לדלג לתוכן

לצפון באהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"לצפון באהבה"
סינגל בביצוע יגאל בשן
מתוך האלבום "לצפון באהבה"
יצא לאור 1970
סוגה זמר עברי
שפה עברית
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה דודו ברק
לחן נורית הירש
עיבוד אלכס וייס
גרסאות כיסוי הופה היי, שרית חדד, אריק סיני, דפנה דקל, יהודה אליאס, אבי דור, אהרן פררה ושייגעצ

"לצפון באהבה" (ידוע גם כ"אלף שיר לצפון") הוא שיר משנת 1970, שאותו ביצע יגאל בשן. את השיר כתב דודו ברק, הלחינה נורית הירש ועיבד אלכס וייס[1].

יגאל בשן החל את פעילותו בצה"ל כסולן, ובתחילת דרכו הופיע לבדו במוצבים שונים. "לצפון באהבה" היה אחד השירים שבשן שר במסגרת זו. השיר נכלל באלבומו של הראשון של בשן, "לצפון באהבה", שיצא ב-1970 בעת שירותו הצבאי. לבקשתו צורף השיר ללהקת פיקוד הצפון, ובמסגרת תוכניתה "מהצפון באהבה" הקליט את השיר פעם נוספת, עם חברי הלהקה. השיר בביצועו של בשן צעד במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל בסוף שנת 1969. ב־20 באוקטובר 1969 הגיע לראש המצעד, ושהה שם ארבעה שבועות רצופים. גם במצעד השנתי תש"ל (1970) של התחנה זכה השיר להצלחה גדולה, ודורג במקום השלישי[2].

בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הפך השיר ל"המנון מלחמה" והושמע תדיר. בהמשך הופק אף ג'ינגל לשידורי המלחמה על רקע השיר, והוא זכה לגרסת כיסוי בביצוע שרית חדד. בתום המלחמה יצא לאור אלבום אוסף שירי מלחמה שזכה לשם "לצפון באהבה" בין השירים ניתן למצוא את שתי הגרסאות של השיר[3]. בשנת 2009 דורג השיר במקום ה-10 במצעד החיילות של רשת גימל[4].

הפזמון ”אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון, עד כינרת ועד לרמה, נזמר והשיר יעפיל לעמון, יהדהד עד מדבר השממה”. הוא בנוי מארבע שורות מחורזות (חרמון–רמה–עמון–שממה). הוא משלב דימויים גאוגרפיים ואמירה מטא־פואטית על עוצמת השירה. המקטע הראשון חוזר על מוטיבים גאוגרפיים מצפון הארץ: הגולן, החרמון, הכנרת והרמה. הסדר אינו בהכרח טופוגרפי, אך יוצר תחושת ריבוי ופריסה מרחבית. המקטע השני עובר לפעולה לשונית: "נזמר", ומכאן אל הפעלים "יעפיל" ו"יהדהד" – שניהם מבטאים תנועה והתפשטות של השיר, הן אנכית (יעפיל – מעלה) והן אופקית (יהדהד – לכל עבר). האזכורים "עמון" ו"מדבר השממה" מרחיבים את גבולות השפעת השיר מעבר לגבולות הגאוגרפיים של הצפון הישראלי, ומעניקים לו מימד לאומי ואף אזורי. הפזמון משלב בין תיאור לירי של נוף הארץ לבין תפיסה רומנטית של השירה כבעלת כוח להתפשט ולהשפיע. המבנה, הלשון והחריזה תורמים ליצירת טון הרואי ולאומי. הפזמון גם מבטא את הכוח של השיר עצמו, איך המילים והלחן יכולים "לעלות" ולהדהד לא רק בארץ ישראל, אלא אף מעבר לגבולות, עד לאזור עמון שבירדן, ולמדבר השומם שמעבר לכך. הוא מזמין את המאזין להתחבר לעוצמת הטבע וההיסטוריה של הצפון, ולהרגיש את הכוח של השירה שמחברת בין המקומות והאנשים.

גרסאות כיסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]