מאיר אלעזר עטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר אלעזר עטיה
אלעזר עטיה
לידה אוגוסט 1948
י"ב באב ה'תש"ח
רבאט, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 2019 (בגיל 70)
ט' באדר ב' ה'תשע"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי-מרוקאי
שפות היצירה עברית וערבית יהודית
תחום כתיבה פיוטים
סוגה פיוט ושירה
הושפע מ רבי שלום אלבז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מאיר אלעזר עטיה (י"ב באב ה'תש"ח, אוגוסט 1948ט' באדר ב' ה'תשע"ט, 16 במרץ 2019) היה מורה, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שהוציא לאור ספרי פיוט רבים והנחיל את מורשת השירה לדור הבא. נחשב לאחד מגדולי הפייטנים-חזנים של החזנות המרוקאית המסורתית בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברבאט שבמרוקו לזוהרה ולמסעוד עטיה. בילדותו למד בתלמוד תורה מקומי באזור מגוריו, ולאחר שעלה ארצה למד בכולל של הרב שמעון ביטון בחדרה, שם הוסמך לרבנות. בשירת הבקשות התאהב כבר בילדותו, כאשר בית הוריו היה ממוקם סמוך לבית הכנסת, שם נערכו הבקשות באשמורת הבוקר של ליל השבת החורפית. לאחר שעלה ארצה, למד את השירה האנדלוסית אצל הפייטן רבי שלמה וענונו, שכיהן כראש הפייטנים במרקש, רבי נחמיה אלבז מהעיר צפת, רבי מאיר שטרית ורבי משה אלפסי שעלה אף הוא ממרקש והתגורר בירושלים[2]. כמו כן למד אצל רבי שלום אלבז, שכיהן כרבה הראשי של חדרה, שאף לו היה ידע רב בשירה האנדלוסית.

אל הפייטן רבי משה אלפסי הוא הגיע על-פי עצתו של רבי שלמה ווענונו, שאמר לו כי אלפסי הוא המומחה הגדול ל"קצידות" (השיר המסיים מדי שבוע את שירת הבקשות המרוקאית, אשר מבטא בחרוזים את פרשת השבוע על מפרשיה), והוא ורבי דוד בוזגלו הם היחידים אשר למדו את רזי ה"קצידה" מהפייטן רבי חיים עטר (שריכז לראשונה את הקצידות בשנת 1940 יחד עם הפייטן רבי דוד אלקיים). לאחר מכן למד גם אצל הפייטן רבי דוד בוזגלו, והשלים את ידיעותיו בשירת הבקשות, בנוסף לשירים שכתב רבי דוד בוזגלו בעצמו, שרוכזו לאחר מכן על ידי רבי מאיר עטיה לספר בשם "שירי דודים".

רבי מאיר עטיה אף נהג לשוב מדי פעם למרוקו, וללמוד את השירה המקורית מהפייטנים המקומיים. הוא למד מהם את תורת הנגינה בכינור, ואף ברבאב שנחשב לכלי נדיר, ובודדים בישראל יודעים לנגן בו. בתזמורת האנדלוסית, על הרבאב מנגן ראש התזמורת, ובכך הוא מנווט את הטון של השיר.

פעולותיו להנחלת השירה המרוקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עטיה החל במסירת שיעורי פיוט לקהל הרחב בחדרה ובגבעת אולגה, ולאחר מכן, כשהעתיק את מקום מגוריו לירושלים, לימד גם בה, בשכונת שמואל הנביא, בבית הכנסת "מוריה", וב"העדה המערבית". במקביל, ובזמנים שונים, מסר שיעורים בכל רחבי הארץ ואף בחו"ל: ברחובות, מעלות, נשר, אופקים, אשקלון, קריית ארבע, בית שאן, באר שבע, תל מונד, נהריה, בית שמש, ואף בצרפת, במשך תקופה קצרה בשנת 1999. במסגרת השיעורים הוא לימד את השירה האנדלוסית ואת שירת הבקשות. רבים מהפייטנים המפורסמים בימינו, הם תלמידיו.

במקביל, כתב את הספר "מאיר השחר", בו ערך את כל שירי השירה האנדלוסית, בעברית ובערבית. השירה העברית בספר נכתבה בעיקר על ידי הפייטן רבי שלמה הכהן ממרקש, ורבי מאיר השלים חריזות חסרות, או פיוטים חסרים. החריזה העברית נקראת "מטרוז'" (=אריגה) מאחר שהיא מקבילה לחריזה הערבית, באופן שהשומע יתקשה להבדיל ביניהם. מלאכת איסוף הפיוטים לא הייתה קלה, וארכה כשבע שנים[3]. פרויקט זה זיכה אותו בפרס הוקרה מטעם מלך מרוקו, מוחמד השישי.

לאחר מכן הוא הקליט את כל שירת הבקשות המרוקאית על 21 קלטות שהועתקו לאחר מכן לדיסקים; הוציא לאור את הספר "שיר ידידות השלם" בו ערך מחדש את כל שירי הבקשות, וההדיר את הספר "שירי דודים", בו רוכזו כל שירי רבי דוד בוזגלו, שלוקטו מתוך כתבי יד שהיו בידי תלמידיו. על פרויקט זה הוענק לו פרס "גאון" מטעם העדה המערבית בירושלים[4].

רבי מאיר עטיה מנגן על הרבאב

פעולותיו להנחלת מנהגי יהדות מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עטיה נחשב לתלמיד חכם גדול, ובקי במנהגי מרוקו. רבים פנו אליו בשאלות ובירורים בנושא[5]. הוא כתב ופרסם ספרים רבים העוסקים בהנחלת מורשת יהדות מרוקו לדורות הבאים.

הוא ערך את סידור התפילה ומחזור "אבותינו" לפי נוסח מרוקו, בו הביא עשרות מנהגים בצורה מפורטת, מבלי לדלג על מנהג זניח בכפר כלשהו במרוקו[6]. הוא אף מסר על כך הרצאות ברחבי הארץ[7].

בנוסף, כתב ספר "הלכה יומית", בו רוכזו מנהגי מרוקו לפי סדר לוח השנה, "אל מעיין העדן" - בו סיפר את קורות חייו של הצדיק המרוקאי המפורסם רבי עמרם בן דיוואן, "רב רבנן" - חידושים בכל חלקי התורה של רבי יצחק סבאג, שהיה מגדולי רבני מרוקו, וכן תיאור קורות חייו.

עריכת הספר שיר ידידות השלם – קובץ שירים ופיוטים שעל פיו מונהגת שירת הבקשות המסורתית של יהדות מרוקו, הרב מאיר אלעזר ערך את המהדורה העדכנית ביותר לספר זה.

כתיבת הספר שיר ידידות מאיר נתיב – ספר תווים ללחני שירת הבקשות של יהדות מרוקו. (פיוטי ספר זה גם הוקלטו על ידי הרב מאיר אלעזר עטיה בעשרות קלטות שמע המשווקות לציבור).

עריכת הספר שירי דודים – קובץ שיריו ופיוטיו של הפייטן והמשורר הרב דוד בוזגלו, בעריכת תלמידו הרב מאיר אלעזר עטיה.

כתיבת הספר משלחן אבותינו ספר הכולל סיכום מקיף של מאות מנהגי הלכה של יהדות מרוקו עם טעמים לשמירת המנהגים, בספר זה מציג הרב מאיר אלעזר את תפיסתו ההלכתית לפיה יש לשמר את מנהגי יהדות מרוקו גם אחר עלות יהודי מרוקו לארץ ישראל. בספר זה נשען הרב עטיה פעמים רבות על פסיקתו של הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים ושל יהדות מרוקו.

הרב עטיה אף כתב ביאור בשם "מעיין רבי אליעזר" - פירוש מקיף על ספריו העמוקים של רבי אליעזר די אבילה.

הלך לעולמו ב-16 במרץ 2019 (ט' באדר ב׳ ה’תשע"ט) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בין מספידיו היו: הרב שלמה משה עמאר, הרב אליהו אברז'ל, הרב אריאל אדרי.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הופק סרט תיעודי על חייו של ר' מאיר עטיה, על ידי האתר "הזמנה לפיוט", בבימויו של רפאל בלולו, מתוך הסדרה "רואים את הקולות". הסרט עוקב אחר מפעלו הלימודי של ר' מאיר עטיה כמורה לפיוט וכמחנך, שפירות עמלו נראים היום בחברה הישראלית - מבית הכנסת ועד יצירות מוזיקליות עכשוויות, ומתאר את דמותו כמבצע, מחנך, משמר ומחיה.

לאחר פטירתו, הספיד אותו אריה דרעי, יו"ר ש"ס, בדף הפייסבוק שלו: "עם צאת השבת קיבלתי את הבשורה הקשה על פטירתו של נעים זמירות ישראל רבי מאיר אליעזר עטיה זצ״ל. לצד גדלותו בתורה היה מורה דרך בתחום השירה והפיוט לחזנים ופייטנים בכל רחבי הארץ, מחיה מורשת יהדות מרוקו המעטירה ושירת הבקשות שבהררי קודש יסודה. יהדות מרוקו תחסר את אחד מאבני היסוד שלה בדורות האחרונים שהלך לעולמו השבת, שבת זכור בסיום עונת הבקשות".

דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר ידידות, 21 דיסקים - שירת הבקשות
  • דרג' ובטייחי מנובת "גריבת אל חוסיין" - השירה האנדלוסית
  • בטייחי "אל עושאק" - השירה האנדלוסית
  • קאים ונצף "אל איסתיהלאל", וקודאם "אל מאיא" - השירה האנדלוסית
  • קודאם "אל ג'דיד" - השירה האנדלוסית
  • קינות לט' באב, 2 דיסקים
  • פיוטים לברית מילה
  • פיוטים לבר מצווה
  • פיוטים לחתונה

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפייטן דוד ויצמן, שהוציא לאור כחמישה דיסקים של שירה ופיוט
  • הפייטן הרב מני מימון כהן, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית, מראשי חברת הבקשות "רני ושמחי" בירושלים
  • הפייטן הרב שמעון אילוז, מראשי חברת הבקשות "רני ושמחי" בירושלים
  • הפייטן משה לוק, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית
  • הרב יוסף בן חמו, מראשי חברת הבקשות בפתח תקווה
  • הרב ליאור עזרן, מראשי חברת הבקשות באופקים
  • הפייטן ישראל איבגי, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית
  • הפייטן חי קורקוס, מראשי חברת הבקשות "שחר אבקשך" בירושלים
  • הפייטן דוד מויאל, שהוציא לאור כשלושה דיסקים של שירה ופיוט
  • הפייטן דוד אזנקוט, מראשי חברת הבקשות בעכו
  • הרב דוד לנקרי שליט"א, רב בית הכנסת שמ"ש ומגן כוכב יעקב
  • הפייטן אברהם אלמליח, שהוציא לאור כארבעה דיסקים של שירה ופיוט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה על פטירתו, באתר בחדרי חרדים
  2. ^ ראיון של ר' מאיר עטיה עם הרב יוסף אלקובי, מגזין "דורות" תשע"ד, גיליון מס' 5.
  3. ^ ראיון של ר' מאיר עטיה עם הרב יוסף אלקובי, מגזין "דורות" תשע"ד, גיליון מס' 5.
  4. ^ כתבה באתר בחדרי חרדים
  5. ^ פוסט שכתב אחד הרבנים בפייסבוק
  6. ^ הסידור באתר "קורן"
  7. ^ [1]