לקיחת החוק לידיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לקיחת החוק לידיים הוא ביטוי סלנג המתאר מצב בו אנשים נעדרי סמכויות אכיפה מטעם השלטון עושים פעולות שיש בהן פגיעה באחרים או ברכושם, כנקמה פרטית או כדי להעניש מי שנתפשים בעיניהם כעבריינים.

מצבים בהם מערכת אכיפת החוק אינה קיימת, אינה יעילה או שמדיניותה אינה עולה בקנה אחד עם שאיפותיהם של קבוצות או של בודדים, עלולים לעורר תסיסה ותרעומת ציבורית; אלו מצידן עלולות להוביל את אותם גורמים בציבור ליטול את החוק לידיהם כברירת מחדל, כדי להגשים את אידאל הצדק כפי שהוא נתפס בעיניהם. ניסיונות לנטילת החוק לידיים הובילו לעתים להתגבשותן של תנועות מהפכניות, שהציבו לעצמן מטרות רחבות יותר של דאגה לצדק חברתי, או למיסודם של ארגונים שונים, ששמו לעצמם למטרה לשמש תחליף למערכות החוק שכשלו - על פי תפישתם - בביצוע תפקידן. כזו הייתה המאפיה הסיציליאנית בראשית דרכה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוטיב הכללי של אכיפת החוק או אמות מידה צודקות שלא באמצעות מערכות החוק המקובלות עומד במרכזן של יצירות ספרותיות נודעות דוגמת "מיכאל קולהאס", "הרוזן ממונטה כריסטו", או סרטי קולנוע דוגמת "משאלת מוות" וסרטי ההמשך שנוצרו בעקבות הצלחתו.גם סדרות טלוויזיה דוגמת דקסטר עוסקות בלקיחת החוק לידיים. היעדרה או כישלונה של מערכת החוק במערב הישן של אמריקה יצרה את הרקע להופעת המערבונים, וחלקם מבוססים על מוטיב לקיחת החוק לידיים או מאבקם של אנשי חוק במי שרוצים לקחת את החוק לידיים ולבצע מעשה לינץ'. גם הסרט "הארי המזוהם" וסרטי ההמשך שלו עוסקים באספקטים שונים של לקיחת החוק לידיים, במקרים אלה על ידי שוטרים הפועלים מתוך מערכת האכיפה, אך לא בהתאם לציוויים שלה.

ענישה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט לרוב מונה את לקיחת החוק לידיים כסיבה להחמיר עם הנאשם‏[1]. במקרה בו בית משפט מחוזי הקל בעונשו של נאשם היכה אדם שזרק עליו אבנים מכיוון שהנפגע "לא היה עובר אורח תמים", החמיר בית המשפט העליון בעונש ובין השאר כתב השופט אהרן ברק: "המשיב עשה דין לעצמו, ופגע בחשוד שהיה נתון למשמורת המשטרה. זוהי נטילת החוק לידיים, שאינה אלא התעמרות בחוק, זלזול בחוק והתעלמות ממנו. מי שנוטל את החוק לידיו נוטל לעצמו את הכוח – ללא זכות – להפר את החוק"‏[2]. בהתייחס לנקמת דם קבע בית המשפט העליון: "כידוע, נקמת דם אינה מהווה שיקול לקולה; והגיעה העת להחדיר זאת להכרתם של כל הנוגעים בדבר"‏[3].

עם זאת, השופטים בישראל התלבטו באיזון הנכון בענישה של נאשמים על עבירות של פגיעה במי שפגע בהם או בקרוביהם. במקרה של כרמלה בוחבוט שהרגה את בעלה לאחר שסבלה מהתעללותו במשך שנים רבות בקשו השופטים להקל בדינה אך מנגד ציינו‏[4]:

"אין לקפד את פתיל חייו של אדם, גם אם זה איבד צלם אנוש בהתנהגותו הבלתי אנושית. גם עבריין אלים ונתעב זכאי לכך שעונשו ייקבע בבית-משפט ורק בבית-משפט. גזר דיננו חייב לשקף את הנורמה האוסרת על קורבן של עבירה למצות בעצמו את הדין עם מי שפגע בו, אפילו הייתה הפגיעה קשה וממושכת"... חייבים אנו לצערנו להיות ערים לכך כי מצויות במדינתנו נשים רבות ומצויים ילדים רבים, המכונים "נשים מוכות" ו"ילדים מוכים". מדי שבוע מובאים לפנינו מקרים מזעזעים של התעללות בעלים בנשותיהם והורים בילדיהם. אסור בהחלט לעורר את הרושם אצל קורבנות של אלימות כזו, כי ניתן למצוא פתרון פשוט ואלים למצוקתם על ידי שייקחו את החוק לידיהם ויפגעו במי שגורם לצרותיהם. אין להתעלם מהסכנה כי עונש קל מידי על מעשה כזה, ולא כל שכן על עבירה של קטילת אדם, עלול לעורר מחשבה כזו אצל קורבן זה או אחר של אלימות מתמדת. את זאת מחובתנו למנוע."

במקרהו של דוד מזרחי שדרס מחבל שדקר את אשתו אך לא גרם לו לפגיעה ממשית נחלקו השופטים לגבי העונש הראוי. השופט בן ציון גרינברגר, שפסק בדעת הרוב המקל, הביע את ההתלבטות במילים‏[5]:

"מחובתו של בית המשפט למנוע את האפשרות שעונש קל מדי עלול לעורר בציבור את המחשבה שקורבן עבירה יכול "לקחת את החוק לידיים". מאידך גיסא, נסיבותיו הספציפיות של המקרה הן כה חריגות באופיין וכה אינהרנטיות לקביעת העונש, עד כי לדעתי הן המכריעות את הכף."

לעומתו כתב בפסק דינו השופט צבי סגל:

ברי לנו כי מטבע הדברים ארכיון החיים של הנאשם זעק בגין המציאות הנוראית אליה נקלע ...עם זאת, כשבאים אנו לדון בעובי קורתה של הענישה ההולמת מקרה זה, אין ספק שעלינו לדאוג, בין השאר, גם לעקירתו של נוהג של עשיית דין עצמית בניגוד לחוק."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל ע"פ 10601/08
  2. ^ ע"פ 4884/92
  3. ^ ע"פ 6563/96
  4. ^ דברי בית המשפט המחוזי כפי שצוטטו בערעור: ערעור פלילי מס' 6353/94, כרמלה בוחבוט נגד מדינת ישראל
  5. ^ תפ"ח 40044-01-11 מדינת ישראל נגד מזרחי
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.