מאיה בז'רנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיה בז'רנו

מאיה בז'רנו (נולדה בישראל ב-23 בפברואר 1949) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בז'רנו נולדה בקיבוץ אילון בשנת 1949 ללאה בז'רנו, אחות ילדים, ולאון בז'רנו, יליד בולגריה, פעיל "השומר הצעיר" ומנהל מכון הרנטגן ביפו. בז'רנו גדלה בכפר חיטים וביפו, ובהיותה בת 11 עברו הוריה לבת ים, שם נולדה אחותה. בילדותה למדה כינור, תחילה בביתה ולאחר מכן מוסיקה וחליל צד אצל מורים פרטיים כחנוך תל אורן ושם טוב לוי. בתום לימודיה בתיכון עירוני א' התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. בהמשך החלה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, שם רכשה תואר ראשון ותעודת הוראה בספרות עולם, עברית ופילוסופיה. עם מוריה אז נמנו אסא כשר, חיים שהם וברוך קורצווייל. עם סיום חוק לימודיה התיישבה בירושלים ולימדה ספרות בתיכוני ערב, אז גם החלה בלימודי ספרנות באוניברסיטה העברית, במקביל לעבודתה בבית הספרים הלאומי בגבעת רם. באותה עת הכירה את פרופסור גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", שהכיר בכישרונה, ופרסם את ספר שיריה הראשון. משנת 1978 הוציאה לאור 9 ספרי שירה נוספים. זוכת פרס ברנשטיין על הספר: "רצף השירים", פרס ראש הממשלה לספרות על הספר: "מזמורי איוב" ופרס ביאליק על מכלול שיריה. כיום עובדת בספריית בית אריאלה, ובמסגרת זו מעבירה הוראת שירה והדרכה בסדנאות. מתגוררת בתל אביב ואם לבת.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בת יענה, 1978
  • שירת הציפורים, הוצאת עכשיו 1985
  • רצף השירים, עיבודי הנתונים ושירים אחרים, עם עובד, 1987
  • קול, סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
  • לוויתן, הקיבוץ המאוחד, 1990
  • השמלה הכחולה וסוכן הביטוח, סיפורים ומחזה, הוצאת כתר/עכשיו, 1992
  • מזמורי איוב, הקיבוץ המאוחד, 1993
  • הפרח הסקרן, סיפור ילדים, הוצאת ירון גולן, 1993
  • אנסה לגעת בטבור בטני, שירים 1992-1997, הקיבוץ המאוחד, 1998
  • דורסי לילה, עם ציורים מאת יגאל תומרקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  • היופי הוא כעס, שירים 1994-2000 עם איורים מאת יעקוב דורצ'ין, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2001
  • תדרים - מבחר מקיף של כל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 418 עמ', 2005
  • "מדריך תיירים בעיר זרה" ירושלים : הוצאת כרמל, תשס"ז .2007
  • התעוררתי בליבו של אלכסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • גרגרים, קשב לשירה, 2010.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיגל נאור פרלמן. "הרווח שבו מקומות מסומנים לא מוגדרים מתעוררים בתנועה". מטעם 4, דצמבר 2005.
  • נוית בראל. כל סיפור הוא עיר זרה. עתון 77, גל' 323 (אב-אלול תשס"ז, אוגוסט 2007), עמ' 6.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משירי מאיה בז'רנו:

הקודם:
אהרון אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם חיים באר, יואל הופמן, מרים רות

2002
הבא:
דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב