לדלג לתוכן

מאיר איזנשטט (מקובל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר אייזנשטאט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'ת' לערך
אייזנשטאדט, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ה'ת"ס לערך
סטופבה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אייזנשטאדט, פראג, שטאמפי
מקום מגורים אייזנשטאדט, פראג, שטאמפי
חיבוריו "נר למאור"; הגהות ל"ספר הגלגולים"; "משתה יין"
עיסוק רב, מקובל, מחבר ספרים
רבותיו רבי גרשון אשכנזי, רבי יעקב תמרלש
אב רבי חיים
אם פריידי בת רבי משה דיין מאייזנשטאדט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מאיר בן חיים אַיְיזֶנְשְׁטַט או רבי מאיר קצנלבויגן (~ה'ת', 1640 אייזנשטאדט – ~ה'ת"ס, 1700 שטאמפי) היה רב, מקובל, מגיד ומחבר ספרים. מוצאו מאייזנשטאדט, והוא נמנה עם מגורשי העיר לאחר הגירוש בשנת ה'ת"ל בהמשך ישב בפראג ובשטאמפי הסמוכה לפרשבורג. חיבר את "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" שבעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו, הגהות ל"ספר הגלגולים", ואת "משתה יין", פירוש ודרושים על מגילת אסתר בדרך פרד"ס.

אין לבלבל בינו לבין רבי מאיר קצנלנבוגן, המהר"ם פדובה.

נולד, ככל הנראה, באייזנשטאדט[1] שבמערב ממלכת הונגריה ההבסבורגית (כיום בבורגנלנד, אוסטריה), אחת מ"שבע קהילות". למשפחה רבנית ממשפחת קצנלבוגן. אביו היה המקובל רבי חיים[2], ואמו הייתה פריידי, בתו של המקובל רבי משה דיין מאייזנשטאדט[3].

בנעוריו למד מפי חכמי וינה, המקובל הרב יעקב בן אליעזר אשכנזי, הנקרא "יעקב תמרליש" בעל "ספרא דצניעותא דיעקב" ומפי רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני"[4]. בצעירותו התיידד עם הרב ישראל סג"ל פרנקל, וכתב עליו בהסכמתו לספר משתה יין: "ביודעי ומכירי קאמינא, הוינא כד הוינא, טליא זעיר ויגאי, והיה הוא מיושבי אוהלים של תורה".

אייזנשטאדט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'ת"ל אירע הגירוש הגדול מווינה, ובשנה שלאחר כך גורשו גם יהודי אייזנשטאדט. בעקבות הגירוש עבר עם משפחתו לפראג. אביו נפטר שם בין השנים ה'תל"ה–ה'תל"ח[5]. אמו נפטרה לאחר מכן, ביום ט"ז באדר ה'תל"ח[6]. ושניהם נקברו שם בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

בפראג עסק רבי מאיר בהוראת תורה כמלמד לנערים, ולפי דבריו בהקדמת ספרו "נר למאור" לימד שם את "נערי בני אצילי ישראל". בשנת ה'תל"ה הדפיס בווילהרמסדורף את ספרו "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" לרבי מנחם עזריה מפאנו, שהוא אחד מן ה"עשרה מאמרות".

בין השנים ה'תמ"ד–ה'תנ"ה[7] נתקבל רבי מאיר לרבה של שטאמפי, היא סטופבה שבסלובקיה של ימינו, סמוך לפרשבורג. נוסף על כהונתו הרבנית שימש גם כמגיד בבית מדרשו של אלעזר פיזנג, פרנס ומנהיג קהילת שטאמפי, אביו של צבי הירש לאזלש[8], סוחר וספק כסף לחצר המלכות[9].

רבי מאיר עמד בקשרי מכתבים עם רבי דוד אופנהיים, ואף סייע לו ברכישת ספרים לספרייתו, כמתווך וכסרסור[10].

חיבורו הראשון הידוע הוא "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" מתוך עשרה מאמרות לרבי מנחם עזריה מפאנו. הספר נדפס בווילהרמסדורף בשנת ה'תל"ה (1675) בדפוס רבי יצחק בן ליב יודלש כץ, ונקרא "נר למאור" על שם המחבר, "מאיר בן מהור"ר חיים".

שלום, על פי ישעיה תשבי, ציין עוד כי בעת חיבור הספר עדיין נמנה רבי מאיר עם מאמיני שבתי צבי[11].

הגהות לספר הגלגולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר חיבר הגהות ותוספות ל"ספר הגלגולים" לרבי חיים ויטאל. הגהותיו נדפסו במהדורת רבי דוד גרינהוט, שהדפיס את הספר בפרנקפורט בשנת ה'תמ"ב. ואולם ועד רבני העיר החרים את הספר ואסר עליו להפיצו. בשנת ה'תמ"ד, לאחר שגרינהוט עזב את פרנקפורט וקיבל את רבנות העיר אידשטיין, הדפיס לספר דף שער חדש והחל להפיצו[12].

משתה יין הוא פירוש ודרושים על מגילת אסתר בדרך פרד"ס — פשט, רמז, דרש וסוד. הספר נדפס בפיורדא בשנת ה'תנ"ג (1693) ונדפס שוב בשנת ה'תצ"ז (1737) בדפוס חיים בן צבי הירש. את הספר הוציא לאור בנו של המחבר, רבי צבי הירש בן מאיר בן חיים, והוא הוסיף בסופו מדבריו.

מותו ומצבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבר בשטאמפי סמוך למצבתו של רבי צבי הירש לאזלש בן רבי אליעזר, פרנס ומנהיג קהילת שטאמפי[13]. הרב משה שמואל הרצוג (שהיה רבה האחרון של סטופבה עד השואה), מעתיק את הנוסח ב"קרות בתינו"[14], אך העתיקו כשהמצבה כבר הייתה פגומה וחלק מן הכתובת לא היה ניתן לקריאה:[15]

נוסח מצבתו

... אבן יקיר נופך ספיר ויהלום,
... האור הגדול מעוז ומגדול, ה"ה כמהור"ר מאיר בן חיים,
שהיה אב"ד ומ"ץ כמה שנים פה, והאיר במאורו עינינו,
דלה מים ומשקה לנו, הרביץ תורה הרבה,
חכם עדיף מנביא, כי לימד דעת את העם באמריו,
... על כנפי מנוחה נכונה ...

אביו היה רבי חיים ואמו פריידי.

אחיו

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 196–197.
  • משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, פרשבורג תרע"ח, עמ' ז–יח.
  • משתה יין, מהדורת תשפ"ה, תולדות המחבר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מקום לידתו המדויק אינו ידוע. מאחר שמשפחתו — הוריו ואבי אמו — התגוררה באייזנשטאדט, יש מקום לשער כי גם הוא נולד שם; אולם וואכשטיין הטיל בכך ספק, ואילו לפי גרינוולד נולד בפראג.
  2. ↑ על מצבת אשתו כתוב עליו: "המקובל האלהי".
  3. ↑ על מצבת בתו כתוב עליו: "המקובל האלהי".
  4. ↑ הזכיר אותו בספרו "משתה יין" דף ט ע"א, על הפסוק מגילת אסתר, פרק א', פסוק י"ז בלשון: "שמעתי מפי קדוש ה' הגאון מוהר"ר גרשון נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מיץ".
  5. ↑ שכן בספרו "נר למאור", שנדפס בשנת תל"ה, הוא נזכר עדיין בברכת החיים "ש"ן" – כנראה קיצור של "שיאיר נרו" או "שיחיה נצח"; ואילו על מצבת אשתו פריידי, שנפטרה בשנת תל"ח, כבר נכתב עליו "ז"ל".
  6. ↑ על פי "קרות בתינו", דף ח ע"א. ומה שנכתב ב"משפחות דק"ק פראג", סיני האק, משפחות ק"ק פראג, עמ' 14, באתר היברובוקס, שנפטרה בשנת תכ"ח – נראה שהוא טעות, שכן יום ט"ז באדר לא חל ביום חמישי בשנת ה'תכ"ח, אלא בשנת ה'תל"ח. כך העיר ואכשטיין, עמ' 363.
  7. ↑ שכן בספרו "משתה יין" שנדפס בשנת ה'תנ"ה כבר נזכר כאב"ד ומ"ץ בשטאמפי.
  8. ↑ הוא סיפק את הכסף לשחרר את הרב יצחק שולהוף.
  9. ↑ בכתב־יד של ספרו "משתה יין" הוא מתואר כמי שפעל "בק"ק שטפי", וכ"מגיד מישרים בבית המדרש של הקצין המפורסם הר"ר אלעזר פיזנג". כתב יד ספר משתה יין, הספרייה הלאומית, פרויקט כתיב.
  10. ↑ יעקב קופל דושינסקי, תולדות הגאון ר' דוד אופנהיימער, בודפשט, תרפ"ב, באתר היברובוקס
  11. ↑ "פירש על מאמר עולם קטן" עם פירוש "נר למאור", הספרייה הלאומית, הערת ג"ש.
  12. ↑ מרדכי הלוי הורוביץ, רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק, 1972, עמ' 64–65.
  13. ↑ עליו ראו: הרב משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, עמ' קמד–קמה, נפטר ט"ז באב ה'תנ"ט.
  14. ↑ הוא מצא את המצבה ז' באדר שנת ה'תרע"ח.
  15. ↑ משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, פרשבורג תרע"ח, עמ' קמד–קמה.
  16. ↑ ספר משתה יין, הספרייה הלאומית; כתב יד ספר משתה יין, הספרייה הלאומית.
  17. ↑ לוחות עדות, אלטונה תקי"ז, דף כ"ה ע"ב, באתר היברובוקס
  18. ↑ באגרת להרב דוד אופנהיים מרמז על מעשה שהייתה עם בתו הנשואה, ושלח אגרת להרב שמשון ורטהיימר.
  19. ↑ אבני אש, עמ' 100, באתר היברובוקס
  20. ↑ מוזכר על מצבת אשתו שינדל, שנפטרה ט' באב ה'תקל"ד – (17 ביולי 1774), ראו: אבני אש, עמ' 82, באתר היברובוקס
  21. ↑ Catalogus librorum Hebraeorum in bibliotheca Bodleiana, עמ' 1695, ב־Google Books.