מאור עיניים (צ'רנוביל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של המגיד ממזריטש.

הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים.

"מאור עיניים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

לפי המסופר, היה הספר במקורו עבה פי 15, אך רבי נחום הורה לגנוז את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים שהורה לגנוז היו דברי תורה אשר הוא עדיין זוכר אותם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הם דברי תורה שאינו זוכר שאמרם, ועל כן בוודאי לא נאמרו מפיו אלא בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ורק אותם הוא מסכים להשאיר ולהדפיס. [כן סיפר האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל, כשבא עם בנו האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל, אל האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע לקבל ברכת מזל טוב לרגל אירוסיו, שאלם האדמו"ר מבעלזא זי"ע: אבי האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע תמה; הרי ה'מאור עיניים' היה מגיד גדול, והיה מסובב הרבה בעיירות ובכפרים ודורש בדברי תורה לקרב את פשוטי העם לתורת ה', ובספרו אינם מוזכרים כי אם דברי חסידות וקבלה ועניינים רמים, ואם כן, היכן הם כל הדרשות שדרש לפשוטי העם? נענה האדמו"ר מרחמסטריווקא והשיב כאמור, שכאשר הכניסו ל'מאור עיניים' את דברי תורתו הורה להשמיט את כל אשר זכר, ולהותיר רק את אשר לא זכר. הורה לו האדמו"ר מבעלזא זי"ע בהתפעלות לחזור על הדברים שוב, והגיב : כך? אם כן כבר מתורצים הדברים לאשורם![1].].

בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").

בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)

שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עיניים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כן מסופר בספר 'אירוסין' - ילקוט מקורות אמרות ועובדות (פרק 'בת תלמיד חכם'), מפי הרה"ח רבי סנדר אורי ז"ל, חותנו של האדמו"ר רי"מ מרחמסטריווקא זצ"ל.
  2. ^ "מאור עניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצם" (משלי טו). פסוקים של שמות, הם פסוקים המתחילים באות הראשונה של השם ומסתיימים באות האחרונה. נהוג להגיד את הפסוק הזה לפני סיום תפילת שמונה עשרה והוא מקדים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". בסידורים שונים נדפסו הסברים למנהג זה, וכן מודפסת רשימת פסוקי השמות