מאיר בוכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר בוכמן
לידה 15 בדצמבר 1938 (בן 85)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1964
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות מגדלי חוף הכרמל, כוכב יאיר, שכונת בוכמן מודיעין, מרינה הרצליה
פרסים והוקרה

ארץ ישראל יפה

תל אביב הצעירה
buchman-arch
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר בוכמן (נולד ב-15 בדצמבר 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר בוכמן נולד בתל אביב. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה העברית "הרצליה"[1]. ב-1956 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגולני את שירות המילואים סיים כמפקד ביחידת ההנדסה של פיקוד העורף. מנעוריו עסק באמנויות הציור והצילום, התעמק במוזיקה והתעניין בספרות. נישא בשנת 1966 והתאלמן ב-2007. לו שתי בנות, מעצבת ופסיכולוגית. בת זוגו היא פרופ' אהובה בלקין.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוכמן השלים לימודי אדריכלות בטכניון. במסגרת לימודיו השתלם במשרד האדריכלים "ACP" בפריז, בשנת 1964, הוזמן בוכמן לעבוד במשרדיהם של האדריכלים רם כרמי ולאחר מכן יעקב יער. בשנת 1970 הקים משרד אדריכלים אותו חלק עד שנת 1973 עם האדריכל יאיר גור, כשבע עשרה שנה פעל באורח עצמאי, ומ-1987 חבר לאדריכל ספי גולדנברג בשותפות שנמשכה למעלה משני עשורים. עבודות התכנון שנעשו על ידיו במהלך השנים, כוללות בעיקר תכנון מרחבים ציבוריים וסביבות מגורים תוך מתן דגש על האדם בסביבה ואינטראקציה אנושית.

במסגרת עבודתו זכה בתחרויות אדריכליות רבות והפרויקטים שתכנן פורסמו במאמרים בעיתונות מקצועית בארץ ובעולם ועוטרו בפרסים רבים כמו: המרכז לשרות הקשיש בעפולה עם יאיר גור, רובע מגורים חדש באילת, תכנון המרכז העירוני וקריית החינוך באלעד, בית המשפט העליון ירושלים, בנין מרכז הבניה, המוזיאון הטכנולוגי - חיפה, בנין עיריית אשקלון, מרכז התרבות ואולם מופעים בלוד, בנין משרד החוץ בירושלים, מרכז יזרעאליה בחיפה, מתחם הסנט באוניברסיטת תל אביב, פרסי "תל אביב הצעירה" מטעם התאחדות הקבלנים, פרס א"י יפה על תכנון היישוב כוכב יאיר ועוד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות השבעים המוקדמות היה בוכמן פעיל באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, והוא ממייסדי כתב העת של אגודת הארכיטקטים א א וחבר במערכת הירחון. שנים רבות היה חבר ושופט בוועדת התחרויות האדריכליות של ארכיון אדריכלות ישראל, ארגן סימפוזיונים לדיונים בנושאי אדריכלות ושותף להם.

בשנים 1981-1987 היה חבר סגל הוראה בפקולטה לאדריכלות ובנין ערים בטכניון כמנחה לתכנון אורבני. בוכמן העמיד תלמידים רבים כמנחה במחלקות ללימודי ארכיטקטורה במוסדות להשכלה גבוהה וכשופט עבודות תלמידים. במשרדו המשמש שנים רבות בית אולפנה וחממה לאדריכלות על כל ענפיה, השתלמו עד היום אדריכלים צעירים, רבים מהם הפכו עצמאיים וקנו להם שם.

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978, תכנן את פרויקט מגדלי חוף הכרמל בחוף כיאט בחיפה. פרויקט שנוי במחלוקת בו תכננו שישה מגדלי ענק על חוף הים (נכון לשנת 2020 רק שניים מששת המגדלים נבנו)[2].

בשנת 1980 הוזמן בוכמן לתכנן את היישוב החדש כוכב יאיר כפרבר גנים בעל אופי כפרי, ונפלה לידו ההזדמנות ליישם את משנתו התכנונית ביישוב קהילתי גדול, המונה כ-1000 משפחות. כאן תכנן, בשיתוף התושבים, נופי מגורים חדשניים המתמזגים בנוף הגבעות המייחד את המקום ומתאימים לאוכלוסיות עבורן נוצר. התכנון כלל מרכזי ציבור ומסחר. שדרות ירוקות המיועדות להולכי רגל ולרוכבי אופניים מקשרות בין מוקדים ציבוריים אלו לבין אזורי המגורים ומאפשרות מפגש בין התושבים. היישוב כוכב יאיר הפך הדוגמה המקיפה ביותר בישראל לסוג זה של ישוב, ותושביו דורגו במשאל דעת קהל ארצי כתושבים המרוצים ביותר מהתכנון של יישובם ותרומתו לאיכות חייהם.

פיתוח רעיונות לתכנון יישוב המשתלב בנוף הטבעי תוך דגש על הפן הצורני והסגנוני, באו לידי ביטוי בתכנון שעשה בוכמן בשנת 1985 ליישוב הקהילתי רעות, שנועד לאנשי צבא הקבע ולכוחות הביטחון בניהול צוות של ח"א. התכנון כלל התווית ככרות ורחבות השזורים זה בזה, מתחמים לפעילות קהילתית-חברתית וחינוכית ואזורים מקורים המהווים הד לנוף המקיף את היישוב.

בשנות ה-90 המוקדמות תכנן את השכונה הנושאת את שמו, "שכונת בוכמן" כחלק מהתכנון לעיר מודיעין שתכנן האדריכל משה ספדיה[3].

בשנים 1988- 1995 תכנן בוכמן מתחמי נופש, תיירות, מגורים, מסחר וספורט ימי לחופי הרצליה, אשדוד ואשקלון וביניהם שלוש המרינות הגדולות בארץ בהן קרוב לאלפיים מקומות עגינה לכלי שיט מסוגים שונים, בניני מנהלה ושירותים. תכנונו יוצר חיבור בין הנמל, המעגן והרציף ליחידה אחת בלתי נפרדת, ומייחד חלקים נרחבים לאזורים הפתוחים לכלל הציבור כאשר שוברי הגלים והמזחים מהווים גם טיילת.

בשנת 1996 תכנן בוכמן את העיר מודיעין עילית כעיר ל-50,000 תושבים, בה מודגש חיזוק ופיתוח המרחב הציבורי. בהתחשב בעובדה שרוב התושבים אינם מחזיקים ברכב פרטי, מזמינים הרחובות הולכי רגל לנוע בהם: ילדים יכולים להגיע בביטחון למוסדות חינוך ברגל והמבוגרים למרכזים.

בשנת 2000, השלים את תכנון מתחם סומייל בתחום הרחובות ז'בוטינסקי, בן-סרוק, ארלוזורוב ואבן גבירול בתל אביב[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]