לשון-כלב כרתית
 לשון-כלב כרתית | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | זיפנאים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | לשון-כלב |
| מין: | לשון-כלב כרתית |
| שם מדעי | |
 Cynoglossum creticumמילר | |
 | |
לְשׁוֹן-כֶּלֶב כְּרֵתִית (שם מדעי: Cynoglossum creticum) היא צמח עשבוני דו-שנתי או רב-שנתי קצר-חיים ממשפחת הזיפניים.[1][2] פרחיה תכולים ומעורקים ברשת עורקים צבעוניים. בישראל, מלבדה, גדל עוד מין אחד נדיר של הסוג – לשון-כלב הררית (Cynoglossum levanticum), בחרמון הגבוה, שפרחיו אדומים וללא רשת עורקים צבעוניים.[3][4] הסוג לשון-כלב כולל כ-84 מינים הנפוצים בעולם הישן.[5] הצמח גדל בפרטים בודדים, מפוזר בשטחים עשבוניים פתוחים ובבתות בחבלים הים-תיכוניים. הוא מתאפיין בשושנת עלים בסיסיים בעלי פטוטרת ובעמוד תפרחת זקוף, מסתעף מבסיסו, שגובהו 40 עד 80 ס"מ; העלים שעל הגבעול יושבים, חובקים והולכים וקטנים כלפי מעלה, ומכוסים שערות זעירות המקנות להם גוון מאפיר ומגע מחוספס מה שהקנה לו את שמו. הפרחים בעלי כותרת כחלחלה, דמוית משפך עד גלגלית, עם חמישה עלי כותרת מאוחים בבסיסם; עלי הכותרת מעורקים ברשת בולטת ומורכבת של עורקים בצבע כחול כהה – מאפיין בולט של המין. לצד הפרחים הכחולים ניתן לראות פרחים בצבע הלוע חסום בחמישה קשקשים והאבקנים חבויים בצינור הכותרת. הפרי מפרדת בעלת ארבע פרודות מכוסות שיכים העשויים עוקצים זעירים.
אטימולוגיה - משמעות השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם המדעי של הסוג, Cynoglossum, נטבע בתקופה המודרנית של המיון הבוטני, אך הוא מבוסס על שם יווני עתיק – κυνόγλωσσον ("לשון-כלב") – המופיע כבר בספרות הרפואית של העת העתיקה. שם זה מתאר צמחים שעליהם מוארכים ומחוספסים, ומשקף מסורת תיאורית שנשמרה גם בשמות העממיים במזרח התיכון, כגון בערבית: לְסָאן אֶל-כַּלְבּ (لسان الكلب).
שם הסוג Cynoglossum מורכב משתי מילים יווניות: kyon (κύων) = כלב, glossa (γλῶσσα) = לשון, כלומר "לשון-כלב". מקור השם מיוחס בעיקר לצורת העלים — מוארכים, מחוספסים ולעיתים שעירים — המזכירים לשון של כלב; עם זאת, בספרות העברית ובשדה נקשר השם לעיתים דווקא לפרי המחוספס והזיפני, הנצמד בקלות לפרווה ולבגדים.
שם המין creticum מציין את כרתים, שם תואר המין לראשונה, אף שתפוצתו רחבה בהרבה בכל אגן הים התיכון ומעבר לו.
השם העברי הוא תעתיק של השם המדעי. השם "לשון-הכלב" ניתן לסוג במילון ילקוט הצמחים (הערה 404) משנת 1930, ואושרר במילון צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים משנת 1946 (סעיף 291); בשנת 2003 תיקנה האקדמיה ללשון העברית את הכתיב ל"לשון-כלב" ללא ה' הידיעה, בהתאם לכללים החדשים.
תפוצה עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון-כלב כרתית היא מין בעל תפוצה רחבה באזורים אקלימיים ממוזגים עד סובטרופיים, ים-תיכוני בעיקרו וחודר לאזורים אירנו-טורניים, הגדל בעיקר בבתי גידול ממוזגים. הסוג לשון-כלב, הכולל כ-84 מינים, נפוץ בעולם הישן; הוא נעדר מן העולם החדש ואינו מצוי באזורים מדבריים קיצוניים (כגון מרכז הסהרה) ובאזורים קרים מאוד של האזור הארקטי.
תחום תפוצתה הטבעי של לשון-כלב כרתית משתרע במקרונזיה ובאגן הים התיכון, ומשם צפונה אל אזורי הים השחור ומזרחה אל מערב ומרכז אסיה. תחום זה כולל את איי מקרונזיה (האיים האזוריים, מדיירה, האיים הקנריים), דרום ומערב אירופה (פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה והאיים הבלאריים, קורסיקה, סרדיניה וסיציליה), דרום-מזרח אירופה והבלקן (אלבניה, בולגריה, רומניה וחצי האי הבלקני), איי הים האגאי וכרתים, קפריסין וצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה). במזרח הים התיכון מצוי המין בלבנט (לבנון–סוריה, ישראל), ומשם נמשך תחום תפוצתו מזרחה דרך טורקיה והקווקז (כולל צפון הקווקז והטרנסקווקז), אוקראינה וחצי האי קרים, ועד מערב ומרכז אסיה (איראן, עיראק, קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן וטורקמניסטן).
בנוסף לתחום תפוצתו הטבעי, המין הוכנס והתבסס באזורים שונים מחוץ לו, בהם דרום אמריקה (ארגנטינה וצ'ילה), צפון אמריקה (דרום ארצות הברית ומקסיקו), אירופה המרכזית (גרמניה), וכן באוסטרליה (ניו סאות' ויילס) ובאיי חואן פרננדס.
בית גידול ותפוצה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון-כלב כרתית גדלה בפרטים בודדים בבתות, בשדות בור של צומח עשבוני ובשדות נטושים, בעיקר בחלקה הגשום של ישראל, בחבלים הים-תיכוניים, וכן בבתות ספר בחבלים אירנו-טורניים. היא מצויה גם בבתי גידול מופרים, באשפתות ובצדי דרכים. תפוצתה בישראל כוללת את החבלים הבאים: חוף הגליל, עמק עכו, חוף הכרמל, השרון ודרום מישור החוף; הגליל העליון והגליל התחתון, עמק יזרעאל, הכרמל, השומרון, השפלה והרי יהודה, וכן הר הנגב; בקעת החולה, בקעת כנרות, בקעת בית-שאן והגלבוע, מדבר שומרון ומדבר יהודה; החרמון, הגולן, הגלעד, עמון, מואב ואדום.
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון-כלב כרתית היא צמח עשבוני שגובהו 40 עד 80 ס"מ, בעל גוון אפור-לבנבן עקב כסות שערות קצרות, צפופות ועדינות.
הגבעולים גליליים (עגולים בחתך רוחב), זקופים, פשוטים או מסתעפים בחלקם העליון כמכבד ונושאים עלים.
הלוואים חסרים.
העלים מסורגים, פשוטים ותמימים. העלים התחתונים ערוכים פחות או יותר בשושנת, אליפטיים-מוארכים, קהים בקודקודם, בעלי פטוטרת, ואורכם 5 עד 15 ס"מ; עלי הגבעול יושבים, צפופים, מוארכים-אזמלניים, בעלי בסיס לבבי וחובקים למחצה את הגבעול,[6] והם הולכים וקטנים במעלה הגבעול.
התפרחת של לשון-כלב כרתית היא תפרחת מסוימת חד-בדית עקרבית, כלומר צורת הסתעפות שבה פרח או תפרחת מסיימים את הציר הראשי, וסעיף צדדי ממשיך לצמוח ומהווה את המשך הציר. מבחינה חזותית היא דמוית אשכול, והפרחים ערוכים בצד אחד בלבד. תפרחת עקרבית מתפתחת ממרכזה של שושנת העלים או כהמשך לגבעול הראשוני, ולרוב מסיימת גבעולים. לפני הפריחה מגולגל ציר התפרחת כסליל, והצד הפנימי שלו חסר פרחים. חלק קיצוני זה הולך ומתארך ובה בעת מתיישר בהדרגה; בקטע המתיישר נפתח פרח.[7] לפיכך הפריחה מתקדמת מן הבסיס כלפי ראש התפרחת, והפרחים העליונים צעירים יותר, ולעיתים ניתן לראות בבסיס התפרחת פירות. התפרחות בשלב הפרי מוארכות, צפופות למדי וישרות.
התפרחות חסרות חפים (למעט 1 או 2 עלים סמוך לבסיס).
עוקצי הפרחים כפופים לאחור, כאורך הגביע או ארוכים ממנו.
הפרחים הם דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית).
הגביע באורך 4 עד 6 מ"מ, מחולק כמעט עד בסיסו ל-5 אונות, משתייר ומתפרה (דהיינו, גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי).[8]
הכותרת בעלת 5 עלי כותרת, דמוית משפך; צינורה קצר ואורכו כאורך הגביע; לועה סתום ב-5 קשקשים מרובעים פחות או יותר, לרוב בולטים. הכותרת ארוכה מעט מן הגביע, כחלחלה (בהיותה פקית צבעה אדמדם), ומעורקת ברשת של עורקים כהים יותר. צבע הכותרת משתנה לאדמדם-סגלגל לאחר ההאבקה או עם הזדקנות הפרח (תוך יום–יומיים).
האבקנים 5, מעורים בצינור הכותרת וחבויים בו; הזירים קצרים והמאבקים ארוכים מהם.[8]
השחלה עילית, בנויה משני עלי שחלה ושתי מגורות. במהלך התפתחות השחלה נוצרת מחיצה מדומה, המחלקת כל מגורה לשניים, כך שבסופו של דבר מתקבלות ארבע מגורות, שבכל אחת מהן מתפתחת ביצית אחת (לעיתים שתיים). השחלה יושבת (ללא עוקץ צר בתחתיתה) על מצעית, המוקפת בטבעת המפרישה צוף (צופן). צופנים אלו, המכונים צופני מצעית טבעתיים (toral nectaries), מתפתחים על פני המצעית ויוצרים טבעת בולטת סביב בסיס השחלה.[9][10]
עמוד השחלה קצר ועולה מבין ארבע האונות של השחלה, מבסיס השחלה (gynobasic); הגִּינוֹבַּסִי קמור וקצר.[8] הצלקת דמוית גולה וחבויה בצינור הכותרת.
השיליה זוויתית כלומר, הביציות מחוברות למקום החיבור בין המחיצות של שחלה מורכבת, בדרך כלל על הציר המרכזי או ישירות למחיצות עצמן.
הפרי מפרדת שקוטרה 10 עד 12 מ"מ, בעלת 4 פרודות חד-זרעיות, המסודרות על פי רוב בשתי זוגות; לעיתים מתנוונות חלק מהן בזמן ההבשלה; ההפרי נראה מחולק לארבע פרודות על ידי שני קווים מצטלבים, ומבין הפרודות מזדקר עמוד העלי המשתייר.[6] עוקצי הפרחים כפופים לאחור, ולכן עם הבשלת הפרי הפרודות מופנות כלפי מטה ואינן נראות במבט רגיל; כדי לראותן יש לכופף את גבעול התפרחת. במבט מלמעלה או מן הצד נראות בעיקר אונות הגביע המשתיירות.[11]
הפרודות היושבות בתוך הגביע, רחבות-ביצתיות עד מעוגלות, קמורות מעט בגבן (הצד הנראה), מכוסות בצפיפות ובאופן אחיד בשיכים בעלי זיזים; בבסיס כל פרודה מצוי אזור קטן, שטוח ומובחן בגבולותיו. הטבורית (צלקת החיבור לשיליה) מעוינת, בגודל 2 × 2 מ״מ, בעלת שוליים עבים.
הזרע על-פי-רוב מחוסר אנדוספרם.
פנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון-כלב כרתית היא צמח דו-שנתי או רב-שנתי קצר-חיים (תלת-שנתי), לפי מקורות גלובליים הוא דו-שנתי בעיקרו, כלומר הזרע שהופץ בקיץ מנצל שני חורפים קצרים יחסית: בחורף הראשון מתפתחת שושנת עלים בלבד, ובחורף השני מתפתחים פרחים ופירות. בתנאי האקלים המקומיים בישראל, ובייחוד בתנאים נוחים, עשוי הצמח להתנהג גם כרב-שנתי קצר-חיים ולעיתים לשרוד עונה אחת או שתיים נוספות; לעומת זאת, באזורים קשים יותר זהו הדפוס הדו-שנתי השכיח ברוב תחום תפוצתו.
העלווה מתפתחת בסוף אוקטובר וקמל בתחילת יוני. הפריחה נמשכת מאמצע מרץ עד סוף מאי. הפריחה נמשכת מאמצע מרץ עד סוף מאי; הפרחים נפתחים בהדרגה לאורך גבעול התפרחת, בדרך כלל מן הבסיס כלפי מעלה, כך שבכל זמן נתון מצויים על הצמח פרחים בשלבי התפתחות שונים. במהלך הפריחה חלים שינויים בצבע הכותרת, אשר עשוי להשתנות מגוון תכול חיוור לגוון אדמדם עם התבגרות הפרח.
פירות ירוקים נראים מתחילת אפריל עד אמצע מאי, ופירות בשלים מופיעים בסוף מאי. הפצת הזרעים נמשכת מתחילת יוני עד אמצע ספטמבר. הפרודות נותרות על הצמח היבש ואינן ניתקות ממנו בקלות. עם הבשלת הפרי מתפשקות אונות הגביע ונפשלות לאחור, וכך נחשפות הפרודות; כל עובר ושב הנוגע בהן עשוי לשאתן ולהפיצן למרחקים. בלשון-כלב כרתית נפוצים הזרעים על ידי האדם ובעלי חיים אחרים.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוג לשון-כלב כולל כ-84 מינים ותפוצתו בעולם הישן. מן הנתונים עולה כי מרכז הגיוון והתפוצה של הסוג מצוי במזרח אסיה ובאזור האירנו-טורני, שממנו התפשטו המינים לאירופה, לאגן הים-התיכון, לאפריקה ואף לאוסטרליה. פירות הנישאים על בעלי חיים (epichory) תרמו באופן משמעותי להפצה למרחקים גדולים ולהתמיינות שלאחריה. נמצא כי אין קשר ביוגאוגרפי בין המינים הים-תיכוניים לבין אלו שבמערב אפריקה ודרומה, ובמיוחד לא למינים המועטים שבלבנט.
ממחקרים עדכניים עולה כי גבולותיו של הסוג אינם חד-משמעיים, והוא נחשב לקבוצה שאינה אחידה מבחינה אבולוציונית, בעיקר ביחס לסוגים קרובים; על כן יש צורך בעדכון סיסטמטי לאחר מחקר מעמיק. מחקרים פילוגנטיים עדכניים מצביעים על כך שגבולות הסוג אינם תואמים לחלוטין את הקשרים האבולוציוניים, וייתכן כי הפתרון לכך אינו בפיצולו אלא דווקא בהרחבתו כך שיכלול מינים מסוגים קרובים[12].
במזרח הים-התיכון, ובפרט באזור הלבנט, מיוצג הסוג במספר מועט יחסית של מינים, בהשוואה לעושר המינים במזרח אסיה ובאזור האירנו-טורני; כך למשל בטורקיה ידועים כ-13 מינים. בעבר, מלבד לשון-כלב כרתית, יוחס המין הגדל בחרמון למין רחב-תפוצה אירופי, ובעיקר ל-Cynoglossum montanum, ואילו האוכלוסיות ממערב הלבנון יוחסו ל-C. nebrodense.
מחקר טקסונומי עדכני משנת 2025 הראה כי מינים אלה אינם מצויים למעשה באזור, ובחינה מחודשת של חומר מעשביות רבות הובילה להכרה כי האוכלוסיות בלבנט מייצגות שלושה טקסונים אנדמיים נפרדים. בהתאם לכך הוכרה לשון-כלב לבנטית (Cynoglossum levanticum), היא לשון-כלב הררית, כמין עצמאי שאינו שייך למין רחב-תפוצה, ולצדה תוארו גם לשון-כלב ארזית (C. cedrorum) ולשון-כלב אשוחית (C. abietinum), הידועות מהרי הלבנון, בעיקר באזורים הרריים לחים יותר ובפנים הארץ, סמוך לחגורת היערות של ארז (Cedrus) ואשוח (Abies), ומכאן שמותיהן[13].
ממצאים אלו מצביעים על כך שהמגוון האמיתי של הסוג לשון-כלב באזור הלבנט עשיר יותר מכפי שסברו בעבר, וכי חלק מן הדיווחים הישנים התבססו על זיהוי שגוי של מינים אירופיים.
הבדלה ממינים קרובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון-כלב כרתית דומה במראה הכללי למינים קרובים בסוג, ובייחוד ללשון-כלב הררית (Cynoglossum levanticum), אך נבדלת ממנה במספר תכונות מורפולוגיות ברורות.
המאפיין הבולט ביותר הוא צבע הכותרת ועירוקה: בלשון-כלב כרתית הכותרת תכולה ומעורקת ברשת צפופה של עורקים כהים, ואילו בלשון-כלב הררית הכותרת אדומה וללא עירוק בולט. הבדל זה ניכר היטב כבר בשלב הפריחה ומהווה סימן שדה מרכזי.
הפרודות שונות גם הן במבנן: בלשון-כלב כרתית הן רחבות-ביצתיות עד מעוגלות וקמורות מעט בגבן, ואילו בלשון-כלב הררית הן רחבות-ביצתיות אך שטוחות בגבן. בנוסף, השיכים (glochidia) בלשון-כלב כרתית צפופים ואחידים, ואילו בלשון-כלב הררית הם דקים יותר ולעיתים פזורים באופן בלתי אחיד.
הטבורית (צלקת החיבור לשיליה) מהווה סימן אבחנה נוסף: בלשון-כלב כרתית היא מעוינת ובעלת שוליים עבים, ואילו בלשון-כלב הררית היא משולשת-דמוית כף (trullate) ובעלת שוליים דקים.
גם עוקצי הפרחים שונים: בלשון-כלב כרתית הם כפופים לאחור, ולכן הפרודות מופנות כלפי מטה ואינן נראות במבט רגיל, בעוד שבלשון-כלב הררית עוקצי הפרחים זקופים או צמודים.
לבסוף, קיימים הבדלים גם במבנה הכותרת: בלשון-כלב כרתית צינור הכותרת קצר ואורכו דומה לאורך האונות, ואילו בלשון-כלב הררית צינור הכותרת קצר יותר באופן ניכר מן האונות, והחלק העליון החיצוני של האונות חסר טריכומות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשון-כלב כרתית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
לשון-כלב כרתית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- לשון-כלב כרתית, באתר צמח השדה
- לשון-כלב כרתית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- לשון-כלב כרתית, באתר Tropicos (באנגלית)
לשון-כלב כרתית, באתר GBIF (באנגלית)- לשון-כלב כרתית, באתר The Plant List (באנגלית)
לשון-כלב כרתית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
לשון-כלב כרתית, באתר iNaturalist (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Cynoglossum creticum Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Cynoglossum creticum Mill., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 15-12-2025
- ↑ לשון-כלב כרתית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ לשון-כלב-הררית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 11-4-2026
- ↑ Cynoglossum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 374
- ↑ אבינעם דנין, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 42
- 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 534
- ↑ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531
- ↑ מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 521-524
- ↑ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 66
- ↑ Pourghorban, Z., Salmaki, Y., Böhnert, T. and Weigend, M. (2025), Towards a monophyletic Cynoglossum: a dated molecular phylogeny and historical biogeography of Cynoglossinae (Boraginaceae). Cladistics, 41: 427-447. https://doi.org/10.1111/cla.70004
- ↑ KAREL SUTOR, Three new Cynoglossum species (Boraginaceae) in the Mediterranean part of the Middle East, Acta Musei Moraviae Scientiae biologicae 110(1-2), 28-11-2025