מאיר בן שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאיר בן שמואל מרמרו היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י.

נולד בשנת ד'תת"ך (1060) בערך. למד בבית מדרשם של "גאוני לותיר", של רבי יצחק בן אשר הלוי ושל רבי אליעזר בן יצחק ממיינץ. כן קיבל תורה מרש"י שאף השיא לו את בתו השנייה, יוכבד. מנישואים אלו נולדו שלושת בניו המפורסמים: שמואל (רשב"ם), יעקב (רבנו תם), ויצחק (ריב"ם). בתו נישאה לבנו של רבי שמחה בן שמואל, עורך "מחזור ויטרי" ובנם הוא ר"י הזקן, אף הוא מחשובי בעלי התוספות. רבי מאיר חי בעיר רמרו (Ramerupt) שבצפון צרפת.

רבי מאיר כתב פירושים לתלמוד בדומה לפירושם של חותנו רש"י ובנו הרשב"ם. קטע מפירוש שנכתב על ידי רבי מאיר ובנו הרשב"ם נדפס במסכת מנחות.‏[1] שמו הוזכר בכמה מקומות על ידי בניו וכן במקומות נוספים בתוספות שלפנינו. פרופ' יעקב נחום אפשטיין סבור כי הפירוש למסכת נזיר שהודפס בש"ס וילנא ויוחס לרש"י או לריב"ן, חתנו השני של רש"י, חובר למעשה על ידי רבי מאיר בן שמואל.‏[2] רבנו תם מביא בספר הישר את הצעת אביו לתיקון נוסח תפילת "כל נדרי" כדי להתאימה להלכה.‏[3]

רבי מאיר האריך ימים ונפטר ככל הנראה לאחר שנת 1135.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]