מאיר איזנשטט (מקובל)

מאיר אייזנשטאט

אין תמונה חופשית
לידה	ה'ת' לערך אייזנשטאדט, אוסטריה
פטירה	ה'ת"ס לערך סטופבה, סלובקיה
מקום פעילות	אייזנשטאדט, פראג, שטאמפי
מקום מגורים	אייזנשטאדט, פראג, שטאמפי
חיבוריו	"נר למאור"; הגהות ל"ספר הגלגולים"; "משתה יין"
עיסוק	רב, מקובל, מחבר ספרים
רבותיו	רבי גרשון אשכנזי, רבי יעקב תמרלש
אב	רבי חיים
אם	פריידי בת רבי משה דיין מאייזנשטאדט

רבי מאיר בן חיים אַיְיזֶנְשְׁטַט או רבי מאיר קצנלבויגן (~ה'ת', 1640 אייזנשטאדט – ~ה'ת"ס, 1700 שטאמפי) היה רב, מקובל, מגיד ומחבר ספרים. מוצאו מאייזנשטאדט, והוא נמנה עם מגורשי העיר לאחר הגירוש בשנת ה'ת"ל בהמשך ישב בפראג ובשטאמפי הסמוכה לפרשבורג. חיבר את "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" שבעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו, הגהות ל"ספר הגלגולים", ואת "משתה יין", פירוש ודרושים על מגילת אסתר בדרך פרד"ס.

אין לבלבל בינו לבין רבי מאיר קצנלנבוגן, המהר"ם פדובה.

ביוגרפיה

נולד, ככל הנראה, באייזנשטאדט שבמערב ממלכת הונגריה ההבסבורגית (כיום בבורגנלנד, אוסטריה), אחת מ"שבע קהילות". למשפחה רבנית ממשפחת קצנלבוגן. אביו היה המקובל רבי חיים, ואמו הייתה פריידי, בתו של המקובל רבי משה דיין מאייזנשטאדט.

בנעוריו למד מפי חכמי וינה, המקובל הרב יעקב בן אליעזר אשכנזי, הנקרא "יעקב תמרליש" בעל "ספרא דצניעותא דיעקב" ומפי רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני". בצעירותו התיידד עם הרב ישראל סג"ל פרנקל, וכתב עליו בהסכמתו לספר משתה יין: "ביודעי ומכירי קאמינא, הוינא כד הוינא, טליא זעיר ויגאי, והיה הוא מיושבי אוהלים של תורה".

אייזנשטאדט

בשנת ה'ת"ל אירע הגירוש הגדול מווינה, ובשנה שלאחר כך גורשו גם יהודי אייזנשטאדט. בעקבות הגירוש עבר עם משפחתו לפראג. אביו נפטר שם בין השנים ה'תל"ה–ה'תל"ח. אמו נפטרה לאחר מכן, ביום ט"ז באדר ה'תל"ח. ושניהם נקברו שם בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

פראג

בפראג עסק רבי מאיר בהוראת תורה כמלמד לנערים, ולפי דבריו בהקדמת ספרו "נר למאור" לימד שם את "נערי בני אצילי ישראל". בשנת ה'תל"ה הדפיס בווילהרמסדורף את ספרו "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" לרבי מנחם עזריה מפאנו, שהוא אחד מן ה"עשרה מאמרות".

שטאמפי

בין השנים ה'תמ"ד–ה'תנ"ה נתקבל רבי מאיר לרבה של שטאמפי, היא סטופבה שבסלובקיה של ימינו, סמוך לפרשבורג. נוסף על כהונתו הרבנית שימש גם כמגיד בבית מדרשו של אלעזר פיזנג, פרנס ומנהיג קהילת שטאמפי, אביו של צבי הירש לאזלש, סוחר וספק כסף לחצר המלכות.

רבי מאיר עמד בקשרי מכתבים עם רבי דוד אופנהיים, ואף סייע לו ברכישת ספרים לספרייתו, כמתווך וכסרסור.

חיבוריו

נר למאור

חיבורו הראשון הידוע הוא "נר למאור", פירוש על "מאמר עולם קטן" מתוך עשרה מאמרות לרבי מנחם עזריה מפאנו. הספר נדפס בווילהרמסדורף בשנת ה'תל"ה (1675) בדפוס רבי יצחק בן ליב יודלש כץ, ונקרא "נר למאור" על שם המחבר, "מאיר בן מהור"ר חיים".

שלום, על פי ישעיה תשבי, ציין עוד כי בעת חיבור הספר עדיין נמנה רבי מאיר עם מאמיני שבתי צבי.

הגהות לספר הגלגולים

רבי מאיר חיבר הגהות ותוספות ל"ספר הגלגולים" לרבי חיים ויטאל. הגהותיו נדפסו במהדורת רבי דוד גרינהוט, שהדפיס את הספר בפרנקפורט בשנת ה'תמ"ב. ואולם ועד רבני העיר החרים את הספר ואסר עליו להפיצו. בשנת ה'תמ"ד, לאחר שגרינהוט עזב את פרנקפורט וקיבל את רבנות העיר אידשטיין, הדפיס לספר דף שער חדש והחל להפיצו.

משתה יין

משתה יין הוא פירוש ודרושים על מגילת אסתר בדרך פרד"ס — פשט, רמז, דרש וסוד. הספר נדפס בפיורדא בשנת ה'תנ"ג (1693) ונדפס שוב בשנת ה'תצ"ז (1737) בדפוס חיים בן צבי הירש. את הספר הוציא לאור בנו של המחבר, רבי צבי הירש בן מאיר בן חיים, והוא הוסיף בסופו מדבריו.

מותו ומצבתו

נקבר בשטאמפי סמוך למצבתו של רבי צבי הירש לאזלש בן רבי אליעזר, פרנס ומנהיג קהילת שטאמפי. הרב משה שמואל הרצוג (שהיה רבה האחרון של סטופבה עד השואה), מעתיק את הנוסח ב"קרות בתינו", אך העתיקו כשהמצבה כבר הייתה פגומה וחלק מן הכתובת לא היה ניתן לקריאה:

נוסח מצבתו
... אבן יקיר נופך ספיר ויהלום, ... האור הגדול מעוז ומגדול, ה"ה כמהור"ר מאיר בן חיים, שהיה אב"ד ומ"ץ כמה שנים פה, והאיר במאורו עינינו, דלה מים ומשקה לנו, הרביץ תורה הרבה, חכם עדיף מנביא, כי לימד דעת את העם באמריו, ... על כנפי מנוחה נכונה ...

משפחתו

אביו היה רבי חיים ואמו פריידי.

• בנו, רבי צבי הירש, הוציא לאור את ספרו "משתה יין" בפיורדא בשנת ה'תצ"ז, והוסיף בסוף הספר חידושים משלו. בכתב היד של "משתה יין" נכללו הוספותיו בשם "יין הרקח".
• בנו, רבי יוסף מעיר הלישוי שבאימפריה האוסטרית (בתחומי צ'כיה של ימינו), שחתם על קריאת נכבדי המקום להגנת כבודו של יהונתן אייבשיץ, מיום שני, ב' באלול ה'תקי"א / 1751.
• בתו נישא לאברהם
  • בתם, פרומט נפטרה באייזנשטט, ב' בסיון ה'תק"ט.
• נכדו, לייב דוועדיליס.

אחיו

• על פי ישעיה תשבי והסכים עמו גרשם שלום הוא אחיו של ה"נביא" ומשיח שקר שבתאי רבי מרדכי אייזנשטאט.
• רבי משה אייזנשטט. עסק בתרגום ובהעתקה מעברית ללשון יידיש-דייטש, וחיבר קינה ביידיש-דייטש על מגפת פראג, בשם איין נייא קְלָאגְלִיד.

חיבוריו

• נר למאור, וילהרמסדורף, ה'תל"ה.
• משתה יין, דרושים על מגילת אסתר בדרך פרד"ס, פיורדא תצ"ז, באתר היברובוקס
• ספר הגלגולים, ספר קבלה בענייני גלגול נשמות, לרבי חיים ויטאל מפי האר"י, עם הגהות וביאורים מאת רבי מאיר אייזנשטאט, פרנקפורט דמיין תמ"ד, באתר היברובוקס
• זמר לנתינת ספר תורה – שיר שחיבר לכבוד הכנסת ספר תורה, נדפס בפראג בספר "תקון לשבת" בשנת ה'תס"ג. השיר מתחיל במילים "מאד אשמח ואזמר בנגינה", ובראשי תיבותיו נרמז שם המחבר.

לקריאה נוספת

• יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 196–197.
• משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, פרשבורג תרע"ח, עמ' ז–יח.
• משתה יין, מהדורת תשפ"ה, תולדות המחבר.

קישורים חיצוניים

• יקותיאל יהודה גרינוולד, הרב ר' מאיר בר' חיים, בתוך: היהודים באונגאריא, ואץ, תרע"ג. פריט כ"ה, באתר היברובוקס
• יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רס, באתר היברובוקס
• ב' וואכשטיין, "ר' עזריה דע ראסיס 'הדרת זקנים' אין יידישער איבערזעצונג", פילאָלאָגישע שריפטן, ג, ווילנה תרפ"ט, עמ' 369–374. (ביידיש)