מאיר יונה (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר יונה
הרב מאיר יונה.jpg
תאריך לידה ה'תרע"ח
מקום לידה ג'רבא
תאריך פטירה כ"ב באדר ב' ה'תשמ"ד (בגיל 66 בערך)
מקום פטירה מגדל העמק
תאריך פטירה לועזי 26 במרץ 1984
תחומי עיסוק רב יישוב
חיבוריו מי ומי, בית מאיר

הרב מאיר יונה (ה'תרע"ח - כ"ב אדר ב' ה'תדש"מ, 26 במרץ 1984), היה הרב הראשי הספרדי הראשון של עיירת הפיתוח מגדל העמק.

מוצא משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, הרב מוסה יונה, היה מוהל ובנו של הרב זכריה יונה. הסב נולד בשנת ה'תר"ל לערך באלכסנדריה שבמצרים להורים ילידי תימן, ובגיל ארבע עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. בשנת ה'תרנ"ו לערך, בגיל 26, עבר לג'רבה שבתוניסיה, שם התחתן עם בתו של הרב משה עידאן שהיה מגדולי המקובלים בעיר, בהמשך חייו הפך הרב זכריה למקובל גדול בעצמו, וגם היה סופר סת"ם שכתב 98 ספרי תורה מלבד תפילין ומזוזות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מאיר יונה נולד בג'רבא, ובצעירותו למד אצל רבני העיר, הרבנים מקיקץ דידי, מקיקץ שלי, חיים חורי, ורחמים חי חויתה הכהן, בשעות הערב למד אצל הרב אוזיפה הכהן.

בגיל 19 עבר מג'רבא לגאבס, ובגיל 21 התחתן עם מישה חדאד[1]. בגאבס עסק ברבנות ובהוראה ולימד תורה לתלמידים. כן שימש ברבנות בעיירה 'דוז' הסמוכה, ועסק גם בשחיטה.

בגיל 26 חזר לג'רבא כדי להתארגן לעלייה לארץ ישראל, ואחרי חצי שנה יצא לדרכו. הוא הגיע לעיר מרסיי שבצרפת וכיהן שם ברבנות באופן לא רשמי. אנשי המקום רצו שיישאר עימם, אך כעבור שנים מספר הוא המשיך בדרכו, ובשנת ה'תש"י הגיע עם משפחתו לישראל. הוא השתכן במעברות בפרדס חנה וסבל מעוני וקשיי קליטה, עסק בתלמודו ובין היתר גם לימד את ילדי המעברות תורה.

בהמשך שימש כרב של 'רמת ישי - בית שערים' מספר שנים, והיה ממניחי היסוד ואבן הפינה להקמת היישוב מגדל העמק, והמפעלים שקמו בו בראשיתו. עם יסוד היישוב עבר להתגורר בו. ומונה על ידי הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל לרב המקומי (בכתב המינוי כונה היישוב 'מוג'דיל' כשמו בערבית), ומאז כיהן כרב המקום כ-31 שנים, מתוכן 26 שנים כראש המועצה הדתית בהתנדבות. הוא הקים ביישוב את התשתית הדתית, וסירב לעזוב אותו גם כשהוצע לו לכהן ברבנות בערים פתח תקוה, ואשקלון.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה, עד שנפטר בגיל 66, בכ"ב אדר ב' ה'תשמ"ד.

בשנותיו האחרונות מילא את מקומו הרב אברהם מנחם, שמכהן אחריו כרב העיר[2].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי ומי - על הגדה של פסח, ה'תשד"מ.
  • בית מאיר - שו"ת, חידושי ש"ס ודרשות, ה'תשמ"ו, נדפס על ידי בניו אברהם ומשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפטרה בב' סיון ה'תשס"ו (29 במאי 2006)
  2. ^ שלום פרוינד, נר הצפון: ראיון עם הרב אברהם מנחם ממגדל העמק, הידברות/יום ליום, ‏ט"ז חשון התשע"ז | 17.11.16