מאוריסיו פלגרינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאוריסיו פלגרינו
Mauricio-Pellegrino-VCF-ESP-2012.jpg
פלגרינו, 2012
מידע אישי
לידה 5 באוקטובר 1971 (בן 48)
לאונס שבארגנטינה
שם מלא מאוריסיו אנדרס פלגרינו
גובה 1.93 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
19871990 ולס סארספילד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1990 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2005
2005
2005 - 2006
ולס סארספילד
ברצלונה
ולנסיה
ליברפול
דפורטיבו אלאבס
186 (11)
23 (0)
140 (5)
12 (0)
13 (0)
374 (16)
נבחרת לאומית כשחקן
1997 ארגנטינה 3 (0)
קבוצות כמאמן
20062008
2008 - 2010
2010
2012
20132015
2015 - 2016
2016 - 2017
2017 -2018
2018 -
ולנסיה (נוער)
ליברפול (עוזר מאמן)
אינטר מילאנו (עוזר מאמן)
ולנסיה
אסטודיאנטס לה פלאטה
אינדפנדיינטה
דפורטיבו אלאבס
סאות'המפטון
לגאנס
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מאוריסיו אנדרס פלגרינוספרדית: Mauricio Andrés Pellegrino; נולד ב-5 באוקטובר 1971) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הבלם ומאמן לגאנס בהווה.

ככדורגלן בתחילת דרכו בארגנטינה, שיחק פלגרינו בקבוצת נעוריו ולס סארספילד. כשעבר לאירופה שיחק בין היתר בברצלונה ובליברפול (היה הארגנטינאי הראשון בהיסטוריה של המועדון), וכן בוולנסיה שבמדיה זכה בשתי אליפויות ספרד וגביע אופ"א אחד. הוא אף רשם שלוש הופעות במדי נבחרת ארגנטינה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגרינו החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ולס סארספילד. הוא החל את דרכו בקבוצה הבוגרת בשנת 1990. פלגרינו זכה עם הקבוצה באליפות הקלאוסורה בשנת 1993, וב-1994 עזר לה לזכות לראשונה בתולדותיה בגביע ליברטדורס. ולס פגשה למפגש גמר כפול את סאו פאולו, ופלגרינו פתח בהרכבה במשחק השני, שהסתיים בהכרעה בדו-קרב פנדלים. באותה שנה הפתיעה ולס כשזכתה גם בתואר הגביע הביניבשתי, לאחר ניצחון 2-0 על אלופת אירופה, מילאן. בארבע השנים הבאות השתפר עוד יותר מאזן התארים של ולס ופלגרינו, ובמקביל השתפר גם מעמדו של פלגרינו במרכז ההגנה של ולס. הקבוצה צברה שלוש אליפויות נוספות (שתי אליפויות קלאוסורה ואליפות אפרטורה אחת), וכן זכתה בגביע אינטראמריקנה, סופרקופה סודאמריקנה וגביע רקופה סודאמריקנה. פלגרינו נותר בקבוצה עד לשנת 1998, והספיק לרשום 186 הופעות ליגה במדי הקבוצה, בהן כבש 11 שערים.

פלגרינו החל את הקריירה האירופית שלו לקראת עונת 1998/1999, כשהצטרף לקבוצת ברצלונה מספרד, אותה אימן אז לואי ואן חאל. הוא הספיק לרשום 16 הופעות ליגה בהרכב הפותח, ועוד שבע כמחליף, בדרך לזכייה של הקבוצה באליפות ספרד, בפער של 11 נקודות מסגניתה ריאל מדריד.

לקראת עונת 1999/2000, בתום עונה אחת בברצלונה, עבר פלגרינו לולנסיה, אותה החל לאמן באותה עונה בן ארצו הקטור קופר. הוא תפס במהרה את המקום בהרכב לצידו של חברו הארגנטינאי, רוברטו אז'אלה, וכבר בעונה הראשונה בקבוצה הגיע עימה לגמר ליגת האלופות. פלגריני פתח בהרכב קבוצתו שהובסה 3-0 על ידי ריאל מדריד. עונה אחר כך העפילה ולנסיה בפעם השנייה ברציפות לגמר ליגת האלופות, שם פגשה את באיירן מינכן. פלגרינו היה לגיבור הטרגי של ההתמודדות, שהגיעה לדו-קרב פנדלים לאחר שוויון 1-1 בתום הארכה. פלגרינו היה הבועט השביעי של קבוצתו, והיה חייב לכבוש כדי למנוע הפסד. הבעיטה שלו נעצרה אצל שוער באיירן, אוליבר קאן, ובאיירן זכתה בתואר. לקראת עונת 2001/2002 הגיע לקבוצה המאמן רפאל בניטס, וכבר בעונתו הראשונה הוביל את ולנסיה, עם פלגרינו כבלם הרכב פותח, לזכייה באליפות ספרד. בעונת 2003/2004 זכתה הקבוצה באליפות נוספת, ואף השלימה זכייה בגביע אופ"א. במשחק הגמר, שהסתיים בניצחונה של ולנסיה 2-0 על אולימפיק מרסיי, עלה פלגרינו כמחליף בדקה ה-86.

לקראת עונת 2004/2005 הוחלף בניטס במאמן האיטלקי קלאודיו ראניירי. הגעתו של המאמן סימנה את סיום דרכו של פלגרינו בקבוצה. הוא לא שותף בניצחון על פורטו במסגרת הסופר קאפ האירופי, ורשם הופעת ליגה בודדת בכל חצי העונה הראשונה. בינואר 2005 חזר פלגרינו לשתף פעולה עם בניטס, כשחתם בקבוצתו החדשה של המאמן, ליברפול, בחוזה לחצי עונה[1]. בכך היה פלרגינו לארגנטינאי הראשון בהיסטוריה של ליברפול. הוא רשם 12 הופעות במדי הקבוצה בפרמייר ליג, אך חוזהו לא חודש והוא שוחרר מהמועדון בסיום העונה.

פלגרינו חזר לספרד, שם חתם בדפורטיבו אלאבס לעונת 2005/2006. העונה התאפיינה בחוסר הצלחה הן מצד פלגרינו, ששותף ב-13 משחקי ליגה בלבד, והן מבחינת הקבוצה שנשרה בסיום העונה לליגת המשנה. בסיום העונה פרש פלגרינו ממשחק פעיל בגיל 35.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ששיחק בקבוצות בכירות והישגיות, דרכו הבינלאומית של פלגרינו הייתה קצרה מאוד. הוא זומן על ידי המאמן דניאל פסארלה לסגל נבחרת ארגנטינה לקראת קופה אמריקה 1997. פלגרינו פתח בהרכב הנבחרת בכל שלושה המשחקים שלה בשלב הבתים, שהסתיימו בשוויון 0-0 מול אקוודור, ניצחון 2-0 על צ'ילה ושוויון 1-1 מול פרגוואי. אף על פי שבמשחקי שלב הבתים ספגה ארגנטינה שער אחד בלבד, פלגרינו לא שותף ברבע הגמר מול פרו, שהסתיים בהפסדה של ארגנטינה 2-1 והדחתה מהטורניר.

פלגרינו לא שב ללבוש את מדי ארגנטינה, וסיים את הקריירה עם שלוש הופעות בינלאומיות בלבד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו חזר פלגרינו לקבוצה בה שיחק חמש וחצי עונות, ולנסיה. הוא התמנה לתפקיד המאמן באחת מקבוצות הנוער של המועדון (קבוצת הקדטים - ב').

בשנת 2008, לאחר כשנתיים בתפקיד, שב פלגרינו לשתף פעולה עם מאמנו לשעבר, רפאל בניטס. הוא חזר לליברפול, בה שיחק תחת בניטס חצי עונה, והתמנה לאחר מעוזריו של בניטס ולמאמן הרכב ראשון בקבוצה. ב-2010, לאחר כשנתיים בתפקיד, עבר פלגרינו יחד עם בניטס כשהאחרון התמנה לתפקיד המאמן של אינטר מילאנו, ושימש כעוזרו במועדון האיטלקי. בדצמבר 2010, עם פיטוריו של בניטס, שוחרר פלגרינו מתפקידו.

ב-7 במאי 2012 הודיעה ולנסיה כי פלגרינו יחזור למועדון ויאמן את הקבוצה בעונת 2012/2013, במקומו של אונאי אמרי[2]. ולנסיה של פלגרינו נקלעה לקשיים, וב-1 בדצמבר 2012, בתום הפסד ביתי 5-2 לריאל סוסיאדד שהוריד את ולנסיה למקום ה-12, פוטר פלגרינו מתפקידו[3].

ב-5 באפריל 2013 חזר פלגרינו למולדתו כשהתמנה למאמנה של אסטודיאנטס לה פלאטה. הוא החזיק בתפקיד במשך שנתיים, עד שב-14 באפריל 2015 פוטר מתפקידו על ידי נשיא אסטודיאנטס, חואן סבסטיאן ורון.

ביוני 2015 התמנה פלגרינו לתפקיד המאמן בקבוצת אינדפנדיינטה. כבר בתחילת דרכו רשם את פתיחת העונה הטובה בהיסטוריה למאמן חדש בקבוצה, כשהוביל אותה לשישה ניצחונות בששת מחזורי הפתיחה.

לקראת עונת 2016/2017 חזר פלגרינו לדפורטיבו אלאבס, במדיה סיים את קריירת המשחק. הוא התמנה לתפקיד המאמן בקבוצה שחזרה באותה העונה לליגת העל הספרדית. בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל את אלאבס למקום התשיעי, הרחק ממאבקי ההישרדות, וכן הוביל אותה לראשונה בתולדותיה לגמר הגביע הספרדי, שם נוצחה 3-1 על ידי ברצלונה.

ב-23 ביוני 2017, לאחר עונה אחת באלאבס, התמנה פלגרינו לתפקיד מאמן סאות'המפטון מהפרמייר ליג. במרץ 2018 פוטר מאימון הקבוצה.

ביוני 2018 חזר לספרד ומונה למאמן לגאנס מליגת העל הספרדית[4].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולס סארספילד
ברצלונה
ולנסיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאוריסיו פלגרינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארגנטינה - קופה אמריקה 1997

1 באסדס • 2 בריסו • 3 ברטי • 4 קלדרון • 5 רודולפו קרדוסו • 6 ראול קרדוסו • 7 קרוס • 8 דלגאדו • 9 גז'ארדו • 10 גונסאלס • 11 אוסאין • 12 לופס • 13 מרטינס • 14 מונסראט • 15 אוחדה • 16 פלגרינו • 17 פינדה • 18 פוסה • 19 רואה • 20 רוצ'ן • 21 ויוואס • 22 ספאטה • מאמן: פסארלה

ארגנטינהארגנטינה