מאיה מרון
לידה |
12 במאי 1980 (בת 44) תל אביב, ישראל |
---|---|
סוגה מועדפת | דרמה |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1996 |
עיסוק | שחקנית קולנוע וטלוויזיה |
מקום לימודים | |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
2002 - פרס אופיר - שחקנית המשנה הטובה ביותר 2010 - פרס בפסטיבל Fipa שבביאריץ על תפקידה ב"סוזנה הבוכייה". |
פרופיל ב-IMDb | |
מאיה מרון (נולדה ב-12 במאי 1980) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית. זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2002 על תפקידה בסרט "כנפיים שבורות".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרון גדלה בתל אביב,[1] כבת זקונים מבין ארבעה אחים ואחיות לאם מנהלת משרד ולאב יהלומן. כשהייתה בת 12 התגרשו הוריה. למדה מכיתה א' עד ט' בבית הספר לאמנויות תל אביב.[1] לאחר מכן, למדה במגמת תיאטרון בתלמה ילין, אך לאחר שנה עברה לתיכון עירוני ה'.[2] לא גויסה לצה"ל עקב תת-משקל.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1996, בגיל 16 שיחקה בסרט הקולנוע זוכה פרס אופיר "קלרה הקדושה". כמו כן, באותה שנה הופיעה בווידאו קליפ "חכם בשמש" של ערוץ הילדים.
ב-1998 שיחקה בסרטו של ניר ברגמן "סוסי ים", שהופק כסרט הגמר שלו בסם שפיגל.
ב-2002 גילמה מרון את מאיה אולמן בסרט הקולנוע הדרמטי של ניר ברגמן "כנפיים שבורות", לצד אורלי זילברשץ-בנאי ודאנה איבגי. גילום דמותה של אולמן זיכה אותה, וכן את הסרט, בפרס אופיר בקטגוריית "שחקנית המשנה הטובה ביותר".
ב-2003 שיחקה בסרט הדרמה "לא בת 17", לצד דליה שימקו.
ב-2004 שיחקה בסרט הקולנוע "מדורת השבט" בתור אסתי גרליק, ובסרט הסטודנטים "בעיניים עצומות" בתור מאיה.
ב-2005 השתתפה בשני תפקידים טלוויזיוניים דרמטיים: בסדרה "מילואים" בתפקיד דריה, ובסדרה "בטיפול" בתפקיד איילה.
בשנים 2007–2014 שיחקה בסדרה "הבורר" מבית HOT, אשר שודרה במשך 4 עונות.
ב-2008 שיחקה בסדרה "חמישה גברים וחתונה" בערוץ 10, בתור ניבה.
ב-2009 שיחקה את התפקיד הראשי במיני-סדרה "סוזנה הבוכייה" של הוט, אותה יצרו לינה צ'פלין וסלבה צ'פלין (על-פי ספרה של אלונה קמחי).
ב-2009 שיחקה גם בעונה השנייה של "מסכים" (פרילנד).
ב-2014 שיחקה בעבודת הווידאו ארט של טליה הופמן, "גויאבה".
ב-2015 גילמה את דמותה של הדסה לוי, אמנית דתייה, בעונה השנייה של סדרת הדרמה "שטיסל" מבית yes.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]2002 - פרס אופיר בקטגוריית "שחקנית המשנה הטובה ביותר".
2010 - פרס בפסטיבל Fipa שבביאריץ על תפקידה.[3]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרון בזוגיות ואם לבת שנולדה בשנת 2016 וילד שנולד בשנת 2020. מתגוררת במושב בית שערים. בראיון ל"הארץ" סיפרה שבבחירות לכנסת השמונה עשרה הצביעה למפלגת חד"ש.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה מרון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מאיה מרון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מאיה מרון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מאיה מרון, באתר AllMovie (באנגלית)
- מאיה מרון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מאיה מרון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- דורון חלוץ, מאיה מרון מתחילה להפנים שהיא כנראה, באמת, שחקנית, באתר הארץ, 7 במאי 2009
- צביה בלום, תוך כדי תנועה: ריאיון עם מאיה מרון, באתר nrg, 3 בנובמבר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 רז שכניק, "מה זה בא לי שיהיה לי כסף. כבר לא מגניב ורומנטי להיות עני", באתר "ידיעות אחרונות", 17 בנובמבר 2015
- ^ 1 2 דורון חלוץ, מאיה מרון כבר לא מפחדת להתפשט, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- ^ מרב יודילוביץ', פרס למאיה מרון בפסטיבל Fipa, באתר ynet, 31 בינואר 2010
פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר | ||
---|---|---|
1990–1999 | מילי אביטל (1991) • אביטל דיקר (1992) • דבורה קידר (1993) • אורלי זילברשץ (1994) • אסתי זקהיים (1995) • דנה רז (1996) • אורלי פרל (1997) • אסי לוי (1998) • דליה פרידלנד (1999) | |
2000–2009 | דלית קהן (2000) • לילי קוסאשווילי (2001) • מאיה מרון (2002) • ענת וקסמן (2003) • רונית אלקבץ (2004) • רבקה מיכאלי (2005) • רותם אבוהב (2006) • ענת וקסמן (2006) • אוולין הגואל (2008) • לבנה פינקלשטיין (2009) | |
2010–2019 | רוזינה קמבוס (2010) • ריימונד אמסלם (2011) • עירית שלג (2012) • לאורה ריבלין (2013) • דאנה איבגי (2014) • דבורה קידר (2015) • רובא בלאל-עספור (2016) • מונא חוא (2017) • שירה האס (2018) • הדס בן ארויה (2019) | |
2020 ואילך | שירה האס (2020) • ריימונד אמסלם (2021) • ג'ואנה סעיד (2022) • תיקי דיין (2023) • בת אל מוסרי (2024) |