ל'ואלין הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ל'ואלין "הגדול" אפ לורוורת'
Llywelyn "Fawr" ap Iorwerth
LlywelynFawr.jpg
פסלו של ל'ואלין בקונווי.
לידה בערך 1172
טירת דולוויד'לן
פטירה 11 באפריל 1240
מנזר אברקונווי, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ויילס
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אברפראו
תואר מלך
אב לורוורת' דרווינדוון
יורש העצר דאוויד' אפ ל'ואלין
מלך ממלכת גוויניד'
תקופת כהונה 11951240 (כ־45 שנים)
הקודם דאוויד' הראשון
הבא דאוויד' אפ ל'ואלין
נסיך ויילס
תקופת כהונה 12161240 (כ־24 שנים)
הבא דאוויד' אפ ל'ואלין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ל'ואלין הגדולוולשית: Llywelyn Fawr) או בשמו המלא ל'ואלין אפ לורוורת' (Llywelyn ap Iorwerth;‏ בערך 1172 - 11 באפריל 1240) היה מלך וולשי ונסיך ויילס הראשון. הוא מלך על ממלכת גוויניד' בשנים 12401195 ובמהלך שלטונו הצליח לבסס את נסיכות ויילס עם שילוב של מלחמה ודיפלומטיה, נסיכות שהוקמה ב-1216 ונותרה עצמאית עד לכיבושה בידי אנגליה בשנת 1284.

שלטונו של ל'ואלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ילדותו של ל'ואלין, נשלטה ממלכת גוויניד' על ידי שני דודיו אשר פיצלו את הממלכה ביניהם. עם מות אביו הייתה לל'ואלין טענה מבוססת לכתר הממלכה כיורש העצר של המלך הקודם, כך במהלך נעוריו הוא פעל לביסוס מעמדו ולעלייתו לשלטון הממלכה. בין 1195 ל-1200 ביסס בהדרגה את שלטונו, עד שהצליח לבסוף למלוך בכל הממלכה באופן מלא. ל'ואלין כונן מערכת יחסים טובה עם ג'ון, מלך אנגליה ואף נישא לביתו בשנת 1205, היחסים הטובים אפשרו לו לספח את ממלכת פוויס הדרומית כאשר מלכה נשבה בידי האנגלים.

עם זאת, עד מהרה הדרדרו היחסים עם מלך אנגליה וזה פלש לצפון גוויניד' בשנת 1211 וכבש את שטחי הממלכה ממזרח לנהר קונווי. שנה לאחר מכן הקים ל'ואלין ברית עם ממלכות ולשיות נוספות ויחד הם נלחמו באנגלים והשיבו את השטחים לידי גוויניד'. כשלוש שנים לאחר מכן הוא פעל בברית עם הברונים האנגלים, אשר דרשו מהמלך ג'ון לחתום על המגנה כרטה בשנת 1215, מסמך אשר למעשה הגביל את סמכויות המלך. בתקופה זו הפך ל'ואלין למנהיג הבולט והחזק בויילס, מה שהתבטא בשנת 1216 בכינון מועצת אברדאבי, שם הסכימו שליטי ויילס ובראשם ל'ואלין על איחוד והקמת נסיכות ויילס.

שנתיים לאחר מכן, עם מותו של מלך אנגליה ג'ון, ל'ואלין חתם על הסכם ווסטר עם יורשו הנרי השלישי, הסכם שהכיר באופן רשמי בנסיכות ויילס והתנה את המשך עצמאותה בתשלום מסים לאנגליה. במהלך 15 השנים הבאות, ל'ואלין נלחם במספר מערכות וקרבות נגד 'אצילי המארשר' מדרום ולעתים אף נגד אנגליה, עד שבשנת 1234 נחתם הסכם שלום עם האצילים בדרום ומזרח ויילס. ההסכם חוּדש מדי שנה ויצר יציבות ושקט ברחבי הממלכה.

ל'ואלין נפטר ב-1240, ונקבר במנזר אברקונווי בעיירה קונווי שבצפון-מרכז ויילס. בנו דוויד' אפ ל'ואלין ירש את כס הנסיכות.

ל'ואלין מזוהה עם אגדת העם הוולשית המוכרת של גלרט, על פי האגדה גלרט היה כלבו הנאמן של'ואלין הרג לאחר שחשב שהרג את בנו הפעוט. לאחר שגילה שכלבו למעשה הציל את בנו מזאב ענק, הוא קבר אותו בבד'גלרט ("קברו של גלרט") ועל פי האגדה מעולם לא חייך יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]