לשכת הכוכב מס' 13

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לשכת הכוכב מספר 13 היא לשכה של בונים חופשים הפועלת תחת חסותה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים.

לשכת זו נמנית עם הלשכות הוותיקות של הבונים החופשים בארץ. נוסדה ביום 16 במאי 1933.

סמל לשכת הכוכב 13
כתב חניכת לשכת הכוכב מס' 13

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשעה אחים מלשכת "מקדש שלמה מס' 7", שהייתה מורכבת מאחים מארבע דתות – יהודים, מוסלמים, נוצרים ובָּהאִי אחד, וששפת עבודתה הייתה ערבית, קבלו על עצמם את היזמה לייסד את לשכת הכוכב.

המניע העיקרי לכך היו קשיי השפה, שכן היה צורך בכל אספה לתרגם דברים מעברית לערבית ולפעמים גם מיידיש לעברית ומעברית לערבית, מעין "שניים מקרא ואחד תרגום".

דבר זה שיבש במידה רבה את עבודת הלשכה. כשראו האחים הנ"ל, כי בתל אביב קיימת רק לשכה אחת דוברת עברית (לשכת חירם), פנו אל הנשיא והאחים של "היכל שלמה" בבקשה להמליץ בפני הלשכה הגדולה על יסוד לשכת הכוכב.

מתוך תשעת האחים היוזמים נבחרו שישה להוציא את התוכנית לפועל, ואלה הם:

אישור הבקשה להקמת לשכת הכוכב
  • האח ניסים בראון שנבחר לנשיא הראשון של הלשכה.
  • האח שמאי קוברינסקי [1]שנבחר למפקח הראשון, ולאחר מכן לנשיא השני.
  • האח יוסף חיים כהן שנבחר למפקח שני.
  • האח אהרן וורטמן,
  • האח אברהם גורדון
  • האח מאיר דרצינסקי[2]

ועדה זו נגשה במרץ רב לעבודה, וביום 16 במאי 1933 נתקבלה מגילת הייסוד מהלשכה הגדולה. לתשעת המייסדים הצטרפו חמישה אחים נוספים בתור מייסדים.[3]

חבלי הלידה הקשים שהיו כרוכים בהחזקת לשכה בימים ההם במספר כה קטן של אחים, היו רבים ושונים. אולם עם כל זאת, נעשו כל המאמצים על ידי האחים המייסדים, ובעזרתם של האחים החדשים שקודשו, והלשכה עלתה פרחה ושגשגה כשמידות האחווה והריעות היו נר לרגליה.

הלשכה החלה בעבודתה. ההיכל הראשון הוקם בתרומת נדיב אלמוני שתרם 50 לירות שטרלינג (שהיה סכום גבוה מאד באותם ימים), ברחוב דרך יפו-תל אביב.

בשנים 1935-1936 נאלצו אחי הלשכה לסגור את הלשכה, בשל התפרעויות של פורעים ערבים. עבודות הלשכה הופסקו עד יולי 1936, מועד בו נחנך היכל חדש ברחוב לילינבלום 14 בתל אביב.[4]

הלשכה ממשיכה בפעילותה גם בימינו אלה.


פעילות למען הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההישגים החשובים של לשכת "הכוכב" יחשב בוודאי ייסוד הביטוח ההדדי הפנימי, שקיומו פסק מיד עם היווסד הביטוח ההדדי של כל אחי הלשכות בארץ מטעם הלשכה הגדולה. כעבור זמן חודש הביטוח הפנימי בנוסף לזה של הלשכה הגדולה.

עוד בשנותיה הראשונות, תרמה הלשכה, יחד עם שלוש לשכות אחרות, אמבולנס למגן דוד אדום.

כמו כן תרמה הלשכה למעלה ממאה ספרי קריאה לבית חולים "הדסה" בתל אביב, ע"ש הנשיא הראשון של הלשכה האח ניסים בראון.

פעולות הצדקה והחסד נעשו מסורת בלשכת הכוכב אשר העניקה מלגות לתלמידים, תרומות למוסדות צדקה שונים ותמיכה וסעד לנצרכים. נוסדה קופת-אחים ע"ש האח דוד פרידמן, שבאה לעזרת אחים בשעת דוחקם.[5]

אחי הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת "הכוכב" משכה אל שורותיה אחים רבים, ביניהם סופרים, מורים, שופטים, מוזיקאים ועוד.

הלשכה אף הוציאה מתוכה שני נשיאים גדולים, האחד האח השופט ירוחם קורנגרין, והשני האח השופט יעקב סגל מלשכת "בצלאל" לשכת-בת של לשכת "הכוכב". בשנת 1969 נוסדה לשכת בת נוספת ללשכת "הכוכב" בשם לשכת "אחווה" והאח מאיר שיל"ת עמד בראשה. כמו כן יצאו מחיק הלשכה נושאי משרה גדולים בלשכה הגדולה.

בהיות לשכת "הכוכב" אחת הלשכות המעטות והחשובות בימים ההם, שנשיאים מסורים ונאמנים עמדו בראשה, היא שימשה בית-היוצר לטקס מסוני נאה. לפי עדותו של האח המנוח משה שהם, חודשה ביוזמתו השירה והנגינה בעת טקסי הקידושין, שבמרוצת הזמן הייתה בשימוש המסדר כולו.


לשכות תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 26 במאי 2007 נחתם באיסטנבול מסמך יסוד הלשכות התאומות של לשכת הכוכב 13.

מסמך יסוד הלשכות התאומות

הלשכות הן: לשכת אקיל וחיכמת מספר 80 איסטנבול, ולשכת סאן-גראל מספר 30 קאליארי, סרדיניה.

את רשמיו מהטקס כתב נשיא הלשכה, האח ז'ק ארדיטי:

"לשכת הכוכב 13 לקחה חלק בטקס כריתת ברית לשכות תאומות עם הלשכות:

אקיל וחיקמט (AKIL ve HİKMET) מס' 80 מ-איסטנבול (טורקיה)

ולשכת סאן גראל (SAN GRAAL) מס' 80 מ-קגליארי (איטליה) ב־26.05.2007 באיסטנבול שבטורקיה.

הצעה לכריתת הברית באה מהלשכה בטורקיה על ידי פניה לנציג הלשכה הגדולה של טורקיה בלשכה הגדולה של מדינת ישראל האח חיים אלמוג. הפניה הרשמית הועבר דרך הלשכה הגדולה של טורקיה ללשכות הגדולות של ישראל ואיטליה. המפגש ומועד הטקס לכריתת ברית נקבע לאחר קבלת האישור של כל שלוש הלשכות הגדולות.

הריטואל של הטקס הוכן על ידי הלשכה הטורקית וקיבל את אישורה של הלשכה הגדולה של טורקיה.

כל לשכה הביאה עמה את הסרטיפיקטים החתומים על ידי המזכירים והנשיאים הגדולים של הלשכות הגדולות של ארצן.

המשלחת לאיסטנבול הכילה 15 אחים בראשותו של הנשיא של לשכת הכוכב, מתוכם 13 אחי לשכת הכוכב, אח מלשכת עלומים ושני אחים מטעם הלשכה הגדולה כאשר הנשיא הגדול לשעבר, האח מרדכי פלקוביץ', השתתף כנציגו של הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל האח יצחק זינו.

הלשכה המארחת, הכינה שני היכלים צמודים, מסכי ענק וציוד שמע, כדי להעביר לאחי הלשכות שלא דוברים טורקית בו זמנית את דברי הנשיאים ונושאי משרה של הלשכות הגדולות בשפת האורחים. לצורך זה חולקו לאחים אזניות.

לאחר הטקס המרגש, אירחה הלשכה המארחת את האחים האורחים משתי הלשכות יחד עם רעיותיהם לארוחת ערב משותפת מסביב לבריכה של בנין האוניברסיטה הטכנית באיסטנבול. השתתפו כ 100 אחים ובנות זוגם.


הנשיאים לשעבר של לשכת הכוכב 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר ניסים בראון[6], הנשיא הראשון בשנים 1933–1934
  • שמאי קוברינסקי[7], הנשיא השני בשנים 1935–1936
  • משה שהם[8], הנשיא השלישי בשנים 1937–1941 והעשירי 1951-1951
  • ירוחם קורנגרין, הנשיא ה-4 וה-6 בשנים: 1942, 1945-1946
  • יוסף בר-נר, הנשיא ה-5 בשנים 1943–1944
  • יהודה מנספלד, הנשיא ה-7 בשנת 1947
  • יוסף חיים כהן, הנשיא ה-8 בשנים 1948–1949
  • יעקב נתנאלי רותמן, הנשיא ה-9 בשנת 1950
  • אהרון ורטמן, הנשיא ה-11 בשנים 1953–1954
  • יצחק עפרון,[9] הנשיא ה-12 בשנים 1955–1956
  • בן-ציון אילון,[10] הנשיא ה-13 בשנים 1957–1958
  • אברהם גורדון, הנשיא ה-14 בשנים 1959–1960
  • ישעיהו רקובר-ליפשיץ, ה-15 וה-18, בשנים 1961, 1965
  • מאיר שיל"ת,[11] הנשיא ה-16 בשנים 1962–1963
  • חיים ליבר יערי, הנשיא ה-17 בשנת 1964
  • שמואל דב חיים קריס,[12] הנשיא ה-19 בשנים 1966
  • עזרא שברו, הנשיא ה-20 בשנת 1967
  • מיכאל גרייבר, הנשיא ה-21 בשנת 1968
  • יוסף נס, הנשיא ה-22 בשנת 1969
  • יהושע מהודר, הנשיא ה-23 בשנים 71–1970
  • מרדכי כהן פריווה, הנשיא ה-24 וה-30 בשנים 75–1972, 1983-85
  • דוד זכריה, הנשיא ה-25 בשנת 1976
  • שלמה אריאל, הנשיא ה-26 בשנים 78–1977
  • משה אסיאס, הנשיא ה-27 בשנת 1979
  • שלמה מוגרבי, הנשיא ה-28 בשנת 1980
  • אברהם אפק, הנשיא ה-29 בשנת 1982
  • שלמה אקריב, הנשיא ה-31 בשנת 1986
  • יוסף דה-פלאצ'י, הנשיא ה-32 בשנים 89–1987
  • ישראל בן-בסט, הנשיא ה-33 בשנים 91–1990
  • אפרים בכורהשוילי, הנשיא ה-34 בשנים 93–1992
  • יוסף שמואל דניאל, הנשיא ה-35 בשנים 96–1994
  • מטין באלי, הנשיא ה-36 בשנים 98–1997
  • נג'דט אלטאי, הנשיא ה-37 בשנים 1999–2000
  • חיים נחשון, הנשיא ה-38 בשנת 2001
  • משה שקד, הנשיא ה-39 בשנת 2002
  • שלמה פרין, הנשיא ה-40 בשנים 2003–2004
  • אלברט סורקי, הנשיא ה-41 בשנים 2005–2006
  • ז'ק ארדיטי, הנשיא ה-42 בשנים 8–2007
  • רפאל אמטו, הנשיא ה-43 בשנים 10–2009
  • יוסף בכר, הנשיא ה-44 בשנים 2011–2012
  • איתן שמורק, הנשיא ה-45 בשנים 2013–2014
  • ז'אק אבורסי, הנשיא ה-46 בשנים 2015–2016
  • דרור עובדיה, הנשיא ה-47 בשנים 2017–2018
  • יהודה קנדלי, הנשיא ה-48 בשנים 2019–2020


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאון זלדיס, בני אור בארץ הקודש, הוצאת נרקיס
  • דר' פריץ אוהלמן, מדריך קצר של הבניה החופשית, הוצאת הלשכה הגדולה למדינת ישראל, שנת 1990
  • דניאל דורון, הבנייה החופשית במבט אישי, הוצאת איתי בחור, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "שמאי קוברינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3046
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "מאיר דרצינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4695
  3. ^ בן ציון ח. איילון, תקנון פנימי ונספחים שונים של לשכת הכוכב מס' 13, תל אביב: הלשכה הגדולה של בונים חופשים למדינת ישראל, שלישית, 1971
  4. ^ לאון זלדיס, בני אור בארץ הקודש, תרגום: דניאל דורון, ישראל: הוצאת נרקיס, עמ' 166-167
  5. ^ בן-ציון ח. אילון, תקנון פנימי ונספחים שונים, תל אביב: הלשכה הגדולה של בונים חופשים למדינת ישראל, שלישית, 1971, עמ' 12
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "דר' ניסים בראון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 633
  7. ^ דוד תדהר (עורך), "שמאי קובקינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3046
  8. ^ דוד תדהר (עורך), "משה שהם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 790
  9. ^ דוד תדהר (עורך), "יצחק עפרון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2622
  10. ^ דוד תדהר (עורך), "בן-ציון אילון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5710
  11. ^ דוד תדהר (עורך), "מאיר שיל"ת", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5438
  12. ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל דב חיים קריס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3737