מאיר חיים גבריאלוב
 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1927 סמרקנד, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1998 (בגיל 70) דושנבה, טג'יקיסטן |
| מדינה |
 טג'יקיסטן |
| השכלה |
אוניברסיטת סמרקנד |
  | |
מאיר חיים גבריאלוב (ברוסית: Миерхаим Гавриэлов; 25 באוגוסט 1927 – 9 ביוני 1998) היה עיתונאי יהודי בוכרי, שנרצח בטג'יקיסטן.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיר חיים גבריאלוב היה חבר בולט בתקשורת הטג'יקית במשך חמישים שנה. גבריאלוב נולד בשנת 1927 בסמרקנד, אוזבקיסטן. הוא למד פילולוגיה במכון הפדגוגי הממלכתי של סמרקנד.
גבריאלוב עבר להתגורר בטג'יקיסטן ובשנת 1947 החל לעבוד כסופר ועורך בצוות העיתון טוג'יקיסטוני סובטי (Тоджикистони Совети). משנת 1966 ועד 1974 לימד עיתונאות במחלקה הפילולוגית הטג'יקית באוניברסיטת טג'יק.
משנת 1979 ועד מותו מילא גבריאלוב את תפקיד העורך הראשי של העיתון "דוניש" (Дониш) באוניברסיטת טאג'יק האגררית. גבריאלוב הצטיין בתחומו והיה חבר באיגוד העיתונאים של טג'יקיסטן ובאיגוד הסופרים של אוזבקיסטן. הוא פורסם בשם בדוי מאיר חלבי (Мэир Халаби), ובשנים שקדמו למותו כתב כמה ספרים.
בנוסף לעבודתו כעיתונאי וסופר, גבריאלוב היה מנהיג הקהילה היהודית הבוכרית דושנבה. הוא כיהן כיו"ר החברה התרבותית של יהודי בוכרה, ווברים (воверим) והיה חבר במדור היהודי הבוכרי באיגוד הסופרים בטג'יקיסטן.
בזמן מותו היה גבריאלוב בן שבעים ושרד את מלחמת האזרחים הטג'יקית האכזרית בשנים 1992–1997 שהחריבה את המדינה. אך המקצוע של גבריאלוב היה מסוכן, שכן למעלה מששים עיתונאים נהרגו בטג'יקיסטן בשנות התשעים ואנשים בולטים ברחבי המדינה נרצחו באופן שגרתי.[1][2][3]
רציחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות 11:00 אחר הצהריים ב-8 ביוני 1998 נכנסו אלמונים לביתו של גבריאלוב בדושנבה, הכו אותו ואז חנקו אותו למוות באמצעות חוט מתכת. הרצח היה אירוע מזעזע, אך לא נדיר בטג'יקיסטן.
בתחילה דיווח משרד הפנים על מותו של גבריאלוב כהתאבדות וטען שגבריאלוב חנק את עצמו בכרית. מאוחר יותר העובדות סביב מותו של גבריאלוב התגלו לאחר בדיקה בינלאומית של המקרה. לא בטוח אם להיותו יהודי היה קשר לרצח.[2][3]
תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצח של גבריאלוב עורר גינוי וחקירות בינלאומיות מצד קבוצות כמו Human Rights Watch והוועדה להגנת עיתונאים. קרן ההגנה של גלסנוסט כתבה פנייה לנשיא אמומלי רחמון לחקור נמרצות את רצח גבריאלוב ולהעמיד לדין את הרוצחים אך לא התקבלה תגובה.[3]
מבצעי הרצח של גבריאלוב נותרים אנונימיים ולא נענשו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא כתב את הספרים הבאים:
- Солхо ва кисматхо (וולחו וה קיסמאטו), 1994.
- Андешахо, андешахо (אנדשאהו ואנדישו), 1995.
- Маресеви точик (מארסווי טוג'יק), 1995.
- Гуломи илм (גולומי אילם), 1995.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן ההגנה של גלאסנוסט פונה לנשיא אמואמלי רחמון בבקשה לחקור את רצח גבריאלוב.(הקישור אינו פעיל)
- דו"ח Human Rights Watch על טג'יקיסטן - כולל סעיף על רצח גבריאלוב
- דף הזיכרון של מאיר חיים גבריאלוב בכתובת www.memorium.cjes.ru (רוסית)
- מאיר חיים גבריאלוב (1927–1998) - עיתונאי ראוי מטג'יקיסטן מאת אולג פנפילוב (רוסית).
- תצלום של מאיר חיים גבריאלוב בפורטל יהודי בוכרה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Panfilov, Oleg. Панфилов 2003 Таджикистан журналисты на гражданской войне (In Russian) (PDF). Moscow: Prava cheloveka. p. 255. ISBN 5-7712-0277-0. נבדק ב-2010-05-03.
- ^ 1 2 "Violence in Tajikistan". Human Rights Watch. 1998. נבדק ב-2006-06-19.
- ^ 1 2 3 "Journalist Meirkhaim Gavrielov killed". International Freedom of Expression eXchange (IFEX). נבדק ב-2006-06-19.(הקישור אינו פעיל)