לעבנס-פראגן

לעבנס-פראגן (לֶבְּנְס-פְרָגְן; ביידיש: "שאלות חיים"), שהוגדר כ"ירחון סוציאליסטי לפוליטיקה, חברה ותרבות", היה דו-ירחון תרבותי יידי ישראלי, בעל זיקה ליוצאי תנועת הבונד ההיסטורית, שהופיע ממאי 1951 ועד אפריל 2014.
כתב-העת, פורסם בישראל בהוצאת ארגון "אַרבעטער-רינג" ("ברית העבודה"), שהוקם על ידי יוצאי תנועת הבונד שורדי שואה שעלו לישראל בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, ולאחר מכן עם גלי העזיבה מפולין הקומוניסטית.[1]
הוא נוסד במאי 1951 על ידי יששכר אוסקר אַרטוּסקי (אייכנבוים) (1903–1971). העורך האחראי הראשון היה בן-ציון ("בֶּנצְל") צָלֶבִיץ' (צאלעוויטש; 1883–1967), שעלה לארץ ישראל בשנת 1922.[1] לאחר מותו של ארטוסקי בנובמבר 1971 מונה לעורך העיתון יצחק לודן, אשר ערך אותו עד סגירתו באפריל 2014.[2]
גיליונות העיתון כללו בתחילה 16 עמודים, והוא יצא ב-9-10 גיליונות בשנה. החל משנת 1968 החל לצאת במתכונת דו-חודשית רציפה, 6 גיליונות בשנה של 24 עמודים ובהמשך 28 עמודים. העיתון עסק בשאלות פוליטיות, כלכליות וחברתיות בישראל ובעולם, מנקודת מבטם השמאלית של כותביו, רובם אנשי הבונד. העיתון פרסם גם יצירות ספרותיות ביידיש וכן ביקורת ספרות, תיאטרון ואומנות וסקירות על ספרי יידיש שיצאו בישראל ובעולם. עמודיו האחרונים של העיתון הוקדשו לתנועת הבונד העולמית ולמודעות אישיות. העיתון פרסם גיליונות מיוחדים לציון מרד גטו ורשה, יום השנה לרצח סופרי יידיש בברית המועצות ולרגל האחד במאי.[1] המוטו של העיתון בשנותיו האחרונות היה "טבול את העט במצפון לפני שאתה טובל אותו בדיו" ("טונק איין די פעדער אין געוויסן איידער דו טונקסט זי איין אין טינט").
עם השנים הלכו והתמעטו כותבי העיתון, בין היתר לאור הזדקנות הבונדאים הוותיקים ודעיכת תרבות היידיש החילונית בישראל ובעולם. במקביל פחתה תדירות יציאת העיתון (בכל אחת מהשנים 2012-2013 יצאו 4 גיליונות בלבד ובשנת 2014 רק הגיליון האחרון). סך הכל לאורך שנותיו פרסם העיתון 736 גיליונות.[1]
לעבנס-פראגן המוקדם בוורשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב העת הישראלי נקרא על שם עיתון בונדיסטי בשם זה אשר יצא לאור בוורשה בשנת 1912, ונסגר מיד לאחר גליונו הראשון על ידי השלטון הצארי - כשחלק מיוזמיו אף הוגלו לסיביר.[1] כתב העת חודש בשנת 1916 במהלך השליטה הגרמנית בוורשה בימי מלחמת העולם הראשונה, והפך ליומון בשנת 1918. לאחר המלחמה סבל מהתנכלות השלטונות וב-1920 נסגר בפקודת בית משפט פולני. בהמפשך פרסם הבונד הוורשאי עיתון אחר בשם פֿאָלקסצײַטונג (עיתון העם) עד 23 בספטמבר 1939, לאחר פלישת הצבא הגרמני. כותרת העיתון הישראלי שימרה את הצורה הטיפוגרפית של האותיות המקוריות של סמל לעבנס-פראגן הוורשאי.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפאל שטיינרט, 'אין אן אחריותפולער צייט: 30 יאר "לעבנס-פראגן"', לעבנס-פראגן 349–350 (1981), 7–8.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר העיתון (ביידיש)
- אלי ביתאן, א יידישע סוף: בתום 63 שנים נסגר עיתון תנועת הבונד, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2014
- לעבנס-פראגען באתר הספרייה הלאומית
- לעבנס-פראגען באתר עיתונות יהודית היסטורית (גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 לעבנס-פראגן באתר פרויקט עיתונות יהודית היסטורית
- ^ אלי ביתאן, א יידישע סוף: בתום 63 שנים נסגר עיתון תנועת הבונד, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2014