לקות ראייה
 | |
| תחום |
רפואת עיניים  |
|---|---|
| סיווגים | |
| ICD-10 |
H54 |
| ICD-11 |
9D90 |
  | |
לקות ראייה (או ראייה ירודה) היא פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה הנובעת מפגיעה בעין או במערכת העצבים והשרירים הקשורים לעין.
ליקויי ראייה מולדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליקויי ראייה מולדים (Congenital Visual Impairments)[1] הם הפרעות או פגמים במערכת הראייה הקיימים כבר מרגע הלידה או מתפתחים בסמוך לה. ליקויים אלו נובעים מהתפתחות לא תקינה של העין, עצב הראייה או מרכזי העיבוד במוח במהלך ההיריון, או כתוצאה מפגיעה גנטית.[2]
סיווג הליקויים לפי מקור הפגיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמים גנטיים ותורשתיים: מוטציות העוברות בתורשה (כמו לבקנות עינית, רטיניטיס פיגמנטוזה או גלאוקומה מולדת).ליקוי חמור הוא תקלה בהתפתחות העובר הגורמת לעצירה בהתפתחות העין.(עיוורון מלידה)[3]
התפתחות עוברית לקויה: פגמים מבניים שנוצרים במהלך ההיריון (כמו "קולובומה" – חסר ברקמת העין, או "מיקרופתלמיה" – עין קטנה מהרגיל).[4]
זיהומים תוך-רחמיים: מחלות בהן נדבקת האם במהלך ההיריון ומשפיעות על העובר (כמו אדמת, CMV או טוקסופלזמוזיס).
פגות: סיבוכים הקשורים ללידה מוקדמת, שהנפוץ שבהם הוא ROP (רטינופתיה של פגים).
לקויי ראייה הנובעים ממבנה העין
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוורון צבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיוורון צבעים
שני סוגי קולטנים נמצאים ברשתית: קנים ומדוכות. בעוד הקנים קולטים אור, ללא הבחנה בצבע, המדוכות קולטות צבע לפי סוגיו, אדום, כחול, וירוק. מדוכות (Cones) שברשתית העין קיימים שלושה סוגים של קולטני צבע (פוטופיגמנטים), המאפשרים את הראייה הטריכרומטית (תלת-צבעית). כל סוג של מדוכה מכיל חלבון שונה הנקרא פוטופסין (Photopsin), הרגיש לאורך גל מסוים של אור: עוורון צבעים נגרם על-ידי היעדרות אחת או יותר מסוגי המדוכות.[5]
סוגי המדוכות והרגישות שלהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סוג המדוכה | שם טכני | אורך גל דומיננטי | צבע שיא הרגישות |
| S (Small) | כחולות | קצר (כ-420 ננומטר) | כחול |
| M (Medium) | ירוקות | בינוני (כ-530 ננומטר) | ירוק |
| L (Long) | אדומות | ארוך (כ-560 ננומטר) | צהוב-אדום |
שילוב של פעולת שלושת הסוגים, מאפשרת הבחנה בכל קשת (ספקטרום) הצבעים. לעיתים אחד משלושת הסוגים חסר או אינו מגיב, ולכן לא נבחין בין הצבעים, למשל בין ירוק לאדום או כחול לירוק.[6]
קוצר ראיה ורוחק ראיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התמונה הנקלטת דרך האישון, עוברת דרך העדשה ומרוכזת באזור מצומצם הנקרא "הכתם הצהוב" (הדיסק האופטי בתמונה) שברשתית. באזור זה מרוכזים מרבית הקולטנים, וריכוזם יורד מסביבו. לכן, כדי לקבל תמונה ברורה, מרכוז התמונה (הפוקוס) חייב להיות בנקודה זו. בעזרת שרירי העדשה (גוף ריסים בתמונה) מותאמת העדשה ליצירת פוקוס לפי המרחק, והקשתית לפי עוצמת האור. המבנה הכדורי של העין הוא אליפסי במידה מסוימת. ככל שהאליפסיות גדולה, המרחק בין הכתם הצהוב והעדשה יגדל. והפוקוס יתמקד בנקודה לפני מהדיסק האופטי., מצב זה גורם לקוצר ראייה,(Myopia)[7] ומחייב הוספת עדשה קעורה (מפזרת). ככל שהכדור העין כדורי (מתקצר) הפוקוס ימצא מעבר לנקודה והתמונה תהיה מטושטשת כאשר טווח הראיה קרוב.(רוחק ראייה (Hyperopia) ולכן יש להוסיף עדשה קמורה (מקרבת). פגם זה נפתר על-ידי שימוש במשקפיים או בעדשות מגע. כיום משתמשים גם בשיטות של החלפת העדשה התוך עינית או שיוף הקרנית. כך שהמוקד יתכנס לדיסק האופטי.[8]
עין עצלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עין עצלה נגרמת על - ידי מיקוד שונה של העיניים (בדרך כלל פזילה חזקה), או הפרעת ראייה אחרת של אחת העיניים. במקרה זה מתנוון החלק בהיפותלמוס המקושר לעין אחת והמח מתעלם מהתמונה המתקבלת מעין זו ומתרכז בתמונה המתקבלת מהעין השנייה בלבד. במצב זה נפגם חוש הראייה המרחבית, וכן הראייה לצד הנפגע. ההתעלמות גורמת לעיוורון של אותה העין.
פזילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פזילה (strabismus) נגרמת על ידי חוסר תיאום ביו שרירי העין, חולשה או התארכות שריר, כך שמעקב העין סוטה לצד המוחלש. כתוצאה מכך עשוי להגרם ניוון העין החלשה ויצירת עין עצלה. ניתן לתקן את הפגם על ידי קיצור שריר והסבת העין לכיוון הנכון. הזרקה של חומר משתק בריכוז נמוך לשריר העין או על-ידי תרגול (חסימת העין החזקה). חשוב לבצע טיפול בגיל הילדות כדי למנוע התפתחות של עיו עצלה.[9]
אסטיגמטיות (Astigmation)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטיגמטיות (ראיה מטושטשת) היא מצב שבו הקרנית איננה אחידה ויש בה שקעים או בליטות זעירים הגורמים להסטת התמונה בקטעים מסוימים של שדה הראיה. התיקון אפשרי בעזרת התאמת עדשות חיצוניות המתקנות את הסטייה, או החלקה של הקרנית[10]
קרטוקונוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרטוקונוס הוא פגם מלידה הגורם לעיוות גלגל העין לצורת קונוס. כתוצאה מכך הראייה משתבשת לתמונה לא ברורה.[11]
תסמונת העין היבשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תסמונת העין היבשה, היא לקות או סתימה של בלוטות הדמיעה. הקרנית היא איבר חי שאין בו כלי דם, שזקוק לנוזל הדמעות להספקת מטבולים, חמצן, הגנה מפני זיהום בקטריאלי וויראלי אנזימים ועוד. ייבוש הקרנית עשוי לגרום לפגיעה בשקיפות והתאבכות התמונה.[12]
לקויי ראייה הנובעים ממחלות או ניוון העין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרים רבים התופעה נפוצה בקרב מבוגרים הסובלים ממחלות עיניים האופייניות לגיל כמו: ניוון מקולרי גילי (AMD),ליקויים שמתפתחים במהלך השנים או ממחלות.
גלאוקומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלאוקומה, היא ניוון קולטני הראיה עקב היפרדות רשתית או רטינופטיה סוכרתית. הסימפטומים הם צימצום שדה הראיה וירידה הדרגתית בראיה עד לעיוורון. הקולטנים הנמצאים ברשתית, מוזנים על-יד רקמת הדמית(ראה תמונה), היפרדות הרשתית מהדמית תגרום לתמותת הקולטנים.[13]
התוצאה: ראייה ירודה פוגעת ביכולת לבצע פעולות פשוטות ויומיומיות כמו קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה, עבודה מול מחשב, זיהוי אנשים ועוד – כל אלו הופכות לפעולות מורכבות לביצוע, לעיתים אף בלתי אפשריות,
הטיפול: טיפול בגלאוקומה בשלבים המוקדמים, נעשה על-ידי צריבת האזור הפגוע בלייזר הגורם להלחמת הרישתית לדמית. בשלב מאוחר הסיוע למתמודדים עמה מתמקד בעיקר ברובד השיקומי. במקביל, לעיתים ניתן לסייע על ידי התאמת עזרי ראייה אופטיים ואלקטרוניים בהתאמה אישית, שנעשית על ידי אופטומטריסט מומחה לשיקום ראייה ירודה.[14]
קטארקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קָטָרָקְט (בעברית: יָרוֹד, במקורות גם תְּבַלּוּל, חֲוַרְוַר או חֲוְרוּר) היא מחלה של העין המתבטאת בעכירות של עדשת העין וכיסוי העדשה בשכבה אטומה לאור, הגורמת לעוורון.[15]
פוטוקרטיטיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוטוקרטיטיס היא דלקת קרנית העין כתוצאה מחשיפה לקרינת אור מסוג על-סגול B (UVB). זוהי למעשה כווייה של הקרנית שהיא החלק השקוף על גלגל העין. נקראת גם הבזקי הרתכים (welder's flash) או עיוורון שלג (snow blindness). יכול להיגרם כתוצאה מהשתקפות חזקה של אור השמש על גבי מים צלולים, שלג, זכוכיות, בעת ליקוי חמה וכן מכל מקור מלאכותי של קרינת UVB, כגון מיטות שיזוף, רתכות, נורות הלוגן, הבזקים של מצלמות וכדומה.[16]
לחץ תוך עיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחץ תוך-עיני, או Intraocular pressure, הוא לחץ הנוזל הממלא את החלל בעין, בין העדשה לרשתית. לחץ מוגבר גורם לנזק לרשתית, ועלול לגרום לגלאוקומה.לעיתים נוצרים גבישים זעירים בנוזל הגורמים לצלליות השדה הראיה.[17]
רטיניטיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]רטיניטיס, היא ניוון של הרשתית. ניוון זה יכול להגרם מכמה סיביות שהעיקרית היא פיגמנטוזה.
רטיניטיס פיגמנטוזה היא מחלה תורשתית הגורמת לניוון של עצבי הראייה ברשתית. הגנגליונים הזעירים הקשורים למדוכות ולקנים מתנוונים ויוצרים פיגמנט כהה על הרשתית. תופעות של ניוון או מוות של תאי העצב או הקולטנים יכול להגרם גם מצריבת הרשתית על-ידי אור חזק מידי (למשל הבזקים של ריתוך, או מבט ישיר לשמש), דלקת בחלל העין ן. או כתהליך ניווני הנובע מהזדקנות.[18]
הגדרת לקות ראייה במערכת הבריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרת עיוורון בישראל (וכן באירופה) רלוונטית גם עבור אנשים בעלי לקות ראייה קשה, ולא רק במקרים של עיוורון מוחלט. החוק מגדיר מה חדות הראייה המאובחנת כדי שלקויי ראייה יוגדרו כעיוורים, והיא עומדת על 3/60. הגדרה שלישית לעיוורון היא צמצום שדה הראיה כך שזווית הראייה המרבית אינה עולה על 20° בעין הבריאה יותר. בשלושת המצבים מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.[19]
קשיי תפקוד וסימפטומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקות ראייה יכולה להתבטא בקושי באחד או יותר מהתפקודים הבאים:
- חדות הראייה.
- בשדה ראייה מצומצם.
- קושי משמעותי בראיית לילה או בראייה כאשר יש אור חזק.
- בעיות בשרירי העיניים כגון רטט מוגזם שמקשה למקד את המבט בנקודה הרצויה.
- קושי משמעותי בתפישה ופענוח של התמונה הנראית; בעיות כמו קושי בהבדל בין הדמות לבין הרקע. יש להבדיל בין בעיות תפישה לבין בעיות קוגניטיביות (כמו דיסלקסיה). האחרונות אינן מוגדרות כלקות ראייה.
סימפטומים שעשוים להיות נלווים ללקות ראייה:
- גירויים או כאבים כרוניים בעיניים ובאזורם.
- קושי בראיית צבעים. אולם, לקות המתבטאת רק בקושי בהבדלה בין צבעים (עיוורון צבעים) אינה נחשבות ל-"לקות ראייה" אלא למגבלה קלה בראייה.
- סימפטומים צורניים - עיניו של בעל לקות הראייה עשויות להיראות לצופה מן הצד כבעלות צורה או צבע פגומים.
- כאבי ראש.
סיבות להתפתחות לקות ראייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת ראייתו של האדם משוכללת ביחס למרבית היונקים והיא מן המורכבות שבמערכות הגוף האנושי. בשל מורכבותה זו של המערכת, מספר הקלקולים האפשריים בה קשה למנייה. על כן יש לדבר על קלקולים אלה בהכללות. ההכללה הראשונה היא על פי הנזק התפקודי (למשל נזק לחדות הראייה או צמצום תחום הראייה). החלוקה השנייה היא על פי חלק המערכת שהתקלקל. ניתן לחלק את חלקיה של מערכת הראייה לשלוש קבוצות:
- שרירים המניעים חלקים מהעין (דוגמאות לבעיות בשל פגם בחלקי מערכת אלה: רטט מוגזם, קושי בהפעלת כוח על העדשה להגעה למיקוד, פזילה).
- עצבים כמו עצבי הרשתית ועצב הראייה (דוגמה לבעיה: דלטוניזם, הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון צבעים, נזקי סוכרת לעצב הראייה).
- אחרים, כגון הקשתית או עדשת העין (דוגמאות לבעיות: רטינה פיגמנטוזיס, קטרקט).
לקויות הראייה גם לפי נסיבות רכישתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקויות ראייה מולדות בשל פגם תורשתי (למשל חוסר פיגמנט בקשתית בשל לבקנות).
לקויות ראייה המתפרצות בגיל מאוחר ונגרמות ישירות מפגם תורשתי (למשל ניוון מקולרי; ניוון רשתית – שהיא הסיבה השכיחה ביותר ללקויות ראייה או רטינה פגמנטוזיס).
לקויות ראייה המתפרצות בגיל מאוחר ונגרמות כנזק שניוני למחלה שיש בה גורם תורשתי (למשל נזקי סוכרת ומחלות כלי דם).
לקויות ראייה כתוצאה ממחלות זיהומיות.
נזקי גידולים בעיניים בעידוד קרינה או גידולים בראש המעיקים על עצב הראייה.
הרעלות (כגון הרעלת מתנול).
לקויות ראייה כתוצאה מחבלה (טראומה) גופנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פגיעה בעיניים או בעצב הראייה מחפץ קשיח (כולל רסיסי פיצוץ).
- נזקי קרינה: חשיפה במקום עבודה, חשיפה ממושכת לשמש, אי הרכבת משקפי שמש, אי הרכבת משקפי מתאימים בעת ליקוי חמה, צפייה ממושכת בטלוויזיה, שימוש ממושך במחשבים, בטאבלטים ובטלפון סלולרי.
- קטרקט שאינו מולד, וכוויות קרינה אולטרה סגולה ברשתית.
- נזקי עקת חמצון באינקובאטור שבפגייה.
- מצוקה נפשית (תחום ראייה צר עשוי להיות תסמין של מחלת תחום הפרעות החרדה).
מחלות הפוגעות בראייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלות שונות הפוגעות באזורים שונים בעין: רוב המחלות פוגעות ברשתית העין האחראית על קליטת האור. הרשתית מחוברת לעצב הראייה המתרגם את האור לאותות חשמליים המועברים למוח ושם מתבצע הפענוח של מה שראינו. פגיעה ברשתית מביאה לכך כי האור לא מתורגם כראוי לאותות חשמליים המועברים למוח וכך התמונה המתקבלת אינה מפוענחת נכונה. דוגמאות לפגיעות שכיחות ברשתית הן: ROP הפרעה המתפתחת אצל פגים בעקבות חוסר חמצן ברשתית. ניוון הרשתית או ניוון מרכז הראייה AMD - Age Related Macular Degeneration)) סיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חדה בקרב אנשים בני 50 ומעלה בעולם המערבי (רואים אחרת, 2011), סוכרת רטינופטית (נזק לרשתית העין הנובע מדימום, הצטברות נוזלים והתרחבות כלי הדם). RP - קבוצת מחלות עיניים תורשתיות הפוגעות ברשתית. ממחלה גנטית נדירה בשם "אנארדיה" (ANARIDIA), הגורמת לפגיעה חמורה או להרס הקשתית (הקשתית מווסתת את כמות האור הנכנסת לעין, זהו החלק הצבעוני של העין אשר במרכזו האישון) (עין בעין, 2011). גלאוקומה (ברקית - קבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראייה) סיבה שכיחה לליקוי ראייה עד עיוורון (עצב הראייה - אגודת סיבים עצביים ברשתית העין המוליכים מידע עצבי אל המוח), ניוון עצב הראייה (בן-שושן, א'; דליות, ד', 2009). מיופיה ניוונית (קוצר ראייה למרחק הנובע מעין גדולה יחסית ולכן התמונה אינה נופלת באופן חד על הרשתית). סיבה נוספת היכולה לגרום לעיוורון או לראייה ירודה היא הקטרקט. משמעות הקטרקט היא שעדשת העין (שכבה שקופה מעל העין) נעשית עכורה עם השנים כתוצאה מחבלה, מחלה או גורם מולד וגורמת לטשטוש בראייה. ב כ-60 מדינות עולם שלישי הקטרקט מגיע עד כדי עיוורון והוא הגורם השכיח (הניתן לטיפול) ביותר לעיוורון (עיניים, 2011). פגיעות באזורי המוח האחראים על תנועת העיניים תגרום לראייה כפולה. המרכזים במוח האחראים על תנועות גלגלי העיניים מצויים בגזע המוח - אזור בתחתית המוח, אשר בו מצויים גרעיני העצבים המעצבבים את השרירים המניעים את העיניים וכן המסלולים הנוירונלים המקשרים ביניהם. לפיכך, כל מחלה שתפגע בגזע המוח עלולה לגרום להיווצרות ראייה כפולה.
קשיי תפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי שאדם חסר לקות יוכל להבין את קשיי התפקוד, של האדם לקוי הראייה, לא די לו, לחסר הלקות, לנסות ולעשות פעולה זו או אחרת בעיניים עצומות. מעבר לעובדה, שהתעסקות עם דבר מה מוכר, בעצימת עיניים אינה מדמה מצב של התעסקות עם דבר מה, שלא ראינו אותו מימנו, המצב הזה גם אינו מדמה את אופן החשיבה והתפישה של האדם לקוי הראייה. לקות ראייה פוגעת בהתפתחות התפיסה החזותית והפעולות הקוגניטיביות הקשורות בה ועבור אדם שרכש את הלקות בגיל מאוחר, הלקות מפריעה לשמירה על כושר המחשבה והתפישה הוויזואליות. זאת ועוד, אדם חסר לקות, שעוצם עיניים, אינו מתורגל בטיפול בחפצים שהוא אינו רואה והוא גם לא פיתח מנגנוני פיצוי לקושי בראייה, כמו שיפור בתפישה הקולית.
העוסקים בריפוי בעיסוק ובנגישות נוהגים לחלק את תחומי החיים לארבעה תחומים: למידה (כולל חינוך פורמלי), עבודה, טיפול עצמי ופעילויות פנאי. לאנשים עם לקות ראייה יש מגבלות לשילוב בכל ארבעת התחומי החיים האלה. על חלק מהמגבלות האדם מוגבל הראייה יכול להתגבר בעזרת סידורי נגישות (למשל, קריאת שעון מחוגים פתוח למישוש). חלק אחר של הבעיות הן רק בהכרות הראשונית עם התחום והאדם בעל הראייה המוגבלת יכול להתגבר בעזרת סדנת הכרות (למשל, סדנה להכרת המחשב הנגיש). אולם, ישנן פעילויות חיים מרכזיות שטרם נמצאה דרך לשלב בהם אנשים עם לקות ראייה חמורה (לדוגמה, צפייה בסרטי קולנוע).
הציבור לקויי הראייה סובל גם מדעות קדומות. לכן, למשל, למרות כל ההתקדמות בתחום הנגישות, האבטלה בקרב ציבור זה עדיין גבוהה מאוד ביחס לאבטלה בקרב קבוצות נכים אחרות.
רווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרבית מדינות העולם, עיוורים ולקויי ראייה הם אחת מקבוצות הנכים המצליחות לגייס הכי הרבה תקציבי רווחה ושיקום ממוסדות המדינה ומתורמים פרטיים. הציבור לקויי הראייה גם מאורגן היטב, ביחס לקבוצות אחרות, לסיוע פנים קהילתי ולייצוג הקהילה בפני גורמי חוץ. על פי התקן של משרד העבודה והרווחה, לקות ראייה קשה במיוחד מקנה לסובל ממנה זכויות של עיוור גם אם אין לו עיוורון מוחלט.
מסגרות חינוך משולבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל ישנם כיום 2500 ילדים לקויי ראייה ועיוורים מגיל 3-21[20]. 1200 מתוכם משולבים במסגרות החינוך הרגילות; לתלמידים אלה אין מוגבלות משמעותית נוספת ללקות הראייה. עבור 1300 התלמידים האחרים, הוכרה מוגבלות משמעותית נוספת ללקות הראייה בוועדות ההשמה, והם מצויים במסגרות החינוך המיוחד.
בגיל הרך המטרה היא להכין את הילדים ולתת להם את הכלים והרגלי עבודה למעבר לגן חובה[21]. בגילאי בית הספר, התלמידים המשתלבים נדרשים לתפקוד ולמידה כשאר התלמידים כאשר נעשות התאמות הנחוצות במצב בו יש קושי בראייה (הגדלות כתב בחומרי הלימוד, הקלטות שיעורים, מבחנים מותאמים ועוד)[22][23]. העיקרון המנחה את שילוב התלמידים כיום במסגרות רגילות נובע מתוך הגישה שיעד החינוך המיוחד אינו רק מתן המיומנויות והכלים לתלמיד עם מוגבלות להתמודד עם המגבלה, אלא גם מתן האפשרויות בלמידה ובהתפתחות שיאפשרו לתלמיד למצות עצמו גם בלא קשר לבעיית הראייה שלו[20].
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפולים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול רפואי בא אחרי אבחון רפואי-אופטומטרי הכולל גם בירור ההיסטוריה של הלקות או המחלה בפרט ובמשפחתו. האבחון עשוי לכלול גם בדיקה של היסטוריית התורשה במשפחה ובדיקה של חומר גנטי.
ההתערבות הרפואית יכולה להיות בייעוץ לאורח חיים בריא, בתרופות, בניתוח או בהפנייה לאנשי מקצוע פרא רפואיים כמו אופטומטריסטים וספקי טכנולוגיה מסייעת.
טיפולים כירורגים: לבעיות בהיפרדות הרשתית טיפולים המאפשרים ניתוחים זעירים בעין בעזרת מיקרו אנדוסקופ ומסך צפייה ניתוחי, טיפולי לייזר (וינברגר, 2008). הטיפול בקטרקט הוא ניתוח אשר בו מחליפים את עדשת העין המקורית בעדשת עין מלאכותית בעזרת הרדמה מקומית (לוינגר, 2011). טיפול אשר נוסה על מספר בני אדם - השתלת שבב מתחת לרשתית היכול לקלוט את קולטני האור ולשלוח אותם כמסרים/ אותות חשמליים למוח וכך הראייה משתפרת וברורה (בלפר, 2010).
טיפול תרופתי: טיפול לגלאוקומה בעזרת כדורים המסייעים להורדת הלחץ התוך עיני (מקום, 2011, קורץ, ש, 2008). למחלת ניוון מרכז הראייה נמצאה התרופה Avastin, המעכבת צמיחה של כלי דם חדשים מתחת לשדה הראייה[21].
טיפולים פסיכולוגים ורב מקצועיים (בעיקר לתינוקות המתנסים בהתנסויות הנרכשות אצלם לא דרך הראייה כמו אנשים עם ראייה תקינה אלא בדרכים אחרות): פיזיותרפיה - עוזר לתינוק להתנועע במרחב ולפתח מוטוריקה; ריפוי בעיסוק - התנסות נכונה בחוויות תחושתיות, תנועתיות וניתוח סכמת גוף; קלינאי תקשורת - עבודה עם הילד על פיתוח התקשורת המילולית והבלתי מילולית (מקום, 2011).
טיפולים אופטומטריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגישות וטכנולוגיה מסייעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיוע אישי (אדם שמקריא חומר כתוב או הולך יד ביד עם בעל לקות הראייה כדי לעזור לו להתמצא).
- כלב נחייה המסייע בהתמצאות בסביבה הפיזית ובניידות מהירה בה.
- סדנאות התמצאות לתחומים בהם האדם מוגבל הראייה יכול להסתדר בעצמו אך אינו יכול ללמוד בכוחות עצמו כיצד להסתדר בהם. דוגמה: סדנה להכרת המחשב הנגיש לעיוורים.
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על מישוש - אמצעים המנגישים את הסביבה תוך הסתמכות על חוש המישוש:
- מקל חישה.
- הוספת סימני חישה לרצפות בנייני ציבור ולמדרכות (ראו נגישות המרחב הציבורי לאנשים עם הפרעות ראייה).
- טכנולוגיית כתב ברייל אשר באמצעותו הם קוראים, כותבים ומתקשרים עם הסביבה. לכתב הברייל יש 64 סימנים נקודות ואותיות מתמטיות שונות, צג ברייל ועכבר מישושי (זלטמן, 2004). בעזרת מישוש הסימנים הם יכולים לקרוא ולהיות חלק רגיל בחברה (קדמון, 1976 - 1977).
- שעון מחוגים פתוח למישוש
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על שמיעה:
- הקראה ממוחשבת של חומר מודפס ותמלילים המצויים כבר במחשב.
- הוספת פונקציות משוב קולי למכשור מתחומים שונים, כגון שעונים מדברים, משוב קולי לתוכנות ה-אייפון, משוב קולי לכל פעולה ופעולה במחשב, משוב קולי לרובה אוויר בירי ספורטיבי.
- ספריות של ספרים מוקלטים (כגון הספרייה המרכזית לעיוורים כבדי ראייה ומוגבלים).
- עזרים טכנולוגים המזהים טקסטים כדומת מכשיר אורקם.
- טכנולוגיה מסייעת הנשענת על שרידי הראייה:
- טלסקופים - פתרון שפותח בארצות הברית לבעיות של ראייה ירודה ומסייע להגדלה למרחק, הטלסקופים בנויים מצירוף של עדשות משוכללות הפועלות על עקרון מכני שונה מעדשות רגילות, וחלקם אף מורכבים על משקפיים.
- משקפי ראייה מגדילים - יוצרים אפקט משמעותי יותר ממשקפיים רגילים ובזמן השימוש בהם יש צורך להחזיק את חומר הקריאה קרוב מאוד לעין על מנת למקד את הראייה.
- עדשות נייחות מגדילות - עדשה המונחת על חומר הקריאה הכוללת גם מקור אור לקורא.
- עדשות יד מגדילות (זכוכית מגדלת) - מאפשרת להחזיק את חומר הקריאה במרחק נורמלי וכוללת מקור אור לקורא.
- זכוכית המגדלת אשר מגדילה את הכתוב פי 40.
- מוצרים לטלוויזיה במעגל סגור - עדשה ה"מתלבשת" על מסך הטלוויזיה ויוצרת דמות מוגדלת על המסך, יש אפשרות לשינוי עוצמת ההגדלה והקונטרסט. עדשה דומה ניתן להתקין על צג מחשב. שילוב של הגדלת הגופן במחשב, הקטנת הרזולוציה והעדשה, מאפשר גם לבעלי ראייה ירודה להשתמש במחשב.
- סורק ומניפולציה ממוחשבת על החומר הכתוב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקות ראייה בוויקי מופת
- הפיקוח הארצי על חינוך תלמידים עיוורים ולקויי ראייה משרד החינוך
- לקות ראייה קורטיקלית
- ארז גרטי, בעיות ראייה ומשקפיים, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- עיוורים ולקויי ראייה, באתר כל זכות
- נגישות ישראל - אתרי לקויי ראייה ועיוורים. אתר נגישות ישראל
- יום המודעות לקהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל, בפורטל עובדי ההוראה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Elisa Fazzi, Sabrina Giovanna Signorini, Stefania Maria Bova, Roberta La Piana, Paola Ondei, Chiara Bertone, Walter Misefari, Paolo Emilio Bianchi, Spectrum of Visual Disorders in Children With Cerebral Visual Impairment, Journal of Child Neurology 22, 2007-03-01, עמ' 294–301 doi: 10.1177/08830738070220030801
- ↑ Els Ortibus, Elisa Fazzi, Naomi Dale, Cerebral Visual Impairment and Clinical Assessment: The European Perspective, Seminars in Pediatric Neurology, Cortical Visual Impairment 31, 2019-10-01, עמ' 15–24 doi: 10.1016/j.spen.2019.05.004
- ↑ Qingjiong Zhang, Retinitis Pigmentosa: Progress and Perspective, Asia-Pacific Journal of Ophthalmology 5, 2016-07-01, עמ' 265–271 doi: 10.1097/APO.0000000000000227
- ↑ Simon E. Skalickyet et al/, Microphthalmia, Anophthalmia, and Coloboma and Associated Ocular and Systemic Features, JAMA Ophthalmol.1517-1524. 10.1001/jamaophthalmol.2013.5305 131(12):, 2013;, עמ' 1517-1524
- ↑ Sam Stuart, Mechanisms of Colour Discrimination: Proceedings of an International Symposium on the Fundamental Mechanisms of the Chromatic Discrimination in Animals and Man Held in Paris at the Collège de France, 25–29 July 1958, Elsevier, 2013-10-22, ISBN 978-1-4832-2326-1. (באנגלית)
- ↑ Charles Spielberger, Encyclopedia of Applied Psychology color blidness :, Academic Press, 2004-09-02, ISBN 978-0-12-657410-4. (באנגלית)
- ↑ Paul N. Baird, Seang-Mei Saw, Carla Lanca, Jeremy A. Guggenheim, Earl L. Smith III, Xiangtian Zhou, Kyoko-Ohno Matsui, Pei-Chang Wu, Padmaja Sankaridurg, Audrey Chia, Mohamad Rosman, Ecosse L. Lamoureux, Ryan Man, Mingguang He, Myopia, Nature Reviews Disease Primers 6, 2020-12-17, עמ' 99 doi: 10.1038/s41572-020-00231-4
- ↑ Leslie Hyman, Myopic and Hyperopic Refractive Error in Adults: An Overview, Ophthalmic Epidemiology 14, 2007-01, עמ' 192–197 doi: 10.1080/09286580701535517
- ↑ Eugene M. Helveston, Understanding, detecting, and managing strabismus, Community Eye Health 23, 2010-03, עמ' 12–14
- ↑ E. J. Naylor, Astigmatic difference in refractive errors, The British Journal of Ophthalmology 52, 1968-05, עמ' 422–425 doi: 10.1136/bjo.52.5.422
- ↑ tWHAT IS KERATOCONUS?, www.nkcf.org
- ↑ Scot E. Moss, Prevalence of and Risk Factors for Dry Eye Syndrome, Archives of Ophthalmology 118, 2000-09-01, עמ' 1264 doi: 10.1001/archopht.118.9.1264
- ↑ Charles W. McMonnies, Glaucoma history and risk factors, Journal of Optometry 10, 2017-04-01, עמ' 71–78 doi: 10.1016/j.optom.2016.02.003
- ↑ Blindness and vision impairment, World Health Organization, 10/08/2023
- ↑ Dennis Lam, Srinivas K. Rao, Vineet Ratra, Yizhi Liu, Paul Mitchell, Jonathan King, Marie-José Tassignon, Jost Jonas, Chi P. Pang, David F. Chang, Cataract, Nature Reviews Disease Primers 1, 2015-06-11, עמ' 15014 doi: 10.1038/nrdp.2015.14
- ↑ Sage Journals: Discover world-class research, Sage Journals (באנגלית)
- ↑ Ryan Machiele, Mahsaw Motlagh, Marco Zeppieri, Bhupendra C. Patel, Intraocular Pressure, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2026
- ↑ Roberta A. Pagon, Retinitis pigmentosa, Survey of Ophthalmology 33, 1988-11-01, עמ' 137–177 doi: 10.1016/0039-6257(88)90085-9
- ↑ עיוורים ולקויי ראייה, באתר www.molsa.gov.il
- 1 2 הס, א' (2011). "ראייה שונה בשילוב: פוטנציאל הצמיחה של תלמידים לקויי ראייה משתלבים", בתוך: ג' אבישר, י' לייזר וש' רייטר (עורכים). שילובים מערכות חינוך וחברה. חיפה: "אחוה הוצאה לאור". 87 - 110.
- 1 2 קדמון, ח. (1989) סוגיות בחינוך המיוחד, יחידה 7: עיוורון ולקות ראייה, האונ' הפתוחה
- ↑ הס, א' (2007א). השתלבות תלמידים לקויי ראייה – מחקר איכותני. סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום, 22, (2), 50-35
- ↑ הס, א' (2007ב). השתלבות תלמידים לקויי ראייה – מחקר כמותי. סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום, 22, (2), 17-33.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.