לקות למידה בלתי-מילולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לקות למידה בלתי-מילולית (noneverbal learning disabilities, בראשי תיבות: NVLD) היא לקות למידה התפתחותית נוירולוגית הכוללת מגוון לקויות אשר אינן פוגעות בהבעה המילולית של האדם אלא ביכולות הביצועיות ובדרך ההתנהלות שלו. כגון: הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעת קשב וריכוז ADD, ליקוי בכתיבה (קושי גרפומוטורי), ליקוי בהתארגנות וקשיים בתפקודים ניהוליים.

לקות זו מופיעה ב-DSM 5 כהפרעת תקשורת פרגמטית. היות והמופע חופף למופע בספקטרום האוטיסטי, למעט הרכיב ההתנהגותי (חזרתיות מצומצמת בהתנהגות ובתחומי הפעילות). ההפרעה מתבטאת בקשיים חברתיים מילוליים ולא מילוליים הבאים לידי ביטוי בהיבט התקשורתי. דוגמאות: ילדים שבמפגש הראשוני מאוד מרשימים בדיבורם הרהוט והבוגר, אולם בהמשך ניתן להבחין כי הם מדברים כך עם כולם באופן לא מובחן ולא מותאם, דוגמאות נוספות הן חוסר הבנה של הומור ומטפורות, קונקרטיזציה, וקושי בהבנת מסרים לא מפורשים ובדיבור בתורות וכו'.   

ROURKE ב- 1989 מגדיר את לקות הלמידה הלא מילולית כמכילה שלוש קבוצות של קשיים:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכי טיפול אפשריות כוללות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגי מיימן, הבנת לקויות למידה לא מילוליות, מדריך להורים ואנשי מקצוע, הוצאת אח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה ובנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.