מאטיי מילו
מאטיי מילו (ברומנית: Matei Millo; 24 בנובמבר 1814 - 9 בספטמבר 1896) היה שחקן תיאטרון, מחזאי ואחד מאבות התיאטרון הרומני.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאטיי מילו נולד כשמלאו 7 חודשים להריון אמו והיה תינוק חלוש מאוד. המיילדת הגרמניה, שהניחה, שהוא עומד למות כל רגע, מיהרה להטביל אותו לפי דתה, נצרות קתולית. התינוק שרד ובהמשך נערך לו טקס לפי הנצרות האורתודוקסית, דת בני משפחתו.
מאטיי נולד במשפחת בויארים, באחוזת סטולניצ'ן (Stolniceni), בקרבת פשקאן, בנסיכות מולדובה. סבו מצד אמו היה הפוסטלניק יואן פרז'סקו, ממשפחת אצולה ותיקה ואביו היה הספטאר מאטיי מילו, שעל שמו נקרא, כמקובל אצל הרומנים.
מאטיי נשלח לפנימיה הצרפתית של Victor Cuénim, שנפתחה ביאשי, שם למד בחברת מיכאיל קוגלניצ'אנו ווסילה אלכסנדרי איתו קשר קשרי ידידות ושיתוף פעולה לכל החיים.
ב-10 באפריל 1834 הופיע לראשונה, לצידם של בני בויארים אחרים, על בימת "התיאטרון הצרפתי" ביאשי, בהצגה הקרויה "מסיבת הרועים המולדבים", שנערכה לכבודו של המושל הרוסי, פאבל קיסליוב. קיסליוב עצמו נעדר מהמופע, כי בארוחת הצהריים הפריז במשקאות חריפים. בנובמבר, באותה שנה, לכבוד עלייתו לשלטון של מיכאיל סטורדזה, מנהל הפנימייה ארגן מופע מיוחד בשפה הצרפתית. במסגרת זו הוצג לראשונה גם מופע בשפה הרומנית בשם "החגיגה הצבאית" (Serbarea militară), מופע יחיד בו הופיע מאטיי מילו, שגם חיבר את תוכן המופע.
המופע של מאטיי מילו מצא חן בעיני השליט החדש, שהיה קרוב משפחה של השחקן. שאיפותיו של מילו לפיתוח תיאטרון רומני השתלבו היטב עם שאיפות השליט לפיתוח מרכז תרבותי בדומה למקובל בצרפת. סטורזה מינה את מילו לדרגטור בדרגת מוחורדאר (muhurdar)[1]. מאוחר יותר זכה מילו לקידום והיה לקומיס גדול. מאטיי שאף לנסוע לפריז, להשתלם בתיאטראות שלה, אך מחסור במזומנים מנע זאת. גם בעניין זה בא השליט לקראתו והעניק לו מלגה של 150 מטבעות זהב, כדי שילמד בפריז "כלכלה פוליטית". מאטיי מילו שלח לאביו מכתב בו התנצל על כך שלא בא להיפרד ממנו, כי חבריו למסע המתוכנן לא היו מוכנים להמתין לו וב-18 בנובמבר 1840 יצא מיאשי אל פריז, מסע שערך 43 ימים.
מאטיי מילו בילה חמש שנים בפריז, שנים במהלכן צבר חובות רבים ונמנע מלימודי תעודה כלשהם. הוא שב ליאשי בכוונה להיות שחקן תיאטרון, אך קרובי משפחתו התנגדו לכך, כי ראו בהופעתו על קרשי הבמה ביזוי של מעמדו כבויאר נכבד. השליט מיכאיל סטורדזה ניסה לעקוף את הבעיה על ידי מינויו, יחד עם ניקולאה סוצו, לניהול התיאטרון של יאשי - תפקיד המנהל היה מכובד מתפקיד השחקן. תחילה הלך מילו במסלול שהיתוו לו, לא הופיע על הבמה והסתפק בקבלת מחיאות כפיים למחזאי - הוא עיבד, יחד עם אחרים, מחזות צרפתיים לקהל המולדבי. כחלק מתפקידו הניהולי, מילו התקין תקנון בן 60 סעיפים, תקנון שהיה ראשית החקיקה בתחום התיאטרון בארצות הרומניות. ב-1 במרץ 1847 מילו הופיע לראשונה בתיאטרון המקצועי וזכה להצלחה. קרובי משפחתו ניסו לחבל בהצלחתו, כדי להרחיקו מהופעה כשחקן - הם שלחו להצגות משרתים שהיו אמורים לעורר מהומות ולהביע בוז למשחקו. התופעות האלה רק חיזקו את מילו בהחלטתו להיות שחקן. הוא הופיע בתפקידים שונים, בעיקר במחזות של וסילה אלכסנדרי ולבסוף ב-Cucoana Chirita (הגברת קיריצה), התפקיד המפורסם ביותר שלו. הוא הופיע גם במחזות נוספים על נושא גברת קיריצה ובכלל נוצר שיתוף פעולה הדוק ופורה בינו ובין אלכסנדרי. בלהקותיו של מאטיי מילו התחילו את דרכם בתיאטרון שחקנים מוכשרים רבים כמו יון אנסטין, שטפאן ולסקו ותלמידו, גריגורה מנולסקו, ואחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gaby Michailescu - Giganţii teatrului românesc (ענקי התיאטרון הרומני) (ברומנית)
- מילון הספרות הרומנית (ברומנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דרגטור שתפקידו לשמור על חותם השלטון
