מאיר אביטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מאיר אביטן (נולד בשנת ה'תשכ"ה 1965) הוא איש חינוך, העוסק בצמצום פערים חברתיים בפריפריה, עוסק בהגות ספרדית, היה מנהל כללי של מכון עזריאלי להעצמה חינוכית[1] עד מיזוגו בשנת 2018 ברשת בתי הספר דרכא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר נולד וגדל בעיר באר שבע, כבן למשפחה ברוכת ילדים להורים עולים ממרוקו, אביו, רבי מרדכי אביטן שימש כרב ושו"ב במרוקו ובעיר באר שבע. מאיר סיים את לימודיו התיכוניים בישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע, והוא בוגר ישיבת ההסדר שעלבים. בעל תעודת הוראה, תואר ראשון ושני מנהל חינוכי, תואר ראשון בתנ"ך ובמחשבת היהדות, לימודי תעודה ייעוץ ארגוני - בר-אילן, מוסמך לרב על ידי הרבנות הראשית לישראל, סופר סת"ם ובוגר המדרשה לגרפיקה וציור ת"א.

נשוי לרחל ואב לבת ובן.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו כאיש חינוך החל מאיר כמנהל פנימייה לנוער בסיכון בתל אביב. היה שותף בעמותת אביב התורה להעמקת הזהות היהודית בבתי הספר בתל אביב. במשך שנים עסק בהוראה ובחינוך בבתי ספר יסודיים בדרום תל אביב עם נוער בסיכוי, שימש כמחנך, רב בית ספר ומורה בתיכון אמי"ת רננים ברעננה. בהמשך שימש בתפקידים שונים במערכת החינוך הפורמלית - כסגן מנהל, כמדריך מחוזי במורשת- מחוז תל אביב, מדריך מחוזי לרבני בתי ספר, כמפקח, כמרצה במכללות להכשרת הוראה. במשך מספר שנים שימש כסגן מנהל פיתוח סגלי הוראה–פסג"ה בבני ברק ועסק בפיתוח עזרי הוראה ביהדות. ברשת אמי"ת שימש כראש תחום יהדות, חבר במועצה הרוחנית של הרשת וערך את כתב העת של הרשת ב"מחשבה תחילה". משמש כאחד מן הרבנים בקהילת ברכי נפשי בגני תקווה.

עסק בכתיבת תוכניות לימודים במגזר הממלכתי-דתי, פיתח עזרי הוראה ופיתוחים דיגיטליים למערכת החינוך. מרצה, יועץ וכותב בתחום החינוך, מסורת, מנהגים ויהדות.

בשנת 2004 גויס על ידי קרן עזריאלי להקים ולנהל את מכון עזריאלי להעצמה חינוכית – תוכנית לצמצום פערים לימודיים וחברתיים בחטיבות הביניים, בפריפריה הגיאו-חברתית. התוכנית מיועדת לתלמידים בעלי הישגים נמוכים המאפשרת שינוי מסלול מחדש של התלמיד, ומלווה את התלמיד בשלוש שנות לימודיו בחטיבת הביניים ובשלושה מעגלים לימודי, חברתי והורים. נכון לשנת 2018, התכנית פעלה ב־27 ערים בארץ 90 בתי ספר, והקיפה כ־5000 תלמידים בכל שנה, שימש כמנכ"ל התכנית במשך 14 שנה.

יהדות של חוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר פועל להנגשת היהדות הן במגזר הדתי והן במגזר הלא הדתי בדרך, ראיית התורה כתורת חיים ולא כטקסט לימודי בלבד, במהלך השנים פיתח עזרי הוראה בתחומי היהדות לבתי הספר הדתיים וכן לבתי הספר הממלכתיים במסגרת מרכז מחשבת בצלאל בבני ברק, שימש כיועץ בתחום לארגונים, פיתח במסגרת רשת אמי"ת וכן פיתוחים דיגיטליים שהפיק כחלק מהנחייתו לבוגרי תואר ראשון במחשבים בהגשת עבודת הגמר באוניברסיטת בר-אילן.

הזהות הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לפעילותו הוא החינוך היהודי במסגרת בתי הספר של הציונות הדתית, שפעל על פי זרם אחד, מובילי החינוך בדורות הראשונים של מדינת ישראל התעלמו ברובם מהתרבות של היהדות הספרדית. עולם המושגים הרוחני של המחנכים בישיבה התיכונית היה רחוק מעולמו של התלמיד הספרדי. התלמיד הספרדי התחנך על בסיס תפיסת עולם אחת אשכנזית. אביטן סבר שאת המחיר שילמה הציונות הדתית שאיבדה קהל המזדהה עם אותה תפיסת עולם. אביטן סובר כי גישות אלו שנותרו בקרן זווית מתמודדות עם ההיבט הדתי, האמוני והחברתי התובעות מכל אדם לא רק התייחסות לקיום המצוות האישיות אלא גם יחס לחברה ולקהילה. חכמי מרוקו שימרו תורה ייחודית ותפיסות שיכולות לשמש כאבן יסוד להמשך פיתוח תורתם וחידושם במדינת ישראל.

מאיר פרסם מאמרים עבור מקור ראשון ולכתב העת "במחשבה תחילה" שהיה עורכו במשך עשור ועוד. הוא חיבר ספר זיכרון לאביו "אור מרדכי" העוסק בתורת אביו וכן ספר בשם "זכות אבות" הכולל מאמרים שונים בתחום זה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]