מאה ימים של חסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאה ימים של חסד הוא ביטוי המציין את תחילת תקופת שלטון חדש, בה מצופה כי הביקורת מן האופוזיציה, התקשורת, בעלי הכוח והעם תהא מינימלית, בשל חוסר הארגון המאפיין תקופה זו של חילוף אנשי הממשל. השימוש בביטוי קיים גם מחוץ לשדה הפוליטי, בהתייחסות למנהלים או לבעלי תפקידים באופן כללי.


לביטוי עלו במהלך השנים מספר מקורות אפשריים אשר הבולטים ביניהם הם:

  1. מספר הימים בו שרד שלטונו של נפוליאון בצרפת לאחר תקופת המלחמות הנפוליאוניות הנושאת את שמו[1].
  2. זמן אקראי שהחל בארצות הברית בתקופה בה התחבורה לא הייתה מיידית, ועל כן זה היה הזמן בו נציגי הסנאט והקונגרס היו חייבים להתייצב בבירת האומה הנרחבת על מנת לקחת על עצמם את עול השלטון ולפתוח את המושבים בבתים המתאימים להם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר מאיר ברק, מה המקור של מאה ימי חסד?, מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ‏2 בספטמבר 2009
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.