מאוריציו קאגל
.jpg) | |
| מאוריציו קאגל, 1985 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1931 בואנוס איירס, ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 2008 (בגיל 76) קלן, גרמניה |
| סוגה |
אופרה |
| עיסוק |
מלחין, במאי קולנוע, מנצח, מרצה באוניברסיטה |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון |
| פרסים |
צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה פרס ארסמוס (1998) פרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה (2005) פרס ארנסט פון סימנס (2000) |
| האתר הרשמי | |
  | |
מאוריציו קאגל (בגרמנית: Mauricio Kagel 24 בדצמבר 1931 - 18 בספטמבר 2008) היה מלחין יהודי ארגנטינאי-גרמני. נודע בעניין שגילה בפיתוח הצד התיאטרלי של הביצוע המוזיקלי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאגל נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, למשפחה יהודית שנמלטה מברית המועצות בשנות ה-20 של המאה ה-20. קאגל למד מוזיקה, תולדות הספרות ופילוסופיה בבואנוס איירס. בשנת 1957 הגיע כמלומד לקלן, גרמניה, שם חי עד מותו.[1]
בשנים 1966-1960 ושוב מ-1972 עד 1976 לימד בסמינר הקיץ הבינלאומי למוזיקה חדשה בדרמשטדט.
קאגל עסק בהוראה באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בבאפאלו בשנים 1965-1964 כפרופסור לתאוריה של המוזיקה וכן באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה של ברלין כמרצה אורח. הוא כיהן כמנהל הקורסים למוזיקה חדשה בגוטנבורג ובקלן והיה פרופסור לתיאטרון מוזיקה חדשה בקונסרבטוריון של קלן משנת 1974 עד 1997.
בהזמנת ולטר פינק, היה המלחין השני שהשתתף ב"דיוקנאות מלחינים חיים" בפסטיבל המוזיקה של ריינגאו בשנת 1991. בשנת 2000 קיבל את פרס ארנסט פון סימנס.
בין תלמידיו היו מריה דה אלוויאר, קרולה באוקהולט, בראנימיר קראסטיץ', דייוויד זאואר, ריקרד שפר, חואן מריה סולארה, ג'רלד בארי וצ'או מינג טונג.
קאגל מת בקלן ב-18 בספטמבר 2008 אחרי מחלה קשה, בגיל 76.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוריציו קאגל, באתר Last.fm (באנגלית)- מאוריציו קאגל, באתר Komponisten der Gegenwart
מאוריציו קאגל, באתר Allmusic (באנגלית)
מאוריציו קאגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מאוריציו קאגל, באתר Discogs (באנגלית)
מאוריציו קאגל, באתר Songkick (באנגלית)- ביוגרפיה קצרה של מאוריציו קאגל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פאול אטינלו, "מאוריציו קאגל" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
