לסלו וינצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסלו וינצה
László Vincze
אין תמונה חופשית
לידה 1904
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יוני 1990 (בגיל 86 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אילונה וינצה-קראוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לסלו וינצההונגרית: László Vincze;‏ 1904 – יוני 1990) היה צ'לן ישראלי, ממייסדי האקדמיה למוזיקה בתל אביב ומנהלה הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינצה נולד בבודפשט בירת הונגריה, שם למד נגינה בצ'לו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בין מוריה היו המלחין בלה בארטוק והכנר ינה הובאי. וינצה ניגן בתזמורת הקונצרטים ובתזמורת הסימפונית של בודפשט. משנת 1927 יצא למסעות רסיטלים ברחבי אירופה, במסגרת השלישייה ההונגרית (Magyar Trio) שהקים עם הכנרת אליז מולנר והפסנתרנית אילונה וינצה-קראוס, לה נישא בקיץ 1930.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל עם רעייתו ועם בנם התינוק. השניים המשיכו את פעילותם המוזיקלית במסגרת התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שהוקמה בסוף 1936 ובתזמורת הסימפונית ירושלים.

בשנת 1938 הקים רביעיית מיתרים, "רביעיית כלי הקשת הארצישראלית" עם הוויולן עדן פרטוש והכנרים לורנד פניבש ואחותו אליס פניבש-רוזנברג. כולם עולים חדשים מהונגריה.

בשנת 1945 הצטרפו לסלו ואילונה לחבורת מוזיקאים תל אביביים, ביניהם הכנרים לורנד פניבש ואליס פניבש-רוזנברג, אחותו, הוויולן עדן פרטוש והמלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' להקמת האקדמיה למוזיקה בתל אביב. וינצה שימש כמנהלה הראשון. בשנת 1948 שינתה הרביעייה את שמה ל"הרביעייה הישראלית". בשנת 1953 פרש וינצה מ"הרביעייה הישראלית" ותלמה ילין החליפה אותו. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הרכיב עם רעייתו והכנר אלכסנדר מוסקובסקי את "שלישיית וינצ'ה".

לסלו וינצה הלך לעולמו בישראל בשנת 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]