מאד (הונגריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאד (כפר)
Mád
HUN Mád Címer.svg
סמל מאד
Mádi zsinagóga külső.jpg
בית הכנסת במאד (2010)
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל צפון הונגריה
מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה נפת סרנץ'
שטח 31.86 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,131[1] (2018)
קואורדינטות 48°11′23″N 21°16′36″E / 48.18981°N 21.27653°E / 48.18981; 21.27653
אזור זמן UTC +1
http://www.mad.info.hu/

מאדהונגרית: Mád, במקורות היהודים נקראת לעיתים מאדע[2]) הוא כפר בצפון-מזרח הונגריה, במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית היין של טוקאי. עד לימי השואה הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודות מראות על הימצאות יהודים באזור כבר במאה ה-17. מהמאה השמונה עשרה ידוע על קהילה יהודית מסודרת בכפר. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית היין, שהייתה מפותחת באזור. מקצתם היו בעלי כרמים ומקצתם עסקו בייצור ומסחר ביין.

בית כנסת מפואר נבנה במאד בסוף המאה ה-18 והוא קיים עד היום.

פנים בית הכנסת

עם פרוץ שואת יהודי הונגריה, רוכזו היהודים בבית הכנסת המקומי, ומשם הועברו לעיר שאטוראליאויהיי, ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ שם נספו רובם. לאחר המלחמה חזרו מעט יהודים לכפר אך לאחר זמן קצר עזבוהו.

מניין היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כמות יהודים[3] כלל האוכלוסייה
1840 800
1880 882 3,471
1890 890
1910 729
1920 547
1930 370
1941 304 3,528

רבני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כל היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.

רבה של הקהילה בין השנים 1842 ל-1861 היה הגאון רבי נתן פייטל רייניץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של בעל המנוחת אשר מטשענגער).

לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר השו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – ר' עמרם חסידא – שעלה להתיישב בצפת.

לאחריו נתקבל כרב יליד המקום – הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ[4], מחבר שו"ת קול אריה. הוא היה רב המקום עד פטירתו בשנת 1883. לאחריו שימש ברבנות בנו, גם הוא יליד מאד – ר' נפתלי הכהן שוורץ, מחבר שו"ת בית נפתלי. גם הוא כאביו עמד בראש הישיבה במקום עד פטירתו הפתאומית בשנת 1897.

אחריו היה רב המקום – הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, מחשובי הרבנים במרכז אירופה באותה תקופה. בימיו הגיעה הישיבה במאד לשיא גדולתה. הוא שימש כרב המקום וכראש הישיבה עד פטירתו בהיותו זקן מופלג בשנת 1932.

לאחריו היה רב המקום הרב חיים צבי אהרנרייך, מחבר שו"ת קב חיים, עד פטירתו בשנת 1936. החליף אותו בנו הרב משה לייב אהרנרייך שנספה בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנקס הקהילות הונגריה, יוסף שוויצר, עמוד 341-342
  • מאד, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 202-204. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד האוכלוסין ההונגרי 2018
  2. ^ בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן
  3. ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
  4. ^ בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו