מאג'אליס
_-_panoramio_(1).jpg) | |
| מאג'אליס מגובה | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| רפובליקה |
 דגסטן |
| תאריך ייסוד |
1581  |
| שטח | 58.13 קמ"ר |
| גובה | 408 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 6,659 (2021) |
| קואורדינטות | 42°07′18″N 47°50′00″E / 42.121666666667°N 47.833333333333°E |
 | |
  | |
מאג'אליס (ברוסית: Маджалис) הוא כפר והמרכז המנהלי של מחוז קייטאגסקי (אנ') בדגסטן, רוסיה. אוכלוסייה: 6,815 (מפקד האוכלוסין ברוסיה (2010)); 5,766 (מפקד האוכלוסין ברוסיה (2002));[1] 5,211 (מפקד האוכלוסין הסובייטי של 1989 (אנ')).[2] בתקופת האימפריה הרוסית שימש היישוב כבירתו המנהלית של קיטאגו־טבסרנסקי אוקרוג (אנ').
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר ממוקם על שתי גדותיו של נהר אולוצ'אי (רו'), למרגלות הרי דגסטן, בגובה של 408 מטרים מעל פני הים. הוא שוכן במרחק של 120 ק"מ מדרום למחצ'קלה ו־40 ק"מ מצפון־מערב לדרבנט. תחנת הרכבת הקרובה ביותר, ממדקלה (רו'), נמצאת במרחק של 26 ק"מ ממזרח לכפר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממוקם על נהר בוגאן, מאג'אליס (נכתב גם Majālis) היה בעבר אחד ממרכזי השלטון של קייתאג.[3] היישוב נוסד על ידי שליט חאנות קייטאג (אנ'), סולטאן־אחמד (נפטר ב־1588); קודם לכן שימש המקום אתר התכנסות לאספות שבטיות.[3] בהמשך איבד את מעמדו כבירת חאנות קייטאג לבשלקנט (אנ') במהלך המאה ה־18.[3]
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתונים משנת 1869, מתוך 287 משקי בית במאג'אליס, 169 דיברו קומיקית (אנ') ו־118 דיברו קייטאגית (אנ').[4] על פי רשימות המשפחות משנת 1886, דרגינים היוו 60% מן האוכלוסייה, והיתר — 40% — היו יהודי ההרים.[5] לפי רשימת היישובים של מחוז דגסטן משנת 1888, בעמודת הלאום צוינו רק „טטרים”, כלומר קומיקים,[6] אשר היוו את רוב האוכלוסייה, וכן יהודים.[7]
הברון והנוסע הסקוטי ג'ון אברקרומבי (אנ') כתב בשנת 1889 כי מאג'אליס, למעט הרובע היהודי שבה, הייתה מיושבת בידי „טטרים”.[8] ההיסטוריון והחוקר יבגני קוזובסקי (אנ') ציין בשנת 1895 כי הלאום העיקרי במאג'אליס הוא הדרגינים, וכי השפה העיקרית היא קומיקית, השונה במקצת מן השפה המדוברת בצפון קומיקיה (אנ').
האנתרופולוג הרוסי פאבל סווידרסקי ציין בשנת 1901 כי מאג'אליס מורכבת משני יישובים: דרגינים ויהודי ההרים, וכן ממספר בתי מגורים של עובדי המנהל הרוסי.[9]
בשנות ה־40 של המאה ה־20 יושבו במאג'אליס חלק מן הדרגינים מן הכפר עבדשקה, אשר הקימו רובע נפרד ביישוב.[10] בשנת 1968 יושבו במאג'אליס תושבי הכפר השרוף דרשָה.
הרובע היהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי ההרים התגוררו ברובע טובן־אאול („אאול תחתון”), אליו עברו במאה ה־19 לאחר פוגרום בשלושה כפרים יהודיים סמוכים.
היהודים המקומיים, בנוסף לשפתם האם, ידעו גם את השפות דרגינית (אנ') וקומיקית.[11] הם עסקו בחקלאות, ובפרט בייצור עורות[12], וכן בגידול גפנים ובייצור יין.[11] בשנת 1867 חיו במאג'אליס 80 משפחות יהודיות. בשנת 1926 נותרו 69 משפחות כאלה. בשנות ה־30 של המאה ה־20 נהרס בית הכנסת בכפר. במקביל הוקם קולקטיב חקלאי יהודי, אשר אוחד מאוחר יותר עם הקולקטיב הדרגיני. לאחר המלחמה עזבו רוב יהודי ההרים לדרבנט, בוינאקסק ומחצ'קלה. בשנת 1994 נותרו בכפר רק 7 משפחות יהודיות.[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ All-Russian population census 2002.
- ↑ National composition of the population of cities, towns, districts and rural settlements of the Dagestan Autonomous Soviet Socialist Republic according to the All-Union Censuses of 1970, 1979 and 1989 (statistical collection). Makhachkala: Dagestan Republican Department of Statistics of the State Statistics Committee of the RSFSR, 1990. p. 140
- 1 2 3 ולדימיר מינורסקי (1958). A History of Sharvan and Darband in the 10th-11th Centuries. Cambridge: W. Heffer & Sons Ltd. pp. 94–5.
- ↑ Collection of information about the Caucasian highlanders. Volume 2. p. 81.
- ↑ Посемейные списки населения Дагестанской области 1886 года переписи населения 1897 и 1926 годов (Статистический справочник) / ИИАЭ ДНЦ РАН. Османов А.И. Бутаев М. Д. Какагасанов Г.И. c. 72.
- ↑ Суздальцева И. А. Внешний облик, социальная организация и население Терского города в XVII - начале XVIII веков // Известия Дагестанского государственного педагогического университета. Общественные и гуманитарные науки. — 2008. — № 4.
- ↑ Список населённым местам Дагестанской области. Составлен в 1888 году. Петровск. Типо-литография : А. М. Михайлова.
- ↑ Hon. John Abercromby. A Trip Through the Eastern Caucasus, with a Chapter on Languages of the Country with Maps and Illustrations — London: Edward Stanford, 26 & 27 Cockspur Street, Charing Cross, SW, 1889. p. 257.
- ↑ Svidersky P.F. In the mountains of Dagestan. Petrovsk, 1903. p. 139. ISBN 978-5-4460-8709-9
- ↑ V. M. Alimova. Kaitagy of the 19th - early 20th centuries. Historical and ethnographic research. Makhachkala: Publisher: Jupiter, 1998. p. 4.
- 1 2 Arutyunov S.A., Osmanov A.I., Sergeeva G.A. Peoples of Dagestan. Encyclopedia. 2002. p. 588.
- ↑ יבגני קוזובסקי (אנ'). Memorial book of the Dagestan region. Temir-Khan-Shura, 1895. p. 121. ISBN 978-5-458-54581-5.
- ↑ Proceedings of the Fifteenth Annual International Interdisciplinary Conference on Jewish Studies. Part 2. In memory of Rashid Muradovich Kaplanov. Moscow, 2008. p. 318.