יחסי, מצד המשטרה.
אף לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, חלק מן הלסביות בגרמניה הנאצית יכלו להמשיך במסגרת חיים תקינה, אך חלקן סבלו מתנאי מחיה קשים, שכר ירוד ופחד מפני מעצר.

לפני עליית הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהחל משנת 1908 נאסר על נשים בגרמניה לקחת חלק בארגון פוליטי ולמרות שנחשבו נחותות ביחס לשאר נשות גרמניה, לקחו הלסביות חלק פעיל בתנועה ההומוסקסואלית.

אף לאחר שניתנה לנשים הרשות להשתתף בארגונים פוליטיים, רבות מהנשים הביעו אכזבה מן המצב הפוליטי וכתוצאה מכך, העדיפו לסביות רבות לעסוק במפגשים חברתיים במועדונים ובפאבים, דבר הנחשב כמקובל בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

ימי רפובליקת ויימאר, אשר התאפיינו בחופש יחסי בתחומי החברה והפוליטיקה, נוצלו על ידי הומוסקסואלים ולסביות רבים כפתח לשינוי כיוון. ברלין, וכמוה מספר ערים אחרות בגרמניה, הפכו ל"מרכז עלייה לרגל" של חיים הומוסקסואלים בגרמניה. בברלין, עודדו מועדונים כגון "Dorian Gray" או "The Magic Flute Dance Palace" יצירת חיי חברה של לסביות, בעיקר מאזורים עירוניים, ופחות באזורים כפריים. החופש היחסי עודד פרסום מגוון רחב של יצירות ספרות הנוגעות לנושא. ניתן למנות דוגמאות כגון "Frauenliebe" (אהבת נשים) ו-"Die Freundin" (החברה).

בדו-שיח הפוליטי והחברתי בגרמניה נמתחה ביקורת קשה על הפתיחות הרבה כלפי ההומוסקסואליות בגרמניה. שנאה רבה שכוונה בתחילה כלפי רפובליקת ויימאר, הופנתה כעת כלפי ההומוסקסואלים.

בספרות נכללו לא-אחת ההומוסקסואלים בכפיפה אחת עם פמיניסטיות, רפובליקנים ויהודים כקבוצות המאיימות למוטט את גרמניה. במיוחד יצאו מספר סופרים נגד זכויות האישה, בטענה שזהו ניסיון לשדל את נשות גרמניה להומוסקסואליות.

תחת השלטון הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, החלו אלה בהשלטת משטר דיכוי. לפי עקרונות האידאולוגיה הנאצית, יעדו הנאצים לנשים "תפקיד טבעי" בשמירת הגזע הארי על ידי לידת תינוקות אריים וכמי שאמורות לספק לגברים הגרמניים את יצר המין.

עיקר דאגתו של המשטר הנאצי מהלסביות הייתה מתוך חשש שמא יווצר קושי להבדיל בין זוג חברות שבסיס הקשר ביניהן חברותי לבין זוג לסביות, אם כי לא ננקטו פעולות חריפות כנגד הלסביות מתוך הנחה שהן עדיין יכולות למלא את תפקידה הקלאסי של האישה הגרמניה לפי האידאולוגיה הנאצית: להיות אם לכמה שיותר תינוקות "ארים".

למרות התנכלותם ללסביות, הנאצים גילו כלפיהן יחס מקל בהשוואה ליחס שבו נקטו כלפי ההומוסקסואליים. לאחר מינויו של היטלר כקאנצלר, סגרה המשטרה את המועדונים והפאבים שנחשבו להומוסקסואליים, דבר אשר יצר אצל הלסביות כורח להיפגש בסודיות. הנאצים יצרו אווירה של פחד סביב נושא הלסביות ועודדו כוחות משטרה לגנות את הלסביות. לסביות רבות נתקו את קשריהן החברתיים והיגרו לערים זרות. אחרות אף ביצעו "נישואי הגנה" בכך שהתחתנו עם זוג הומוסקסואלים.

אף שהמשטרה נהגה לעצור לסביות תחת כותרת ה"אי-חברותיות" - אליה נכנסו אנשים אשר לא התאימו לנורמות של הנאצים ולכן נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז - מעטות נעצרו אך ורק בגלל מיניותן. הלסביות, בניגוד להומוסקסואלים, לא אולצו לענוד "משולש ורוד" כאות זיהוי וקלון, אך נשאו לעיתים "משולש שחור" שהיה סמלם של כל ה"אי-חברותיים". למרות העובדה כי מעצרים של לסביות היו יחסית מועטים, במקרים רבים קיבלו אלה איומים רבים על חייהן ונמצאו בסכנה מתמדת.

הלסביות הושפלו לא אחת על רקע יחסם המבזה של הנאצים כלפי כלל הנשים. מאחר שהנאצים האמינו כי על הנשים לשרת כרעיות וכאמהות, הם אילצו את הנשים לעזוב את הקריירות שלהן ולקחת חלק בכלכלת המלחמה שהונהגה בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, לרוב בתנאי שכר ירוד. השכר הנמוך השפיע על כל הנשים, אך השפעתו על הלסביות הייתה קריטית אף יותר: היות שהלסביות לרוב היו לא נשואות, הן לא יכלו להסתמך על משכורתו של הבעל.
כתוצאה ממדיניות הנאצים בנושא ההומוסקסואליות בקרב הנשים הגרמניות, הקושי הכספי בשילוב הלחץ החברתי והפחד מפני מעצר, הפכו חייהן של הלסביות לקשים במיוחד.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Aimée & Jaguar[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "אֶמֶה ויגואר" (1999) בבימויו של מקס פֶרְבֶּרבּוֹק (Max Färberböck) שעלילתו מתרחשת בברלין לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, עוסק בפרשיית אהבתן של פֶלִיטסֶה, יהודייה החברה בארגון מחתרתי, ושל לילי, אם לארבעה שבעלה משרת בחזית.

הסרט מבוסס על ספר שנכתב על ידי אריקה פישר שכתבה אותו לאחר מחקר מעמיק בעזרת ראיונות עם אליזבת ווסט (לילי), בניה של לילי ומעגל החברים של פליסה. את פליסה גילמה השחקנית הגרמניה מריה שראיידר (שאף קראה לביתה פליסה על שם הדמות אותה גילמה) ואת אליזבת גילמה יוליאנה קולר.

‎4 Minuten‎[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "4 דקות" (2006) בבימויו של כריס קראוס (Chris Kraus) עוסק בקשר שנוצר בין ג'ני, פסנתרנית מחוננת המרצה עונש מאסר באשמת רצח, לבין טְרָאוּדֶה הקשישה, המלמדת פסנתר בבית הכלא, כאשר בתקופת מלחמת העולם השנייה הוצאה אהובתה של טראודה להורג בידי הנאצים בשל היותה קומוניסטית.

מתחת לעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "מתחת לעור" מאת יונתן קלדרון[1] מבוסס על סיפור אמיתי ועוסק במערכת היחסים בין הקצינה הנאצית אילזה קולמן לבין האסירה היהודייה לוטה רוזנר במחנה הריכוז נוינגמה. לקראת סוף המלחמה, עם התקרבות צבא בעלות הברית, החליטו שלטונות הנאצים על חיסול המחנה. לאחר שהאסירות עליהן פיקדה הועברו בטרנספורט לברגן בלזן, לבשה הקצינה הנאצית מדי אסירה, התחזתה ליהודייה ונכנסה מרצונה החופשי לברגן בלזן, ספק על מנת להתחמק מעונש על פשע מלחמה וספק על מנת להיות קרובה לאהובתה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Schoppmann, Claudia. Days of Masquerade: Life Stories of Lesbians During the Third Reich. Allison Brown, tr.. New York, Columbia University Press, 1996

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן קלדרון, "מתחת לעור" (כולל קישור לטקסט המלא של המחזה), ב"אתר מחזאי ישראל"
  2. ^ הילו גלזר, סיפור האהבה הבלתי אפשרי בין הסוהרת הנאצית לאסירה היהודיה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014


לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות · מונוסקסואליות · א-מיניות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · קרוס-דרסינג · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות· גאווה
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מיניים · איחוד אזרחי · הורות הומו-לסבית · שירות צבאי · התנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניה · באירופה · באמריקה · באסיה · באפריקה · הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדות · נצרות · אסלאם
חברה ותרבות
כללי סרטי להט"ב · הומוארוטיקה · המשחקים הגאים · דראג (דמות · לבוש · קווין · קינג) · קאמפ · ויגסטוק · כסף ורוד · תיירות גאה · קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביות · ארוניסט · בוצ'ה ופמית · גיי · גיי פרנדלי · גיידאר · דובים · סטרייט אקטינג · פאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב · סדרות להט"ב · ספרות להט"ב · סרטי להט"ב · עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקה · פדרסטיה ביוון העתיקה · בית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית · סעיף 175 · לסביות בגרמניה הנאצית · Der Eigene · סעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשין · בנותיה של ביליטיס · בהלת הלבנדר · מהומות סטונוול · איום הלוונדר · מהומות ליל וייט · יוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"ב · הומופוביה · נישואים חד-מיניים · פונדקאות גאה בישראל · מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים · מצעד הגאווה בתל אביב · כרונולוגיה · פעילים למען זכויות להט"ב · להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"ב · בית גאה בבאר שבע · הבית הפתוח · חוש"ן · נוער גאה · תהל"ה · מעברים · פרויקט גילה · הו"ד · חברותא · כמוך · בת קול · בית דרור · סגו"ל · העשירון האחר · המרכז הגאה · הפורום החיפאי · הקבוצה הירושלמית · כביסה שחורה · הצבעים שלנו · קל"ף
לקטגוריה · לפורטל