לעולם אל תתן לי ללכת (סרט, 2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לעולם אל תתן לי ללכת
Never Let Me Go
כרזת השקת הסרט בבריטניה
כרזת השקת הסרט בבריטניה
מבוסס על לעולם אל תתן לי ללכת מאת קאזואו אישיגורו
בימוי מארק רומנק
הופק בידי אנדרו מקדונלד
אלון רייך
תסריט אלכס גרלנד
עריכה בארני פילינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קארי מאליגן
קירה נייטלי
אנדרו גארפילד
סאלי הוקינס
שארלוט רמפלינג
מוזיקה רייצ'ל פורטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
חברת הפקה DNA Films, Film4 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרצ'לייט פיקצ'רס, נטפליקס, דיסני+ עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 בספטמבר 2010
משך הקרנה 103 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דיסטופי, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15 מיליון דולר
הכנסות 9,455,232 דולר
הכנסות באתר מוג'ו neverletmego
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לעולם אל תתן לי ללכת (באנגלית: Never Let Me Go) הוא סרט דרמה רומנטית משנת 2010 המציג היסטוריה חלופית ודיסטופית, אשר מבוסס על ספרו של קאזואו אישיגורו משנת 2005. הסרט בוים על ידי מארק רומנק, והתסריט נכתב על ידי אלכס גרלנד. "לעולם אל תתן לי ללכת" מציג היסטוריה חלופית אשר במרכזה עומדים קאת'י, רות' וטומי, אותם גילמו קארי מאליגן, קירה נייטלי ואנדרו גארפילד (בהתאמה). שלב הצילומים, אשר כלל מספר אתרי צילום, החל באפריל 2009 ונמשך מספר שבועות. "לעולם אל תתן לי ללכת" הופק על ידי חברות ההפקות DNA Films ו-Film4, ותקציבו עמד על כ-15 מיליון דולר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל עם כתוביות המופיעות על המסך, אשר מסבירות כי פריצת דרך רפואית בשנת 1952 האריכה את תוחלת החיים של בני האדם לכדי למעלה מ-100 שנים. העלילה מסופרת על ידי קאת'י ה. (קארי מאליגן) בת ה-28 כזיכרונות שהיא מעלה מפנימיית היילשאם בה למדה כשהייתה נערה, ומחייה הבוגרים לאחר שעזבה את הפנימייה. הסצנה הראשונה של הסרט מציגה את קאת'י כילדה צעירה (איזי מיקל-סמול), יחד עם חבריה טומי (צ'ארלי רואו) ורות' (אלה פורנל) בילדותם בהיילשאם בשנות השבעים המאוחרות. התלמידים בפנימייה מעודדים ליצור עבודות אומנות, כשהעבודות הטובות ביותר נשלחות ל"גלריה" המנוהלת על ידי אישה מסתורית המוכרת בכינוי "מאדאם" (נטלי ריצ'רד). יום אחד, מורה חדשה בשם מיס לוסי (סאלי הוקינס) מגלה להם את גורלם: הם נועדו להיות תורמי איברים כשיגיעו לגיל 18, ולאחר מכן הם ימותו. זמן קצר לאחר מכן, מיס לוסי מפוטרת על ידי מנהלת הפנימייה מיס אמילי (שארלוט רמפלינג) בעקבות גילוייה לתלמידים. בהמשך הסרט, קאת'י מתאהבת בטומי, אך הוא ורות' נכנסים למערכת יחסים ונשארים יחד לאורך כל תקופתם בהיילשאם.

במערכה השנייה, קאת'י (קארי מאליגן), רות' (קירה נייטלי) וטומי (אנדרו גארפילד), עכשיו כבני נוער, עוזבים את היילשאם ועוברים ל"קוטג'ים", הנמצאים בחווה בעיר. בחווה הם פוגשים תלמידים לשעבר מבתי ספר דומים לשלהם, ואנו מגלים שכולם בעצם שיבוטים. בנוסף, מגיעות אליהם שמועות לפיהן ניתן להשיג "דחייה" - דחייה מוגבלת בזמן של תרומת האיברים שלהם, המתאפשרת אך ורק לתלמידים המאוהבים אחד בשני, ובכך מוענק להם זמן נוסף לבלות יחד את שארית חייהם. עם זאת, השמועה אומרת שעל מנת לקבל את הדחייה המדוברת, התלמידים חייבים להוכיח שהם אכן מאוהבים. טומי מגיע למסקנה שהגלריה תוכל להוכיח אהבת אמת, כיוון שמגיעות לשם עבודות אשר חושפות את נבכי נשמתם של התלמידים. בינתיים, מערכת היחסים בין טומי לרות' הופכת מינית, והקנאה של קאת'י מפרקת את מערכת היחסים בינה לבין רות'. קאת'י הבודדה עוזבת את הקוטג'ים והופכת להיות "מטפלת" - היא תומכת ומלווה את תורמי האיברים במהלך התהליך הקשה של תרומת האיברים, ובתמורה היא מקבלת דחייה של הזמן בו היא צריכה לתרום את איבריה בעצמה. מערכת היחסים של טומי ורות' מסתיימת.

במערכה השלישית והאחרונה, 10 שנים מאוחר יותר, קאת'י עדיין עובדת כמטפלת. בעקבות כך, היא צופה בשיבוטים רבים גוססים ומתים בעקבות תרומת איבריהם. קאת'י, אשר לא ראתה את רות' או טומי מאז שהיו יחד בקוטג'ים, מגלה את רות' החלשה, לאחר שעברה כבר שתי תרומות. יחד הן מוצאות את טומי, אשר מתמודד עם התהליך טוב בהרבה מרות' ומתפקד היטב, והשלושה נוסעים לים. כשהם מגיעים ומתיישבים על החוף, רות' מתוודה בפני טומי וקאת'י שהיא לא באמת אהבה את טומי, ושהיא יצאה איתו רק כי חששה להיות לבד. היא אכולת רגשות אשם, ומחפשת דרך לעזור לחבריה לשעבר. היא מאמינה שהשמועות על הדחייה שזוגות יכולים להשיג נכונות, וחושפת בפני טומי וקאת'י את הכתובת של "מאדאם", מנהלת הגלריה, אשר רות' מאמינה שביכולתה להעניק את הדחייה לזוגות מאוהבים. היא מבקשת מקאת'י ומטומי, שעדיין מאוהבים, ללכת אל "מאדאם" ולנסות להשיג את הדחייה. רות' מתה על שולחן הניתוחים זמן קצר לאחר מכן.

קאת'י וטומי סוף כל סוף נכנסים למערכת יחסים יחד. טומי מסביר לקאת'י שהוא יצר עבודות אומנות בתקווה שהן יסייעו לו להשיג את הדחייה (כשהיה בהיילשאם טומי לא יצר עבודות אומנות, והוא חשש שהדבר ימנע ממנו לקבל את הדחייה). הוא וקאת'י נוסעים יחד לביתה של "מאדאם", אשר, מסתבר, מתגוררת עם המנהלת של היילשאם. השתיים מודיעות לטומי ולקאת'י בצער רב שהשמועה על הדחייה אינה נכונה, ושהעבודות של טומי לא יעזרו כלל. הן אף מסבירות שהמטרה של הגלריה הייתה לבדוק אם לשיבוטים יש נשמות. בדרכם חזרה של טומי וקאת'י, טומי חוטף התקף זעם כפי שהיה נוהג לחטוף בתקופתו בהיילשאם, בעוד קאת'י משלימה עם גורלה. הסרט מסתיים כשטומי מת על שולחן הניתוחים. קאת'י נשארת לבד, כשהיא יודעת שהתרומות שלה יחלו בחודש הבא. בעודה מהרהרת כיצד ילדותה נחרבה, היא תוהה האם גורלה באמת שונה מאלה שיקבלו את האיברים שלה: "אחרי הכל, כולנו מתים בסוף".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]