לסלו לובאס

לסלו לובאס
Lovász László
	לסלו לובאס, 2007
לידה	9 במרץ 1948 (בן 74); בודפשט, הרפובליקה ההונגרית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	הונגריה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1971); Fazekas Mihály Gimnázium ;
מנחה לדוקטורט	Tibor Gallai
מוסדות	אוניברסיטת אטווש לוראנד (העשור של 2000); אוניברסיטת ייל; האקדמיה ההונגרית למדעים ;
תלמידי דוקטורט	אנדרש פרנק, Andrew Valeri Kotlov, László Lipták, Fang Chen, Rozália Juhász, György Turán, János Kincses, Andrew John Beveridge, András Recski, Van H. Vu, Lajos Szilassi, László Pyber, Gyula Y. Katona, Wolfgang Manfred Schmidt
פרסים והוקרה	פרס וולף במתמטיקה (1999); פרס סצ'ני (2008); פרס קיוטו למדעים בסיסיים (2010); פרס קיוטו (2010); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); פרס פולקרסון (2012); פרס ג'ון פון נוימן (2006); מדליית בראואר (1993); פרס קנות' (1999); פרס פוליה (1979); פרס גדל (2001); פרס פולקרסון (1982); פרס אבל (2021) ;
בן או בת זוג	Katalin Vesztergombi
	www.cs.elte.hu/~lovasz/
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום קומבינטוריקה

לסלו לובאס (בהונגרית: Lovász László; נולד ב-9 במרץ 1948 בבודפשט) הוא מתמטיקאי הונגרי, הידוע בעיקר בזכות עבודותיו בקומבינטוריקה, שעליהן קיבל את פרס וולף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה תלמיד תיכון זכה לובאס במדליית זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית (בשנים 1964, 1965 ו-1966). הוא סיים דוקטורט במתמטיקה בשנת 1970 באקדמיה ההונגרית למדעים, בהנחיית טיבור גאלאי. משנת 1990 שימש לובאס כפרופסור באוניברסיטת ייל והיה חבר במעבדות המחקר של מיקרוסופט עד שנת 2006. כיום הוא ראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בודפשט.

בשנת 1975, בעבודה משותפת עם המתמטיקאי פול ארדש, הוכיח לובאס את למת המקומיות של לובאס (lovász local lemma), שהוא משפט מרכזי בתורת ההסתברות.

בשנת 1982 זכה בפרס פולקרסון עם עמיתים נוספים.

בשנת 2001 זכה בפרס גדל על עבודה משותפת עם קבוצת מדעני מחשב שהובילה לפיתוח משפט ה-PCP.

בשנים 2007–2010 שימש לובאס כנשיא האיחוד המתמטי הבינלאומי (IMU). הוא קיבל את פרס בויאי בשנת 2007, ונבחר כחבר בחברה המדעית המלכותית השוודית. הוא זכה גם בחברות כבוד בחברה המתמטית של לונדון. בשנת 2010 זכה בפרס קיוטו על תרומתו למדעי המתמטיקה בתחום אלגוריתמי מיטוב בדידים^[1].

בשנת 2012 זכה בשנית בפרס פולקרסון.

בשנת 2021 זכה בפרס אבל (יחד עם אבי ויגדרזון)^[2].

מדיה וקבצים בנושא לסלו לובאס בוויקישיתוף

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022)